מנחת שי/שמואל א/ו
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ד[עריכה]
עפלי. טחרי קרי והעי"ן בשוא לבד:
ה[עריכה]
עפליכם. טחריכם קרי והעי"ן בשוא לבד:
ז[עריכה]
עגלה חדשה אחת. האלף בסגול והחי"ת בקמץ בנסחאות כ"י מדוייקות ודפוסים ישנים ובדפוסים אחרונים כולו פתוח וכן מצאתי בס"א כ"י ומוטעים הם שהרי במסורת פרשת בשלח על צנצנת אחת נמסר ו' פחתין זקפין ולית דין מנהון ועיין במכלול דף רנ"ה:
יא[עריכה]
ואת צלמי טחריהם. כתוב במסורת טחרים דכתבן טפלים ו' בקריאה וחשיב להו התם ובתר הכי קאמר וב' כדקריין כן כתבן וסי' ואת צלמי טחריהם ואלה טחרי הזהב. ובהקדמת מקרא גדלה הקשה המגיה מהא דגרסינן במגילה פרק הקורא את המגילה עומד תנו רבנן כל המקראות הכתובים בתורה לגנאי קורים אותם לשבח כמו ישגלנה. ישכבנה. בעפלים. בטחרים. ובמסורת לא מנוי כי אם ו' דכתיב בעפלים וקרינן בטחרים וכו'. וסוף דבריו כתב דלא ידע לתרוצי אלא דאורחיה דתלמודא לפלוגי על המסורת עד כאן לשונו. ולי נראה דעיקר קושיא מעיקרא ליתא ואילו השמיע המקשה לאזניו דברי רבותינו ז"ל לא היה קשיא ליה מידי דעד כאן לא אמרינן בגמרא אלא שכל המקראות הכתובים לגנאי קורין אותו לשבח כמו ישגלנה שיותר מפורסם בנשים משגל ממשכב וכן עפלים לשון מפורש לגנאי יותר מטחרים כמו שפירש רש"י בגמרא אבל השנים הטחרים למעלה הנכתבים בפסוק בלשון טחרים יוצאים מכלל חבריהם שנקראים ונכתבים לשבח ואין בהם שום גנאי ואם ישאל השואל מה נשתנו שנים אלו מכל האחרים אשיב כי אחר שהושמו אצל הארון שנה הכתוב בעבור קדושתו וכנה אותם בלשון נקייה וזהו טעם לשבח לעניות דעתי:
יב[עריכה]
וישרנה הפרות. עיין מה שכתבתי בפרשת ויצא על ויחמנה הצאן ומדלא קאמר ותישרנה דרשו רבותינו ז"ל בבראשית רבה פרשה כ"ב סימן ו' שהיו הולכות בדרך ישרה. ודרשוהו עוד על פנים אחרים ע"ש. וביפה תואר סימן ו:
יד[עריכה]
ויבקעו. הקו"ף דגושה:
יז[עריכה]
ואלה טחרי הזהב. ב' כתיבי וקרי בענין כמו שכתבתי למעלה:
כא[עריכה]
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |