מנחת שי/דברי הימים ב/לג

מנחת שי ‏ דברי הימים ב לג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

ויקם. הקו"ף בסגול במדוייקים וכן הוא במסורה:

ו

וכשף. הוא"ו בגעיא:וידעוני. לית מלא וא"ו וכ"כ רש"י וכן הוא בכל ספרים כתיבת יד ודפוסים ישנים וכן במסרה ידעני ג' חסר וא' מלא בלישני' וסימנם כי יהיה בהם אוב או ידעני דסוף קדשים וחבר חבר דפרשה שופטים. אשר הכרית את האבתואת הידעני (שמואל א כ״ח:ט׳) ועשה אוב וידעוני דד"ה. נתראה מלא וכל ידענים הידענים חסר:

הרבה לעשות. העי"ן בחטף פתח:

ז

מכל שבטי ישראל. בחולם לא כמקצת דפוסים ישנים שהוא בקמ"ץ:

ח

העמדתי לאבותיכם. במדוייקים מלא וא"ו וכן במסור' כל כתובים מלא בר מן ב' חסר וסימן והנה עמצו בראש (ד"ה ב' י"ג) ויאמר אליהם שמעוני הלוים (ד"ה ב' כ"ט) וכן צריך להגיה במסורה הושע ט':

יא

בחחים. במקצת כתוב כחחים וטעו בין זה לאותם שביחזקאל סי' י"ט שהם בפתח אבל זה הוא בחולם וחסר וא"ו במדוייקים וכן נמסר עליו לית וחסר נ' בנחשתים. הבי"ת במאריך והנו"ן קלה כמ"ש בשופטים סימן ז':

יג

ויעתר לו. סנהדרין פרק חלק א"ר יוחנן משום רשב"י מ"ד וישבע אליו ויחתר לו ויעתר לו מיבעי ליה מלמד שעשהלו הקב"ה כמין מחתרת ברקיע כדי לקבלו בתשובה והטמינו מפני מדת הדין ופירש"י ויעתר לו ומבחוץ כתוב ויחתר לו כך שמעתי ע"כ. ובנ"א מצאתי בפירש"י וישמע אליו ויחתר לו ומבחוץ כתוב ויעתר לו ע"כ. ול' זה האחרון הוא במד' דברי' רבה פ' ואתחנן ובמדרש פסיקתא הובא בשמעוני דמלכים רמז רמ"ו וכל אלו הגירסאות אינן אלא מן המתמיהות דלא אישתכח כדין בסיפרי דידן אדרבא איפכא משמע במסרה בכתב דנמסר ויעתר ה' וסימן דריש סדרא דתולדות יצחק ודין חד מינייהו אבל בירושלמי בהאי פירקא גריס ויעתר לו כספרי דילן ואמרינן עלה א"ר אלעזר בר שמעון בערביא צווחן לחתרתה עתרתהוה"ג במדרש רות רבתי ובויקרא רבה פרשה ל' והתם נמי אמרינן א"ר לוי בערביא צווחין לחתירה עתירה ובבבלי גופיה בההוא פירקא לעיל מינה כשחלה ר' אליעזר נכנסו ד' זקנים לבקרו וכו' גריס התם ויעתר כדקתני במתני' והכי איתא בספרי פרשת ואתחנן ופ' וזאת הברכה ומדבר רבה פרשת נשא ריש פ' י"ד בתרי דוכתי ופירקי דר' אליעזר פ' מ"ג ואבות דר' נתן פ' ל"ה וכן כתב בעל הטורים בפרשת נצבים דכתי' ויעתר לו ודרשינן ויחתר לו מלמד שחתר וכו' וכתב בעל מתנות כהונה בפרשת ואתחנן. דבדברי הימים לא כתיב ויחתר אלא ויעתר בחילוף חי"ת בעי"ן כמשפט אותיות אחה"ע עד כאן. וסעד לדבריו מצאתי בספר הזוהר פרשת תולדות יצחק אצל פסוק ויעתר לו ה' אל תקרי ויעתר לו אלא ויחתר לו שחתירה חתר ליה קב"ה וקביל ליה ואיתא נמי בבראשית רבה פרשת ס"ג ויעתר לו ה' ר' לוי אמר משל לבן מלכים שהיה חותר על אביוליטול ליטרא של זהב והיה זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ. שכן בערביא קורין לחתירתא עתירתא וכתב בעל יפה תוארשזה מעין מה שאמרו בפ' חלק גבי מנשה מאי דכתיב ויחתר לו ויעתר מיבעי ליה וכו' ע"כ ודוגמא בב"ר פרשתוישלח דרשו פסוק קדמה פניו הכריעהו כמו הכריחהו בחילוף עי"ן בחי"ת ובבראשית רבה פ' ע"ט דרשו תבא בכלח אלי קבר תבא בכולא אלי קבר בחילוף החי"ץ באל"ף ר"ל בכל טוב וב"ר פ' ע"ט בא יבא ברנה נשא אלמתיואתי טעין עולימין ועולמיתא בחילוף אל"ף בעי"ן וכן בשוחר טוב ובבמדבר רבה סוף פ' י"ז נדרש ותהינו לשון חנייה בחילוף ה"א בחי"ת ובפ' כ' מן ארם ינחני כד"א נהה על המון מצרים (יחזקאל לב) בחילוף חי"ת בה"א ובריש מדרש מגלת אסתר והשיבך ה' מצרים באניות אמר רבי יצחק בעניות ממעשים טובים ובפסוק איש יהודי אל תקרי יהודי אלא יחידי לפי שייחד שמו של הקב"ה ובפ"ק דמגלה אמר רב התך זה דניאל ולמה נקרא שמו התם שחתכוהו מגדולתו ושמואל אמר שכל דברי מלכות נחתכין על פיו ודוגמת זה באסתר רבתי ובשוחר טוב אפפוני חבלי מות אל תקרי אפפוני אלא עפפוני הצרות טסות ובאות עלי כעוף ודגמא אחרת בברכות פ' אין עומדין אמר ר' אלעזר חנה הטיחה דברים כלפי מעלה שנאמר ותתפלל על ה' וכו' ואמרינן נמי התם בתר הכי ואמר ר' אלעזר משה הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר ויתפלל משה אל תיקרי אל ה' אלא על ה' שכן דבי ר' אליעזר בן יעקב קורין לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן ע,כ, ועיין שערי אורה דף ל"א כל זה כתבתי ללמוד וללמד שדברי חכמים בצדק ומשפט ומישרים ומי שהוא חכם ומבין מדעתו יוסיף לקח להבין דבריהם וחידותם בכדומה וכמו שכתבתי ביחזקאל מ"ח על יעבדוהו וישעיה י"ט על עיר ההרס וצפניה א' על אחפש את ירושלים ופ' בראשית על והנה טוב מאד:

יד

מערבה. בשוא לבד העי"ן בס"ס כמ"ש בד"ה א' סי' כ"ו וזהו מלרע למ"ש רד"ק:

טז

ויכן. ויבן ק' והוא חד מן מלין דכתיב כ"ף וקרי' בית:

יח

המדברים. הה"א במאריך לב"א:

יט

והעתר לו. העי"ן במאריך:

ומעלו. העי"ן בשוא לבדו במדוייקים:

כה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.