מנחת חינוך/רג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png רג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אשה ובתה כו'. ר"ד אשה ובת בנה. ר"ה. אשה ובת בתה כו'. דעת הרהמ"ח כהר"מ פרק ב' מהא"ב דלאחר מיתת אשתו חמותו וכן הדורות למעלה ולמטה אין בהם שרפה אבל הוא איסור כרת ובמ"מ מביא הרבה חולקין דהדורות למטה כגון בתה ובת בנה ובת בתה אף לאחר מיתת אשתו הם בשריפה רק הדורות למעלה כגון חמותו ואם חמותו ואם חמיה אחר מיתת אשתו הם רק בכרת ע"ש ג"כ שמביא שיטת הראשוני' דחמותו לאחר מיתה אשתו אף כרת אין בה רק ארור שוכב עם חותנתו והוא איסורא בעלמא ודעת תוס' כדעת הר"מ דלאחר מיתה חייב כרת בחמותו ע"ש ביבמות דצ"ד. ולאותן השיטות דא"ח כרת אם כן אינה בכלל עריות ותפסו בה קדושין לאח"מ אשתו. ודע דכל העריות המבוארים ע"כ כולם אין קדושין תופסין בהם וכן שתי אחיות המבואר אח"ז חוץ מנדה כמבואר בש"ס כ"פ דח"כ אין קדושין תופסין אליבא דכ"ע וכתבתי כ"פ דלענין אישות המקדש חצי' שפחה וחצי' בת חורין כיון דלא הוי קדושין גמורין לענין א"א אם כן גם לענין קרובות לא הוי קדושין גמורין אם כן לפ"ד אם א' קידש אשה ח"ש וחב"ח ואחר זה בא על בתה שנשתחררה לגמרי א"ח עליה מיתה משום ערות אשה ובתה וא"כ גם הקדושין של שניה דהיינו הבת תופסין דאינה ח"כ אבל אם קידש בתה קודם אם כן הוי קדושין גמורין ואח"כ בא על אמה שח"ש וחב"ח ח"כ עליה אף שהאם אינו רק חצי אם שלה מכל מקום חייב כמ"ש לעיל כ"פ. ואם קידש בתה המשוחררת ואח"כ קידש אמה ח"ש וחב"ח בודאי אין תופסין הקדושין מכח כ"ש מה דאין קדושין גמורים תופסין בח"כ עאכ"ו קדושין קלושים בודאי אין תופסין וקדושין של ח"ש וחב"ח הם קדושין קלושין דא"ח עליה מיתה כשאר א"א. ודע דאותן הנשים הנאסרות לו מחמת אשתו כגון הנהו ואחותו שיבואר אח"ז דאין קדושין תופסין בהו לאחר קדושי הראשונה ה"ה אם קידש אשה ובתה או אשה ואחותה כא' אין הקדושין תופסין אף בא' מהם וד"ז הוא משנה מפורשת פ"ב דקדושין ובש"ס מסיק דהטעם הוא כדרבה דכל שאינו בזאח"ז גם בב"א אינו ע"ש.

והנה אם קידש אשה ובתה כא' והאחת היא ח"ש וחב"ח האיך הדין לפמ"ש דאם קידש בראשונה ח"ש תפסי קדושי השני' ואם קידש הישראלית גמור' בתחלה אין תופסין הקדושין של ח"ש וא"כ לכאורה שניהם מקודשות דל"ש כל שאינו בזאח"ז כ"ה דבחד צד ישנו בזאח"ז וכ"ה בתוס' גיטין פ' השולח דף מ"א. וכאן נמי בחד צד אם קידש מקודם הח"ש וחב"ח תפסי הקדושין של השני' אך מכל מקום נ"ל דאינה מקודשת כי יש עוד ליתן טעם על המקדש אשה ובתה או שני אחיות כא' דאינה מקודשת וע' רשב"א הקשה לאביי דלית ליה סברא דרבה דכל שאינו בזאח"ז וגם סובר דקדושין שאמ"ל הוי קדושין אם כן מ"ט דמשנתינו דהמקדש כאחת לא הוי קדושין ונ"ל דהנה מבואר ביבמות דאמר אביי הכל מודים בבא על הסוטה שאין הולד ממזר דהא תפסי בה קדושין וע' רש"י שם כ' דאי אמרינן דלא תפסי קדושין בסוטה אם כן כשנעשית סוטה תחת בעלה לא יהי' צריכה גט רק יפקעו הקדושין והתוס' הקשו על רש"י ובנ"י מבואר כדעת רש"י דכל היכי דלא תפסי בה קדושין אם נעשה דבר זה תחת בעלה א"צ גט רק נפקעו הקדושין ממילא ובספר אבני מלואים סי' י"ח תי' בזה קושית התוס' שהקשו דמבואר בש"ס דלר"ע אין קדושין תופסין בח"ל אם כן הוי מכלל עריות ואין זקוקה ליבום דלמה אין זקוקה תיתי עשה ולדל"ת דעשה דוחה ל"ת שאין בה כרת ותי' הוא ז"ל עפ"י דעת רש"י הנ"ל כיון דאם אפילו ידחה הל"ת מכל מקום המצוה אינה אלא בביאה ראשונה וא"כ אח"כ הוי ח"ל ולר"ע דאמר אין קדושין תופסין בח"ל ממילא נפקעו הקדושין בלא גט ואם כן לכתחלה הוי כמקדש אותה על זמן ולפי המבואר בנדרים דקנין לזמן הוי קנין פירות וק"פ באשה לא אשכחן אם כן אינה מקודשת כלל דלא הוי רק ק"פ אם כן אין מצוה כלל ע"ש בדבריו אם כן במקדש אשה ובתה אם נימא דהוי קדושין אם כן כ"א נעשית עליו ח"כ מחמת אשה ובתה או שני אחיות וא"כ לא יוכלו להתקדש רק לרגע א' כיון דתיכף דנתפסו הקדושין כ"א נעשית ח"כ ואין קדושין תופסין בח"כ ואם אין קדושין תופסין בח"כ אם כן ממילא נפקעו כדברי רש"י ע"כ אינה מקודשת כלל שלא תהי' מקודשת רק לזמן ולזמן הוי ק"פ ולא אשכחן בא"א ע"כ אינה מקודשת כלל. ובזה ניחא לי דידוע שיטת קצת גאונים בטאה"ע סי' מ"ד דרשע שקידש אינם קדושין דהוי כמו עכו"ם ועיין בה' יבום ג"כ קצת שיטות דאינה זקוקה כלל לרשע אם כן לפי דבריהם א"י לגרש גם כן ואם כן היאך הלכה רווחת בישראל דרשע מגרש ול"ח בחומרא דא"א להנ"ל ובס' רש"י ניחא דממ"נ לשיטת הגאונים דלא תפסי קדושי רשע אם כן ממילא דאם נעשה רשע נפקע הקדושין וא"צ גט. וגם ניחא לי דברי בעל תה"ד שכ' דאשת אליהו ואשת ריב"ל מותרת דלא נקראת א"א רק מלאך ולכאורה נהי דלא תפסי קדושין ממלאך דלא נקרא איש מכל מקום אם היה בה קדושין גמורין היאך נפקעין הלא למיתת הבעל צריכין ילפותא בקדושין שיתיר. ובזה ניחא כיון דאין תופסין קדושין אם כן ממילא נפקעו הקדושין ואין להאריך. נחזור לענינינו אם כן גם בקידש ח"ש ובתה משוחררת כאחת אף דל"ש הטעם כל שאינו בזאח"ז כמ"ש מכל מקום אם יתפסו הקדושין תיכף נפקעו הקדושין של הח"ש שיהי' ח"כ כמ"ש לעיל אם כן אין הקדושין תופסין בה אם כן גם הקדושין של ישראלית גמורה אין תופסין כי הוא רצה לקדש שניהם והא' אינה מקודשת אם כן נתבטלו ג"כ קדושי השניה לאותם השיטות דאמר כולכם דאף הכותית אין מקודשת ע' באה"ע סי' מ"א ואף להשיטות שסוברי' דדין זה דומה לקני את וחמור דכותית מקודשת מכל מקום כאן נ"ל דאינה מקודשת ועיין במקנה בסוגיא דהמקדש אשה ובתה ובעז"ה הם דברים ישרים למוצאי דעת.

ועוד יש דין מחודש בדינים אלו דעל כל עריות אם ערוה אחת אסורה משום שנים או ג' שמות כגון אמו וא"א או אחותו ואחות אמו ומשכחת לה כמבואר בכריתות ובה' שגגות אם בא עליה חייב שתים או ג' חטאות או יותר כמנין השמות אבל אם בא על חמותו והיא ג"כ אם חמותו ואם חמיה והציור ע' בכריתות ור"מ פ"ד מה' שגגות אף על פי שהיא ג' שמות מכל מקום אינם חייבין אלא חטאת א' כי גזירת הכתוב היא ומבואר דין זה ובר"מ הלכות שגגות פ"ד ה"ד. ודע דכל העריות המבוארים ואשר יבוארו אח"ז חוץ מנדה דיש עוד דין כאשר יבואר לקמן בעזה"י אם בא על ערוה אפילו כ"פ אם הי' בהעלם א' אפילו בכמה ימים מכל מקום אינם חייבים רק חטאת א' אם לא שהיו גופים מחולקים כגון שבא על ה' נדות אף על פי שהוא שם א' והי' בהעלם א' מכל מקום חייב חמשה חטאות דגופין מחולקים ודינים אלו מבוארין בר"מ הלכות שגגות ודנדה משכחת לה אף דבא על נדה א' שני פעמים מכל מקום יתחייבו ב' חטאות כמשי"ת לקמן בעזה"י. ודע דבכל העריות אם היה שוגג ואח"כ נזכר לא יפרוש באבר חי ואם פי' באבר חי חייב על יציאתו גם כן ואם הי' בשני העלמות חייב ב' חטאות ואם היו בהעלם א' א"ח רק חטאת אחת כאלו בא על הערוה כ"פ עיין ר"מ פ"ה מה' שגגות. וע' לעיל בענין ח"ע וחב"ח וח"ש וחב"ח ותלמד עוד דינים לכאן וא"צ לכפול הדברים. ודע דאסור היבם ג"כ באם ובת זקוקתו וכן אם חלץ ליבמתו אסור מדרבנן בקרובות כמו קרובות אשתו. והרהמ"ח כתב דין זה במצוה שאח"ז גבי ב' אחיות אבל באמת ג"כ כאן הדין כן שאסור בכל הקרובות ע' במסכת יבמות ובר"מ ה' יבום ופשוט:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון