מנחת חינוך/תקפט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png תקפט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שנמנענו מלקבל עדות הקרובים וכו'. מבואר בר"מ פי"ג מהלכו' עדות ובטשו"ע חוה"מ סי' ל"ג ובדבר זה אריכות גדול ואין דרכי לכתוב מה שמבואר באריכות בראשונים ובש"ע מכל מקום אכתוב קצת. גזרה התורה שלא יקבלו עדות הקרובים זע"ז ומבואר בר"מ כאן ובש"ע דגזירת מלך הוא ולא משום דחיישי' דמשקר דאפילו משה ואהרן פסולי' זה לזה והוא מהש"ס דב"ב וגם פסולים אפילו לחובה ומ"ש הרב המחבר בשרשי המצוה טעם לזה צ"ע הא חוקה היא אך כ"פ כת' קצת טעם אפילו בחוקים. וצל"ע לדבריהם דגזה"כ הוא בלא טעם הא מבואר בסנהדרין דף כ"ח ע"ב אמר רבה בר בר חנה מעיד אדם לאשתו ארוס' א"ר לא אמרן אלא לאפוקי וכו' היינו דקרוב לא הוי רק לעיולי הו"ל נוגע ודחה הש"ס דברי רבב"ח דאף לאפוקי נאמן דמאי דעתך וכו' אשתו ארוסה לא מטמא וכו' התם בשארו תלי רחמנא אכתי לאו שארו היא הכא משום אקרובי דעתא הוא והא איקרבא דעתא וכו' ואיני מבין דאדרבא גזה"כ ואין הטעם משום אקרובי כמ"ש אם כן ארוסה כיון דלא הוי קרוב למה לא יעיד דאי הטעם משום אקרובי דעתיה היו משה ואהרן כשרים לקרובים וכן פסקינן דארוסה אינו מעיד לה וצריך עיון גדול כיון דאינו קרוב למה יפסל ולומר משום אקרובי דעתי' הוי קרוב הרי גזה"כ היא כמ"ש וצריך עיון גדול לענ"ד. וכ' הר"מ דאין פסול קורבה מד"ת רק קרובים ממשפחת האב והם האב עם הבן וכו' אבל שאר הקרובים מן האם או מדרך אישות כולם פסולים מדבריהם וזו הסברא ראשונה שהביא הרב המחבר והטעם דאינו מפורש בתורה רק לא יומתו אבות על בנים כו' ולשיטה זו מותר הבן להעיד אף על אמו מן התורה רק מדרבנן פסול בד"מ אבל לענין קדושין חיישינן לחומרא וגם להצלה בד"נ נאמנים כמ"ש בח"ז דפסולים מדרבנן נאמנין להצלה בד"נ ואפשר לומר אף לדעת הר"מ דמדרך אישות כשר מן התורה מכל מקום לאשתו פסול מן התורה ל"מ לשיטת הראב"ד והרא"ש במכות דאשתו כגופו דמיא ואינו בגדר עדות כלל בודאי הוא כעצמה ול"ש עדות כלל אלא אפילו אם נאמר דהוי קרוב מכל מקום כיון דילפי' בגמ' דבעל כאשה ואשה וכו' הו"ל פסול מן התורה ודברים אלו עתיקי' ע' בסי' ל"ג ול"ד כו' ועיין בר"מ פי"ב כאן. והנה בסנהדרין דף כ"ז ע"ב מבואר במשנה ואלו הם הקרובים אחיו וכו' ואחי אחיו וכו' אר"י זו משנת ר"ע אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו ופרש"י דמשנת ר"ע סובר דאפילו קרובי האם פסולים ור"י למשנה ראשונה סובר דוקא קרובי האב דראוי' ליורשו וקרובי האם כגון אחי אמו כשר לו והוא פסול לאחי אמו שהרי ראוי ליורשו כדרבנן בב"ב אחי האם מנחילין ולא נוחלין ע"ש. והנה למ"ד בראוי ליורשו פסול רק מדרבנן דרק קרובי האב כתובים בתורה ובזה פליגי דמשנת ר"ע פוסלת כל קרובי האם מד"ס אף באינו ראוי ליורשו ומשנה ראשונה מכשרת אף מד"ס קרובי האם רק בראוי ליורשו פסול מד"ס רק קרובי האב פסולים מן התורה לד"ה והלכה כר"ע אם כן כולם פסולים אך חילוק יש בין קרובי האב דפסולים מד"ת ופסול לקדושין ולהצלה בד"נ ג"כ ושאר קרובי האם או מדרך אישות פסולים מדברי סופרים וצריכה גט בקדושין וכשרים להצלת נפשות ולשון הרהמ"ח דמביא סברת הר"מ וכו' וזאת הסברא הוא במשנה ראשונה השנוי' בפ' ז"ב שכולה הלכ' מקויימת לדעת קצת מפרשים אבל מהם יש גדולים שפסקו אף בכל קרובי אם פסולים מן התורה וכו' ולשונו איני מבין מ"ש לסברא ראשונה וזאת הסברא למשנה אחרונה וכו' לקצת מפרשים ובאמת כולם סוברים כמ"ר אך לדעת הר"מ מד"ס ולשאר פוסקים הוי ד"ת כמו שפרש"י ע' ותבין. והנה הרמ"א בחו"מ סי' ל"ג מביא דעת הר"מ דקרובי האם רק מד"ס ונ"מ לקידושין וקרובי אישות אינו מביא ועיין באו"ת דכ' דכש"כ הוא מקרובי האם ועיין בש"ך שהאריך דגם דעת הר"מ דפסולים מן התורה אך אין נמנה במנין תרי"ג והולך לשיטתו בעיקר השני בסמ"ק שלו. ועיין בתומים שיישב דאפשר דדעת הר"מ דאינו אלא מדרבנן וראוי להחמיר לענין קדושין ע"ש ועיין באה"ע סי' מ"ב בח"מ ובב"ש שם. ומ"ש לעיל דעל אשתו מודה הר"מ דפסול מן התורה נראה נכון בס"ד ועיין בהה"מ ובלחם משנה פ"ד מה' אישות נראה ג"כ דאשתו ארוסה דפסולו הוי ג"כ מן התורה אף לדעת הר"מ דהו"ל כאשתו לענין עדות ועיין בנו"ב מהד"ת בחלק אהע"ז סי' ע"ו שהשיג על הש"ך וכ' דדעת הר"מ והראב"ד דקרובי האם או מדרך אישות הוא רק מדרבנן והוי קידושין דלא כש"ך. וראיתי שכתב שם דאפשר דלימוד זה דבעל כאשה ואשה כבעלה הוי רק אסמכתא מדרבנן אם כן אפשר לדעת הר"מ איש לאשתו רק מדרבנן פסול אבל לדעת הראב"ד דאשתו כגופו ואינו בגדר עדות כלל נרא' דפסול מן התורה ובאתי רק לעורר. ומכל מקום נ"ל דאף דילפי' דאשה כבעלה ובעל כאשתו והוא אסמכתא לדעת בעל נו"ב מכל מקום איש לאשתו א"צ לימוד דאשתו כגופו ופסול מן התורה אף לדעת הר"מ כנ"ל. והדינים שכ' הרהמ"ח מבואר בר"מ ובטור ובש"ע באריכות ואין להאריך במה שהאריכו הם והאחרונים ג"כ ע' בדבריהם ועיין בר"מ ובש"ע דגרים שנתגיירו אפילו תאומים כשרים להעיד זע"ז דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ועיין בכסף משנה ובב"י שנסתפק אם היה הורתן שלא בקדוש' ולידתן בקדושה שנתגיירה אמם בעודה מעוברת אם הם פסולים בתורת קרובי האם וע' ש"ך שכ' דודאי פסולים כיון דחייבים משום אשת אח זל"ז ועיין בתומים שכתב דלשיטת הר"מ דקרובי אם אינו רק מדרבנן אפשר דחז"ל לא גזרו בהם לפסול ע"ש. וכ' הרהמ"ח דנוהג בכ"מ ובכ"ז בד"מ בזכרים וכו' כבר כת' כ"פ דגם בנשים אם קיבלו עליהם הבע"ד לדון להם ד"ת עוברים בלאו הזה וז"פ. וכבר כתבתי בח"ז כ"פ אם ח"ע וחב"ח בא על ישראלית והוליד בן דהולד ישראל גמור אך אם מתייחס אחר אביו הוא ספק ע' בהשולח ובאהע"ז סי' מ"ד אם כן פסול מספק להעיד על אביו ועל קרוביו מאביו והוי ספק קידושין אם קדשו בפניו וגם להצלה בד"נ אין הורגין כי אפשר אינם קרובים וכשרים ואין הורגין מספק וכן אין מלקין מספק בין העידו לזכות או לחוב ואם ישראל בא על ח"ש וחב"ח והוליד בן דהולד חצי ישראל ומתייחס אחר אביו וחצי עבד ונשתחרר וכשר לעדות פסול לאביו ולקרוביו מן התורה דהחצי הוא בנו והוי קרוב וגם אל האם פסול מצד קרובי האם דמצד החצי הוא בנה ג"כ וה"ה לקרוביו מצד האם וז"פ. וממזר הוי כבנו לכל דבר הן לאב והן לאם כמבואר בפ' כיצד וכ"פ. ובן מן השפחה והנכרית אינו כבנו לשום דבר כידוע וא"צ להאריך בזה ושתוקי כשר לכ"ע חוץ מקרובי האם דאזלינן ב"ר ואסופי דא"י מי אמו ג"כ כשר לכל העולם אך בשתוקי דאמו אמרה מפלוני הוא דאינה נאמנת אך מבואר באה"ע סי' ד' דחיישי' לדבריה ואסורה בקרובי אותו פלו' אם כן אפשר לעדות ג"כ פסול לקרוביו של פלוני אך אם האב הי' מכחיש אותה לד"מ בודאי הבן כשר לו דהודאת בע"ד וכו' ואף לזכותו מכל מקום אם הי' קודם העדות והוחזק כך הו"ל כהאי דאמרי' דאיסור עצמו בע"א מוחזק והדברים עתיקים. אך האב לבנו אפשר דאינו מעיד כיון דלענין קורבה נאסר ע"פ האם אם כן הו"ל קרוב לבן לעדות ג"כ והבן. וצריך אריכות לברר דינים אלו ובאתי רק לעורר. וכן אב שאמר על בנו שאינו ממנו או במקום בכור או אפילו שלא במקום בכור כפי שיטות הראשונים ע' באה"ע והדברים ארוכים אם כן אפשר ג"כ לעדות כשרים זל"ז כיון דהתורה האמינתו וצריך לעיין ובאתי רק לעורר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון