מסכת סופרים/יג
|
< הקודם · הבא > |
(א) [1]מגילת אסתר צריכה שירטוט כאמיתה של תורה, ספר נקראת.
(ב) עשרת בני המן (אסתר ט ז-י) ומלכי כנען (יהושע יב ט-כד) נכתבין אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, כל בניין דכן לא קאים, מאי כדון, למצוה או לעיכוב, אמר ר' יוסי לר' חנינא בר אחוי דרב אושעיא נהיר את כדי דהוינן קיימין קדם חנותה דרב אושעיא חביבך, עבר ר' אבא בר זבדא ושאילנא ליה ואמר בשם רב לעיכוב, ר' חייא בריה דרב אדא דיפו ר' ירמיה בשם ר' זעירא וצריך לאומרן בנפיחה אחת ועשרת בני המן עמהן.
(ג) אמר ר' יוסי ב"ר אבון בכתבן צריך שיהא איש בראש דפא ואת בסופה בעשר שטין, עשרת בסוף דפא שניץ ונחיץ כהדין קנטרה כדי שיפלו ולא תהיה להם תקומה.
(ד) אמר ר' חנינא אמר ר' זעירא וי"ו דויזתא צריך למיזקפיה כמורדיא דלברות.
(ה) [2]מי שהוא אוחז ספר תורה נחלקו שני תנאים בדבר, חד אמר פותח ורואה וגולל ומברך, וחד אמר פותח ורואה ומברך, רבי זעורה אבא בר ירמיה רב מתנה בשם שמואל הלכה כמי שהוא אומר פותח ורואה ומברך, ומה טעם, וכפתחו עמדו כל העם (נחמיה ח ה), ומה כתיב בתריה (פסוק ו) ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול, במה גידלו, רבי גידל אמר בשם המפורש, רב מתנה אמר בברכה גידלו.
(ו) והיכי מברך, בעשרה אומר ברכו את ה' המבורך, ביחיד כשהוא משכים לקרוא אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הנותן תורה מן השמים חיי עולמים ממרומים ברוך אתה ה' נותן התורה, וגולל ואומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו ברוך אתה ה' נותן התורה.
(ז) וכן בנביאים אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת ברוך אתה ה' הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק.
(ח) ולבסוף מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם צור כל העולמים צדיק בכל הדורות האל הנאמן האומר ועושה המדבר ומקיים שכל דבריו אמת וצדק.
(ט) ומיד עומדים העם ואומרים נאמן אתה הוא ה' אלהינו ונאמנים דבריך נאמן חי וקיים תמיד תמלוך עלינו לעולם ועד, וזה אחד ממחלוקת בני מזרח ובני מערב, שבני מזרח עונין אותה בישיבה ובני מערב בעמידה, ובכל מקום שנחלקו שני תנאים או שני אמוראים ולא בדיק לן הילכתא כחד מינייהו אזלינן בתר המחמיר, כל שכן בשבח ותהילה של חי העולמים שהדבר תלוי בלב לשנות הלכה למעשה, שנאמר (משלי טז ד) כל פעל ה' למענהו.
(י) ואחר כך חוזר המפטיר לעניינו ואומר נאמן אתה הוא ה' אלהינו ונאמנים דבריך ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם כי אל נאמן אתה, ברוך אתה ה' האל הנאמן בכל דבריו.
(יא) נחם ה' אלהינו ציון עירך כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תנקום נקם במהרה בימינו, ברוך אתה ה' מנחם ציון בבניה.
(יב) שמחינו ה' אלהינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל לבינו ועל כסאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו כי בשם קדשך נשבעת לו שלא תכבה נרו לעולם, כבימיו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח וזה שמו אשר יקראו ה' צדקינו, ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה לעמו ישראל.
(יג) על התורה ועל העבודה ועל הנביאים ועל יום פלוני הקדוש הזה אשר נתת לנו ה' אלהינו לקדושה ולמנוחה לכבוד ולתפארת, על הכל ה' אלהינו אנו מודים לך ומברכים את שמך תמיד אלהי ישעינו, ברוך אתה ה' מקדש ישראל ויום פלוני.
(יד) חוץ משבת שאינו מזכיר בחתימה ישראל אלא מקדש השבת בלבד, שהשבת קדמה לישראל, כדכתיב (שמות לא יז) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש, ואומר (שם טז כט) ראו כי ה' נתן לכם השבת, שהיתה כבר.
(טו) ולא אמרו לאומרן כולם אלא כדי לקיים ברכות שבע כנגד שבעת הקרואים, וכן אתה מוצא בעשרים ושנים פסוקים בנביא, עשרים ואחד כנגד שבעה הקרואים משלשה שלשה ואחד כנגד חזן הכנסת, במה דברים אמורים כשלא תירגמו ושלא דרשו, אבל תירגמו או דרשו המפטיר מפטיר שלשה או חמשה או שבעה בנביא ודיו.