מנחת חינוך/תא
מנחת חינוך 
תא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנצטוו ישראל שיקריבו וכו' שני כבשים בני שנה תמימים לעולה אחד בבוקר ואחד בה"ע שנא' צו את וכו'. דיני מצוה זו בפ"א הלכות תו"מ בר"מ. מ"ע להקריב תמיד בשחר היינו כבש לעולה ותמיד בה"ע ג"כ כבש לעולה והם קרבנות ציבור ובאים מתרומת הלשכה וצריכים ביקור ממום ארבע' ימים קודם השחיטה והוא גזה"כ עי' בערכין דף י"ג ורש"י מביא שתי לשונות ל' אחד דטעון ביקור ד"י חוץ יום השחיטה ולשון אחד דסגי ד' ימים עם יום השחיטה ובדברי הר"מ כאן אין הכרע ע' בלחם משנה ועיין בס' ט"א במגילה דף כ"ט ע"ב שמפלפל באריכות אי הביקור סגי אף קוד' שהקדישו לתמיד או אפשר דאין מועיל הביקור רק אחר שנתקדש לתמיד וקודם לזה בעוד שהוא חולין ל"מ הביקור ע"ש ומראה מקום אני לך. וכבר הבאתי בח"ז בשם התוספות בסוכה דף מ"ב ע"א בד"ה שאינו וכו' דתמיד שאינו מבוקר ד"י אף שהוא תם פסול אפילו בדיעבד בעבר והקריבו ואפילו בשבת ובר"מ אינו מבואר. ועיין בקונטרס כ"ת שכתב דזה הוא חידוש גדול דפודין אפילו בדיעבד בנמצא תם וגם בס' ט"א שם כתב שבחידושיו כ' דמצוה איכא אבל לא לעיכוב וצ"ע. ותחילת זמן שחיטת התמיד משהאיר כל פני המזרח קודם הנה"ח ועיין במגילה דחשיב הנהו דמצותם ביום לכתחילה בהנה"ח שם במשנה דאין מלין וכו' ובעה"ש כשר בדיעבד צ"ל דכהנים זריזים הם ולא טעו ע"כ לכתחילה בעה"ש מקריבין. ובמשנה פ"ג דיומא ופ"ג דתמיד מבואר צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה הרואה אומר ברקאי מתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון וכו' וכ' הר"מ בפי' המשנה דזמן של מתיא בן שמואל מאוחר מזמן הת"ק דאומר ברקאי והלכה כמתיא בן שמואל ע"כ וכן פסק הרע"ב וכאן פסק הר"מ ג"כ שכ' האיר פני כל המזרח היינו כמתיא בן שמואל. וז"פ דגם מתיא בן שמואל מודה דבברקאי כשר כיון שהוא יום רק לכתחילה סובר דצריך האיר כל פני המזרח דלמא אתי למטעי ע' פ"ג ביומא ופשוט ועיין במג"א סי' פ"ט סק"ב ובס' פר"ח שם. והנה במשנה מבואר ששואל עד שבחברון ועיין ברש"י בשם הירושלמי כדי להזכיר זכות ישיני חברון וכאן לא הי' צריך הר"מ להביא דכאן אינו מסדר העבודה רק כתב הדין אימת הקרבת התמיד. אך קצת צ"ע דלא הביא זה לקמן בפ"ז גבי סדר העבודה דהיא מצוה לשאול עד שבחברון וצ"ע. וסוף הזמן עד ד' שעות היינו עד סוף שעה ד' כמבואר בברכות ולאחר הזמן הזה אין מקריבין ופשוט אפילו נשחט קודם מכל מקום הקבלה והזריקה אם הי' לאח"ז פסול דזה הוא עבודת הקרבנות ולאחר זריקה היינו הקטרת האברים כשירים כ"ה כמבואר בדיני קרבנות ואפילו בלילה כידוע ע' בפ"ד ממעה"ק וכאן. והשעות הללו דעת הר"מ וכל הפוסקי' נמשכים אחריו דכל השעות במשנה ובש"ס הם שעות זמניות היינו שליש היום בין בקיץ והן בחורף ועיין בסוף פ"י בחלק ד' בקונטרס על ברכות דהשיג ע"ז ולא ברירא לי' ד"ז ע"ש שפלפל בטוב טעם. אם כן לענין קרבן צ"ע אם חשבי' שעות זמניות או שעות שוות ע"ש ומראה מקום אני לך. ועיין במג"א סי' רל"ג. וזמן תמיד של בה"ע מבואר כאן ובר"מ דהוא בשש ומחצה ועיין בגמ' דיומא דזמנו מן התורה תיכף בהתחלת שבע אלא מפני שאין הכל בקיאין אחרו עוד חצי שעה וכן פירש"י בפסחים דף ה' ובפסחים דף צ"ג ע"ב ועיין בס' פר"ח סי' רל"ג שהאריך בזה וכתב דברור הוא שמה"ת מתחיל בתחילת שבע ע"ש. וסוף זמן תמיד של בה"ע כ' הר"מ עד סוף היום ועיין בספר שאגת ארי' סי' י"ז שתמה בזה הא אמרי' בברכות דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר ודעביד כמר עביד אלמא דמספקא להו אי הלכה כרבנן דאמרי עד הערב או כר"י דאמר עד פה"מ ונהי לענין תפילה דרבנן פסקינן דעביד כמר וכו' אבל לענין קרבן דספק דאוריי' ה"ל למפסק עד פה"מ ולא יותר וע"ש שפלפל באריכות בדברי תר"י ובדברי התוס' דדעתם דלרבנן עד הערב היינו עד שקיעת החמה דהוא ד' מילין קודם צה"כ והוא פלפל באריכות דעד צה"כ ממש וגם פלפל אפילו אם נאמר דכל העבודות כשירים עד צה"כ ואין הדם נפסל בשקה"ח מכל מקום השחיטה צריך להיות קודם שקה"ח וא"ר להאריך מה שהאריך משל כת הקודמים ז"ל ע"ש היטב דבש מצאת וכו' ומראה מקום אני לך על כל פנים הר"מ והרהמ"ח פסקו דעד הערב ממש ופשוט דבה"ש בודאי פסול דהוא ספק לילה ופשוט. וקרבן תמיד קבוע לו זמן ודוחה את השבת ואת הטומאה אך האברים תחילתו דוחה וכו' וסופו אינו דוחה והאברים של ע"ש אינן דוחין שבת דחלבי חול וכו' אינן קרבים בשבת ואין להאריך כאן. ודברי קבלה שיהיו נשחטין נגד השמש ע"כ בשחר הי' נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שני' ובה"ע הי' נשחט על קרן צפונית מזרחית על טבעת שני' ובגמ' דתמיד יליף לה מקרא שנים ליום וכו' ואפשר דמעכב אף בדיעבד ואפשר דלא שנה הכתוב לעכב. ועיין ביומא דף ס"ב ע"ב נראה דלאו לעיכובא דלא שנה וכו'. וע"ש בתוס' דטבעת שני' היינו כדי להרחיק מהמזבח גזירה דילמא יטיל גללים ומובא במנ"ל כאן. ומ"ש הר"מ דנשחטין כנגד השמש דברי קבלה באמת ילפינן מקרא רק דאינו מפורש קורא מדברי קבלה כדרכו בכ"מ. והתמידים אינן מעכבים זא"ז אם לא הקריבו תמיד של שחר אפילו במזיד מכל מקום מקריבין תמיד של בה"ע במד"א במזבח שנתחנך כבר אבל מזבח חדש שלא נתחנך עדיין אין מחנכין אותו בתמיד של בה"ע ואם נבנה מזבח חדש קודם בה"ע אין מקריבין תמיד של בה"ע דאין מחנכין מזבח רק בתמיד של שחר ויליף לה במנחות דף נ' מקרא ע"ש. ושיעור זה דחדש א"י מה הוא אי חדש לגמרי או אפשר בנתקלקל המזבח באופן שנפסל כגון שנתקלקל היסוד או ריבוע או קרן או כבש דבכל הנהו פסול המזבח כמבואר בר"מ פ"ב מהלכות בית הבחירה או אבן שנפגם או נגע בו ברזל שנפסל ואח"כ תיקנו אפשר דהוי חדש ואין מקריבין עליו תחילה עולת תמיד של בה"ע או אפשר דוקא בחדש לגמרי וא"י שיעור הזה. ואם נפל וחזר ובנה מאותם האבנים אפשר דאין זה חדש ע' בסוכה גבי מסוכה לסוכה ושוים שאם נפלה וחזר ובנאה ע"ש בתוס' והוא בדף כ"ז ע"ב וצ"ע בכ"ז ולא ביארו לנו. והעובר עובר על מ"ע והרמב"ן מונה לשני מצות כמ"ש הרהמ"ח וכבר כתבתי לעיל במצות שמירת המקדש מאן דס"ל שמירה דעשה ג"כ לאו הוא אם כן עוברים כאן גם כן בלאו ועשה ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |