מנחת חינוך/מוסך השבת/י
|
< הקודם · הבא > |
י) הלש כתב הר"מ הלש כגרוגרת חייב המגבל את העפר ה"ז תולדת לש והוא פוסק כריב"י בשבת דבנתינת מים ל"ה גיבול עד שיגבל עס"י שכ"א בב"י ובש"ע ובלש כגרוגרת היינו באוכלין ובמגבל עפר כ' הר"מ דהשיעור הוא כדי לעשות פ"כ של צורפי זהב כהוצאה ע' בהה"מ. ואפר ומורסן דאינן בני גיבול סובר הר"מ אף מגבל פטור והרבה ראשונים סוברים כל מידי דלאו בר גיבול הוא בנתינת מים לבד חייב וכ"ד הראב"ד ועיין בב"י שיטות אלו ועיין בהה"מ הנותן זרע שומשמין חי זרע פשתן לתוך מים חייב משום לש ונראה מדבריו דבנתינה לתוך המים בלבד אף שאינו מגבל ובאמת גבי קמח לעיל פוסק דדוקא גיבול עפמ"ג סי' שכ"א במשבצות שהקשה זא' בשם הע"ש ותי' דבקמח בלא גיבול א"י ליקח בידו אבל זרע פשתן שנתן למים תיכף יכול ליקח בידו כדבר גוש. ופשוט דלש דבעינן כגרוגרת היינו כמות שהוא נתגבל עם המים ג"כ כי כל דבר כמו שהוא משערינן ול"ש לומר דה"ל נתפח כי ע"ז חייב על הלישה והלישה הוי קמח עם מים וא"צ לפרש עיין והבן כי ז"פ ובזה שכתב הר"מ דמגבל עפר השיעור כפי כור והרב המגיד כ' דנלמד מהוצאה שהמוציא טיט כשיעור הזה חייב אני תמה מאי ענין זה עפר אצל טיט דהר"מ פח"י פוסק דטיט כדי לעשות פ"כ ואח"ז כ' בעפר ואפר כדי לכסות בו דם צפור ובש"ס אינו נזכר כלל עפר וכו' ונהי דנימא דל"ש השיעור לכסות על כל פנים מנ"ל להר"מ דהשיעור בכדי פ"כ הנאמר בטיט מה ענין טיט לעפר עיין גבי כיסוי הדם בחולין הכלל עפר לחוד וטיט לחוד ומהיכן למד הר"מ השיעור גבי עפר כדי פ"כ דא"ד לטיט וצריך עיון גדול ומה שהקשה הרמ"ך מובא בכ"מ על הר"מ למה יתחייב כפי כור הא אמרינן אין אדם טורח כו' אפ"ל דלהוציא דבר הצריך לגיבול אמרינן אין אדם טורח ולא גובל אבל כאן שטרח וגובל אפשר ל"ש זה ושפיר חייב בשיעור זה ולא הבאתי בכור הבחינה והנותן זרע פשתן בודאי השיעור כמו בהוצאה עפח"י שיעורי הוצאה ותלמד לכאן ועיין בח"א מביא בשם א' דלישה פחות מכשיעור אינו אסור מחמת ח"ש ודחה דבריו וצדקו ד' הח"א דכל ח"ש אסור ג"כ בשבת כמ"ש בש"ס וכי מותר לאפות וכו':