מנחת חינוך/שלז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא להונות כו'. עיין ר"מ ה' מכירה מפי"ב ואילך ואכתוב בקיצור. אסור לכל איש מישראל להונות את חבירו במו"מ הן המוכר והן הלוקח שנא' לא תונו אם אינה אותו עובר בלאו והנה אחז"ל פחות משתות קנה ואינו מחזיר אונאה שתות קנה ומחזיר אונאה יתר משתות בטל מקח ומסופק הרא"ש ומובא בש"ע סי' רכ"ז אם מותר להונות פחות משתות אי נימא דהלאו קאי גם על פחות משתות אם יש באונאה ש"פ ככל הלאוין שבממון [אסור כדין ח"ש עיין ר"מ פ"א מה' גו"א] רק שחז"ל אמרו דא"א לצמצם כו' או שמא כיון דדרך מו"מ הוא כו' לא מיקרי אונאה כלל ומותר להונות בפחות משתות ע"ש ובר"מ א"מ זה אך הרהמ"ח בסוף המצוה מביא בפי' דבפחות משתות אין איסור כלל ויש להביא ראיה דגם הר"מ סובר כן דכ' וכ"כ הרהמ"ח דאין לוקין על לאו זה דניתן לתשלומין דצריך להשיב ואי אמרת דבפחות משתות ג"כ עובר על הלאו רק דא"צ להשיב אם כן למה לא ילקה על פחות משתות כיון דלא ניתן לתשלומין כמו חובל בחבירו דעובר על לא יוסיף ובהכאה ש"פ דמבואר בתורה תשלומין משלם ואינו לוקה ובחובל בהכאה שאין בה ש"פ כיון דאינו משלם לוקה ה"נ בשתות ניתן לתשלומין אינו לוקה אבל פחות משתות דאינו משלם למה לא ילקה עכצ"ל דאין לאו כלל בפחות מזה אך זה יש לדחות כיון דבאמת צריך לשלם אף פחות משתות רק קי"ל לחז"ל דבפחות משתות מוחל וכיון דמחויב לשלם רק שחבירו מחל לו ה"ל כאילו שילם אם כן אין לוקה וכה"ג מבואר בח"מ סי' תכ"ד גבי החובל ע"כ שלו בש"פ פטור מתשלומין דמה שקנה עבד קנה כו' וגם ממלקות פטור דהוי ניתן לתשלומין אף דאינו משלם כיון דאינו פטור רק דזוכה מהעבד מחמת מה שקנה רבו ה"ל ניתן לתשלומין וע' קצה"ח שם כ' גבי יתומה ומפותה כיון דהטעם משום מחיל' מכל מקום ה"ל בר תשלומין ופוטר ממלקות ע"ש אם כן ה"נ אפשר דעובר על הלאו ואין לוקין כיון דבר תשלומין הוא רק דחבירו מחל לו ועיין בפ"י סוגיא דאלו דברים שאין להם אונאה כ' הטעם דמחזירין האונאה אף דלא כתיב והשיב וכל מלתא דארל"ת אי עביד מהני אך דהוא בכלל גזלה נל"ע והשיב את הגזלה ע"ש וכבר פלפלתי לעיל בנל"ע ותשלומין ומ"ש דאי עביד מהני עמ"ש לעיל בחיבורי דהרבה פוסקים כרבא דל"מ ומדברי הר"מ אין הכרע היאך ס"ל:
והנה דעת הרי"ף והר"מ ומובא בש"ע דאין אונאה לפרוטות והיינו אפילו נתאנה בשתות כגון שוה חמש פרוטות בשש מכל מקום א"צ להחזיר האונאה פרוטה רק דוקא אם נתאנה יותר על פרוטה וי"א דמעה בעינן ע"ש. והנה בוודאי בפרוטה עובר בלאו ככל גזל כיון דנתאנה שתות רק אין צריך להחזיר אם כן בכה"ג ילקה דלא ניתן לתשלומין אך באמת הטעם דמ"ד אין אונאה לפרוטות צ"ל גם כן מטעם מחילה דבמקח מוחל לו פרוטה דאין לנו ט"א בדבר דלמה ישתנה כאן מכל דין ממון דהוי ש"פ ע"כ דחז"ל קי"ל דבמו"מ פרוטה הוא בכלל מחילה אם כן שפיר ה"ל ניתן לתשלומין כמש"ל. ומבואר בש"ס וכ"פ כל הפוסקים אלו דברים שאין להם אונאה קרקעות ועבדים ושטרות והקדשות ובש"ס ילפינן מקרא וכי כו' ממעטינן כל הנהו ויש לספק אי על כל הנהו דממעטינן מקרא זה אין בהם הלאו כלל וא"ע כלל בלאו כי כך גזירת הכתוב א"ד דעובר על הלאו רק דין אונאה להחזיר שתות וביטול מקח ביתר משתות לית בהו אבל על הלאו עובר ובר"מ אינו מבואר אך הרמב"ן בפי' על התורה ומובא כאן בד' הרהמ"ח דעתו דאף בעושו"ק והקדשות עוברים בלאו הזה רק דין אונאה להחזיר או ביטול מקח אין בהם ע' בד' הרהמ"ח והנה לדעת זו כיון דאתמעט מקרא נראה דגזירת הכתוב הוא ולא מטעם שכ' הרהמ"ח דדרך למחול ומי יודע כי בשטרות ועבדים הדרך למחול ומי עמד בסוד ד' לידע הטעם אך הוא גזירת הכתוב כיון דאתמעט מפסוק מפורש אם כן נראה דדעת הר"מ אינו כן דאילו הי' לאו ולא ניתן לתשלומין למה אין לוקין באונאות עו"ש כמו חובל פמש"פ שכתבנו לעיל כיון דלא ניתן לתשלומין היה ראוי ללקות על אונאה בדברים הנ"ל א"ו דעתו דאף הלאו אין עוברים דכך גזירת הכתוב אך כיון דדעת הרמב"ן דהטעם משום מחילה אם כן אפשר דהר"מ ג"כ סובר דאין לוקין מטעם שכ' לעיל ומי אנכי לסתור דעת הרמב"ן וגם מסתבר כדבריו דאל"ה למה לא יחזיר כמו גזל שטרות ועו"ק אף על פי דאתמעטו מעשה דהשבה מכופו"כ בב"ק מכל מקום בודאי חייב להחזיר מטעם כל מלתא כו' (ומי) ולמה כאן אין מחזירין אלא צ"ל מטעם מחילה אך כבר כתבתי דד"ז לא ברירא אי הלכה כרבא או כאביי דמהני ואדרבא אפשר היה לומר דאין איסור כלל אם כן לא עבר כלל אמימרא דרחמנא אך כיון דהרמב"ן כ' כן מי יוכל לסתור דבריו. ונראה להביא ראיה דגם דעת הר"מ כן דעוברים על הלאו דאונאה בקועו"ש דא"ת דא"ע על הלאו כלל הא בפא"נ אמר רבא לא לכתוב לאו בגזל ותיתי מאונאה כו' ע"ש הא דעת הר"מ פ"ח מהלכות גנבה דגם על קרקעות עוברים משום לאו דגזילה או גנבה אם כן צריך לאו בגזל על עושו"ק והיא קו' תוספות שם על עבדים א"ו דעוברים גם באונאה על הלאו בעבדים ושו"ק ומקשה שפיר והא דא"צ להחזיר הוא מטעם מחילה ואין לומר מחמת א"ע מהני דא"ה ה"ל ללקות כיון דלא ניתן לתשלומין רק הטעם משום מחילה וסובר כדעת הרמב"ן דה"ל ניתן לתשלומין כנ"ל. אך מדהתו"ס פא"נ שהקשו היכי ילפינן גזל מאונאה הא גזל שייך בעבדים ואין אונאה שייך בעבדים מבואר בדבריהם להדיא דאין לאו דאונאה כלל בקועו"ש דנתמעטו מהלאו לגמרי ועיין מ"ל פ"ד מהלכות מלוה ולוה. וכ"ז דעת הר"מ והרהמ"ח דבאונאה אין לוקין אבל דעת תוספות פא"נ שם דעל לאו דאונאה לוקין וע"ש בספ"י הטעם כיון דהעשה אין כתוב בזה אין זה נל"ע ולאו הניתן לתשלומין לא ס"ל וכבר פלפלתי לעיל בח"ז וע"ש במהרש"א ופ"י. והנה אפ"ל לדעת תוס' דלוקין באונאה היינו בשתות דהמקח קיים או אפילו בפחות משתות אי נימא דעוברים בלאו כיון דהמקח קיים אבל ביתר משתות דהמקח בטל ולא אהני מעשיו אפשר דאין לוקין וד"ז דכ"ה דלא אהני מעשיו אי לוקין יתבאר בסי' של"ט שמה יתבארו הדברים בד' הרהמ"ח. ואונאה בפמש"פ אינו לאו כלל כמו גזל ודומי' רק אסור מטעם ח"ש וע' תוס' כתובות ד"ה אתיא שימה כו' דמ"ו ע"א והנה לדעת הפ"י דלהר"מ אונאה בכלל גזלה והוי נל"ע והשיב אם כן ל"ק בלאו הכי למה לא ילקה על עושו"ק או על פרוטה כיון דלא ניתן להשבון ז"א כיון דקצת מן הלאו ניתק לעשה אין לוקין אף על המקצת דלא ניתק כמ"ש הר"מ פ"ג מה' מלוה גבי השבת העבוט אף דלגבי עשיר לא ניתק מכל מקום כיון דגבי עני ניתק אין לוקין אף בעשיר ה"נ ע"כ אפילו אם עובר בלאו מכל מקום אין לוקה ומה שקשה על הר"מ דסותר דבריו עם מ"ש בה' תמורה ע"ש במ"ל והובא לעיל בח"ז מה שתי' האו"ת.
ולאו זה נוהג בכל אישי ישראל אך ישראל שהונה את העכו"ם א"ע כלל בלאו הזה דעמיתך ואחיו כתיב כ"ה בר"מ ובש"ע מהש"ס דבכורות ועכו"ם לעכו"ם או עכו"ם לישראל וודאי אסור וחייב עליו מיתה כי הוא בכלל גזל או דינין שנצטוו עליהם. ומבואר כאן בר"מ וש"ע דעכו"ם שהונה את ישראל מחזיר האונאה לא יהי' זה חמור מן ישראל. והנה עכו"ם לעכו"ם דקיימא לן גבי גזל דאפילו על פמש"פ נהרג עיין ר"מ פ"י מה' מלכים אם כן אף כאן כן או באינה לישראל ג"כ חייב מה"ט. אך אפשר דוקא אם היה שתות על כל פנים דהוי אונאה רק מחמת פמש"פ דאינו ממון ובעכו"ם הוי ממון אבל בפחות משתות תליא בספיקו של הרא"ש שהבאנו לעיל אם הוא מטעם מחילה אם כן כאן חייב כמו פמש"פ שגזל מישראל אע"ג דמחל מכל מקום נהרג אך אם הוא היתר גמור כיון דהוא בדרך מו"מ עיין בדבריו אם כן אין איסור כלל בעכו"ם ג"כ הן עכו"ם לעכו"ם והן עכו"ם לישראל. והנה מ"ש דעכו"ם שאינה לישראל יחזיר לא כ' בשום מקום כגון גבי גזילה או גניבה ד"ז ועבמ"מ כ' דיצא לרבינו מפ' השוכר בע"ז גבי הלוקח גרוטאות כו'. והנה ד"ז צריך חקירה דב"נ כיון שח"מ אי צריך להשיב ע"ש גבי ב"נ נהרג על פמש"פ ולא ניתן להשבון ברש"י ובתוס'. והנה אף אי נימא דקרקעות ודומי' נתמעט מהלאו מכל מקום נ"פ דוקא בישראל הוא גזירת הכתוב אבל בעכו"ם דהוא בכלל דינים בוודאי אין חילוק ונהרג על אונאת קועו"ש ג"כ אך אינו משיב כי גם בישראל לא ניתן להשבון. ובחליפין דעת הר"מ דכלים בכלים אין בהם אונאה ופירות בפירות שייך אונאה עבש"ע ובראב"ד ובמ"מ ולחם משנה ובשכירות מטלטלין שייך ג"כ אונאה. ומבואר בר"מ ובש"ע דהשוכר את הפועל אין בו דרך אונאה דהו"ל דין עבד ועבדים אין בהם אונאה ובקבלן יש דיעות ע"ש מבואר דבעבד עברי פשיטא דל"ש אונאה דהוי כע"כ דאתקש לקרקעות ועיין כסף משנה כתב אע"ג דוהתנחלתם בע"כ כתיב מכל מקום גם זה כיון שיש שם עבד עליו אין לו אונאה עיין מ"ל ובש"ך ח"מ סי' צ"ה סקח"י ובאו"ת שם אי ע"ע דין קרקעות למו. וכבר הבאתי לעיל דאונאה בכלל גזל להר"מ אם כן עוברין על ג' לאוין כמו בגזל עיין ר"מ ספ"א מה' גו"א והארכתי לעיל בח"ז קצת באלו הלאוין. ופשוט דלאו זה דאונאה שייך אם מאנה לחרש או לקטן בענין שמעשיהם קיימים ובענין שאין מעשיהם קיימין אלא מדרבנן עס"י רמ"ג מכל מקום שייך הלאו מן התורה וק"ל ועקצה"ח סי' רכ"ג מביא בשם ריטב"א קדושין ח' המוכר שוה חמש בשש ולהאי לוקח שוה שש אין בו אונאה דבתר דידיה אזלינן מהש"ס דר"כ גברא רבה הוא ובקצה"ח הניחו בצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |