מנחת חינוך/מוסך השבת/ז
|
< הקודם · הבא > |
ז) הבורר כ' הר"מ הבורר כגרוגרת חייב ואיזה בורר אם בורר אוכל מתוך פסולת או שני מיני אוכלין ובורר א' מתוך חבירו לאכול זה הו"ל אוכל והנשאר הוי פסולת אם בנפה וכברה ח"ח וביד לאכול לאלתר מותר ואם בורר פסולת מתוך האוכל חייב בכ"ע אף ביד לאכול לאלתר. ומין א' רק לברור גדולים מקטנים עשו"ע סי' שי"ט דיעות בזה אם שייך ברירה וע' דינים אלו בש"ע הנ"ל. ומחבץ תולדת בורר ועיין בהה"מ שכתב מחבץ דנותן הקום לתוך הכלי העשוי' כמין גומא ומי החלב נוטפים. וע' רש"י דצ"ה מביא עוד פי' ע"ש שמניח הקיבה בחלב. וכ"כ הר"מ פ"ז ה"ו הלוקח חלב ונתן בו קיבה תולדת בורר שהרי הפריש הקום מן החלב וזה מחבץ וצ"ע על הרב המגיד שפי' פי' אחר דבר"מ מבואר כפי' הא':
כתב עוד הר"מ הבורר שמרים מתוך המשקים ה"ז תולדת בורר או מרקד והוא פלוגתא בשבת קל"ח רבה סובר דחייב משום בורר ור"ז אומר משום מרקד והיאך פסק דהוא בורר או מרקד וכ' הב"י סי' שי"ט דהר"מ סובר כרש"י בסוגיא הנ"ל דרבה ס"ל דהוא תולדת בורר וגם תולדת מרקד דדמי לתרווייהו ובכ"א שהתרו בו חייב. והנה לענין מזיד לא נ"מ לענין מיתה דבתרי קטלא לא קטלינין רק דהתראה יוכל להיות א' משניהם אבל לענין שוגג בשומר לרבה כיון דהוא תולדה לשניהם אם כן בשומר בשוגג חייב שני חטאות משו' בורר ומשום מרקד כמו כל מלאכה שיש שני איסורים כגון זומר וכו' ה"נ בודאי על שומר חייב ב' חטאות וז"פ. והנה יש הרבה ענינים במפרק לעיל דהיה לו לחייב משום בורר ג"כ כגון דישה וסחיטת פירות ועיין מגן אברהם סי' שי"ט סקט"ז כ' בסחיטת פירות א"ח משום בורר דהוי מין א' אם כן במפרק מתוך הפסולת יהי' חייב כגון מפרק תבואה מתוך השבלים ועסי' ש"ך דעת ר"ת דבוסר אסור לסחוט משום בורר וע"ש במג"א דאף על לאלתר אסור דל"ש היתר לאלתר בכה"ג וגם בחליבת עז כ' הר"ן דחייב משום בורר ועיין תוס' יבמות דקי"ד אם כן על הרבה ענינים במפרק חייב משום בורר ג"כ אך בכדי לאכול לאלתר יש הרבה ענינים דל"ש משום בורר רק משום מפרק וד' המג"א גבי בוסר שכתב דחייב אף לאלתר אינו מוכרח וגם ראייתו מן עז לחליבה א"ר דאפשר באמת פטור משום בורר לאכול לאלתר וגם במ"ש המג"א דמין א' ל"ה בורר עט"ז בתחלה דעתו דהוי בורר וגם לסחוט זתים וענבים לקדרה דהו"ל מפרק אוכל מאוכל מכל מקום שייך בורר אם א"ר לאכול לאלתר אם נאמר דשייך בורר במין א' ג"כ ויש לפלפל בזה ואין הזמן גמרא ועוד חזון למועד. והנה מבואר בשבת דע"ד ע"ב האי מאי דעביד חביתא חייב זיי"ן חטאות ופירש"י דבורר צרורות הגסים מתוך העפר הו"ל בורר מבואר דל"ד באוכלין ומשקין שייך בורר ה"ה בכל הדברים וג"כ כלים ובגדים וכ"כ הט"ז סקי"ב מגמרא הנ"ל כפי פירש"י. והברירה בכלים מה שהוא רוצה לשמש הוי כמו אוכל והנשאר הוי כמו פסולת כמו גבי אוכלין אם כן כדי להשתמש מיד מותר כמו אוכלים לאכול מיד וגם אם בורר דבר שא"צ ומניח דבר הצריך הוי כבורר פסול' וע' סעיף ב' והשיעור כמו גבי אוכלין כגרוגרת כהוצאה ה"נ כל כלי כמו בהוצא' כי כל השיעורין נלמד מהוצאה כמש"ל. ומה דמבואר בשבת די"ב דאסור להבחין בין בגדים לאור הנר ליקח בגד שלו היינו כדי ללבוש תיכף דבכה"ג שרי אבל אם אינו רוצה ללבשו עתה נראה דהוי בורר ולא ביארו לנו רבותינו השיעור דלאלתר כמו גבי אוכלין באותה סעודה ונ' דגבי צרורות אורחא דמילתא נקט דבורר גסות דא"צ דהו"ל כמו פסולת אבל באמת נ"ל דגם בבורר דבר שצריך לחביות ולעשו' תיכף החביות מכל מקום חייב ול"ש ד"ז דלאלתר דדוקא גבי אוכלים וכלים שייך זה וכמ"ש בספר מג"א סי' שי"ט גבי בוסר שכתבתי למעלה ע"ש. גם מד' רש"י מבואר דאף במין א' גסים מתוך דקים חייב משום ברירה לא כרמ"א סי' שי"ט ועט"ז דפוסק דיש ברירה וצ"ע דלא הביא ד' רש"י ולחלק בין אוכלים לדברים אחרים צ"ע מנ"ל וכבר כתבתי לעיל דשיעור כגרוגרת בבורר הן בבורר אוכל כו' הן בבורר פסולת כיון דתכלית מבוקשו לברור האוכל צריך להיות באוכל עצמו כגרוגרת שישאר אוכל כגרוגרת ה"נ גבי צרורות דהמבוקש דהרגבים הטחונים יהיו נבררים ונקיים צריך שיהיה שיעור בהרגבים הטחונים אך ל"ש כגרוגרת כי אינם אוכלים רק כמו שהשיעור בהוצאה בעפר כי זה כלל גדול דכל השיעורין נלמדים מהוצאה כמש"ל. נ"ל אם בורר אוכל דפטור אם רוצה לאכול לאלתר אף דהאוכל אסור והוא ממ"א מכל מקום כיון דרוצה לאכלו ל"ה בורר ע' בסוגיא דמתוך בביצה. גם יש לחקור לשיטת הסוברים דבמין א' ל"ש ברירה עמג"א סי' שי"ט וש"ך גבי בוסר אם מונחים מין א' פירות מקצת הם ממ"א מערלה וכדומה אם הוי אפשר כמו פסולת וחייב או אפשר כיון דהוי מין א' רק ארי' דרבי' עליו ל"ה בורר ער"נ פרק חבית גבי חולב וכעת אני מוטרד מאוד ועוד חזון וכו'. כתב עוד הר"מ המשמר יין או שמן או מים וכן שאר משקין חייב והוא שישמר כגרוגר' ע"כ. ג"כ נל"ב דקושית הראב"ד גבי חולב וחובל דכתב הראב"ד וכי כל המשקין שיעורן כגרוגרת והלא חלב כדי גמיעה ושיעור המשקין חלוקין ג"כ ק' הכי היכי מחייב בשמן ויין ומים כגרוגרת הא יש להם שיעורין חלוקין ונלמדין מהוצאה והיאך כתב כגרוגרת ובאמת בש"ס מבואר גבי מחבץ כגרוגרת קשה גם כן כמו שהקשו התוס' פ' המוציא שהבאנו לעיל ותי' התוס' א"י אם שייך כאן ע"כ ד"ז צ"ע הן על הש"ס וכן על הר"מ והנה במש"ל דמוכח מד' רש"י גבי חביתא דגם במין א' שייך בורר ראיתי אח"כ בס' ח"א מביא דרש"י סובר כן מהאי דעביד חילתא ופירש"י דחייב משום בורר הקנים יפות מתוך הרעות אף שהם מין א' וכ' דרש"י נשמר מזה וכתב היפות וכו' דזה ל"ה מין א' רק גדולות מתוך הקטנות ולא הביא ד' רש"י שהבאתי גבי חביתא מבואר להדיא דבורר צרורות גדולות מתוך הקטנות חייב אף שממין אחד ואינן יפות רק גדולות מתוך קטנות עוד ראיתי שם שמפלפל בענינים אלו עיין ותבין: