מנחת חינוך/שנו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא לשנות כו'. מבואר בר"מ פ"ד מהלכות תמורה והיא גזירת הכתוב שלא ישנה את הקדשים אפילו מקל לחמור כגון שאומר על שלמים שיהיה עולה ומכ"ש מקה"ק לקק"ל אף דאין דיבורו מועיל כלום דא"י לשנות התורה גזרה דאסור לשנות בדיבורו ועובר על הדיבור הלאו הזה וכן קדשי בה"ב אין משנין כיצד אם הקדיש לבדק היכל לא ישנה לבדק המזבח כ"ה לשון הר"מ והראב"ד השיג עליו דקדשי בה"ב א' הוא ואין חילוק בין זה לזה ועיין בכ"מ כתב דדעת הר"מ דבקדשי מזבח אין משנים אפילו מקל לחמור ובקדשי בה"ב דוקא מחמור לקל כגון מהיכל דהוא חמור למזבח דקל אבל מקל לחמור מודה הר"מ דאינו עובר ע"ש. ונראה דאסור לשנות ג"כ מקדשי בה"ב לקדשי מזבח בקל ממנו או מקדשי מזבח לבה"ב בענין שאינו חל כמבואר לקמן הכלל היא גזירת הכתוב דאין משנין מקדושה לקדושה ונוהג הלאו בכל האישים. אך אין לוקין דהוא לאו שאב"מ דהוא רק דיבור ובדיבוריה לא אתעביד מעשה כלל כי ל"מ וה"ל לאו שאב"מ עיין בכ"מ מביא כן בשם הר"י קורקס וכ"ה בד' הרהמ"ח כאן. ואין מערימין על בהמת הקדש להקדיש העיבור לקדושה אחרת כי וולדות קדשים ממעי אמן הם קדושי' וא"י לשנות. ופשוט דג"כ עובר בלאו ואינו מועיל כי קדוש בקדושת אמו אבל בכור במעי אמו דהוי חול יכול להקדיש העובר לעולה וה"ז עולה וא"י להקדיש לשלמים דקדושת שלמים קלה מקדושת בכור. ופשוט דאם הקדיש לשלמים בודאי הוא שלמים כי עתה הוא חולין אך אסור לעשות כן לכתחל' ואפשר הוא מדרבנן כמו דאסור להטיל מום במעי אמו כדי שלא להפקיע מקדושתו עיין תמורה דכ"ד ע"ב ובבכורות דף ג' אבל הוא בודאי הקדש זה שהקדיש ואינו עובר בלאו כי הוא חולין רק לכתחלה אסור מדרבנן להפקיע וז"פ. ואם אמר על הבכור עם יציאת רובו יהיה עולה ה"ז בכור ואינו עולה כיון ששניהם באים כא' דברי הרב ודה"ת כו' ודברי הרב קודמים וה"ז בכור כ"ה בש"ס ובר"מ ופשוט דאינו עובר בלאו גם כן כיון דבאים כא' אין זה נקרא שינוי אף על פי דדברי הרב קודמים ואין נקרא שינוי אלא אם הוא קדוש קודם והוא משנה אבל בבאין כא' אינו שינוי וא"ע כנ"פ. וד"ז דפסק הר"מ דוולדות קדשים במעי אמן הם קדושים עכ"מ בתחלת הפרק מה שתמה ע"ז ועלח"מ ושער המלך והוא ענין ארוך. והנה ממה שמבואר עם יציאת רובו מבואר דאם אמר ה"ז עולה עם יציאת מיעוטו ה"ז קדוש לעולה ועיין בחולין דס"ט גבי מכרו לנכרי ביצא שליש ויצא אח"כ דר"ה סובר דאין מכירתו חל דלמפרע הוא קדוש אם כן ד"ז דכאן לא כר"ה דלר"ה אפילו מקדיש עם יציאת מיעוט אינו קדוש וכ"כ שם התוס' ובכורות דל"ה דכ"ז דלא כר"ה והר"מ פוסק כר"ה בה' בכורות אם כן למה כתב הר"מ עם יציאת רוב ראשו אפילו במיעוט הדין כן. אך עתו"ס כתבו דאפשר לחלק בין ד"ז למכרו לנכרי אם כן גם דעת הר"מ כן. ובמה שמבואר כאן דיכול להקדיש עובר אף על פי דעובר הוי דשלב"ל עיין בספ"י לקדושין סוגיא דהמקדש כו' לאחר שתתגיירי מה שפלפל בזה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |