מנחת ברוך/מפתחות מסימני התשובות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


דיני ציצית
סימן א ציצית שטוואן לשמן במחשבה גרידא ולא אמר בפירוש שהוא עושה זאת לשם ציצית, אי סגי בהכי או דבעינן אמירת פיו. וכן בכל מקום שהמחשבה פוסלת אי בעי בהו אמירה או דבמחשבה גרידא מפסלא:
סימן ב לבאר בכל התורה היכי דבעי לשמה, אי סגי במחשבה גרידא או דבעי אמירה:
סימן ג אי שרי לקטן להטיל ציצית בבגד:
סימן ד אי בטווית ציצית ובעשייתן מהני עשיית חש"ו וגדול עומד על גביו:
דיני ברכות
סימן ה אי ברכה אחת מעין שלש היא מן התורה. ואם יש לחלק בין ברכה אחת מעין שלש שמברכין על שבעת המינים לברכה אחת מעין שלש שמברכין על לחמניות ופת הבאה בכיסנין:
סימן ו אי חייבין לברך שלש ברכות מן התורה על פת מתערובות דגן ושאר מינים:
סימן ז האוכל תמרים או לחמניות לאחר הסעודה אם צריך לברך אחריהן קודם ברכת המזון:
סימן ח אי ברכת היין של קודם נטילת ידים פוטרת את היין שבתוך המזון:
דיני שבת
סימן ט העושה מלאכה בשבת במתעסק גרידא אם יש לה דין עושה מלאכה בשוגג לאוסרו בו ביום:
סימן י לבאר מה מקרי מתעסק שפטור בכל התורה. ומה מקרי מתעסק בשבת שפטור משום דלא הוה מלאכת מחשבת:
סימן יא עוד בענין הנ"ל:
סימן יב אי מותר בשבת לערות מים חמים מכלי ראשון על טהע:
דיני קרבן פסח
סימן יג אי שחיטת פסח וקדשים בעי שליחות בעלים אי לא:
סימן יד אי שליחות דשחיטת פסח וקדשים מעכב בדיעבד או לא:
סימן טו עוד בענין הנ"ל:
סימן טז אי שליחות דשחיטת פסח וקדשים בעי דיני שליחות
סימן יז לבאר אי שחיטת קרבנות של מחוסרי כפרה בעי שליחות בעלים:
סימן יח ביאור ארוך בענין הנ"ל להסוגיא דנדרים (לה:) דאר"י הכל צריכין דעת חוץ ממחוסרי כפרה:
סימן יט לבאר מש"כ בסימנים הקודמים דהמקדיש משלו עבור חבירו צריך שליחות בעלים:
סימן כ לבאר אי הא מילתא דקא מבע"ל בנדרים הני כהני שלוחי דידן. אי שליחות זו מעכבא בדיעבד או לא:
סימן כא לבאר אי שו"ז על טמא שרץ ולתרץ דעת הרמב"ם בזה:
סימן כב לבאר אי טמא מת משלח שאר קרבנות:
סימן כג לבאר אי טמאים שטומאתן יוצאה מגופן משלחין קרבנותיהן:
סימן כד לבאר בהא דתנן השוחט את הפסח לערלים ולטמאים פסול:
סימן כה בענין הנ"ל לבאר כל הסוגיא דפסחים:
סימן כו עוד בענין הנ"ל:
דיני חמץ
סימן כז. כח. לבאר אי לוקין על לאו דבל יראה:
סימן כט לבאר אי זה וזה גורם דחמב"פ וכן דהקדש אי שרי או לא:
סימן ל. לא לבאר דכ"ד שמתהוה ומתגדל מהקדש הוא שייך להקדש כמו כה"ג גבי ממון הדיוט:
סימן לב לבאר אי אמרינן זה וזה גורם גבי נדרים:
סימן לג לבאר אי אמרינן זה וזה גורם גבי כל איסורים שיש להם מתירין:
סימן לד לבאר מש"כ בסימנים הקודמים דביכורים ומעשר שני בגבולין אע"ג שאסורין בהנאה מ"מ לא דמי לשאר איסורי הנאה:
סימן לה לבאר מש"כ בסימנים הקודמים דפטר חמור קודם פדיון הוה ממון בעלים:
סימן לו לבאר דזה וזה גורם שרי אפילו גבי חמב"פ:
סימן לז לבאר מש"כ בסימנים הקודמים אי מהני פדיון לפת שנאפה בעצי הקדש:
סימן לח לבאר אי שאור שנפסל מאכילת כלב אי עוברין עליו בבל יראה:
סימן לט עוד בענין הנ"ל לבאר בארוכה הסוגיא דביצה (ז.) שאור בכזית וחמץ בככותבת:
סימן מ לבאר אי חמץ שנפסל מאכילת אדם גרידא שחייבין לבערו אי חייבין על אכילתו כרת:
סימן מא לבאר אי שמרי שכר שלנו יש להם דין שאור:
סימן מב. מג לבאר אי בצק שנפסל מאכילת אדם קודם שנתחמצה אי חייבין לבער או לא:
סימן מד לבאר מה מקרי חמץ נוקשה:
סימן מה. מו לבאר אי חמץ נוקשה אסור מן התורה:
סימן מז לבאר להלכה אי לוקין על נוקשה ותערובת חמץ:
מח. מט לבאר אי להני רבוותא דס"ל לוקין על נוקשה אי עוברין עליו ג"כ בבל יראה:
סימן נ לבאר אי נוקשה אסור בערב פסח משש ולמעלה:
סימן נא לבאר בתערובת חמץ שיש בו כזית בכדי אכילת פרס אי חייבין על אכילתו כרת:
סימן נב לבאר בתערובת חמץ שאין בו כזית בכדי אכילת פרס אי עוברין עליו בבל יראה:
סימן נג לבאר בארוכה מה מקרי כזית בכדי אכילת פרס:
סימן נד. נה לבאר בתערובת חמץ שאין בו כזית בכדי אכילת פרס וכל הני ארבעה מיני מדינה אי אסורין באכילה מן התורה או מדרבנן:
סימן נו. נז לבאר אי משום טעם כעיקר גרידא איכא בל יראה:
סימן נח לבאר אי מאלץ הוה חמץ גמור:
סימן נט לבאר אי יי"ש הנעשה מדגן הוה זיעה בעלמא או דהוה גוף האיסור:
סימן ס. סא. סב לבאר אי משקין היוצאין מהקדש דמי למשקין של שאר איסורין:
סימן סג לבאר אי יי"ש שעבר עליו הפסח אם הוא אסור בהנאה:
סימן סד לבאר (אי) [דין] מי דבש שהחמיצן במי דבש של כל השנה והמי דבש הראשונים היו מוחמצים משכרי שכר:
סימן סה לבאר בדין דבש שנהגו בו איסור אי מהני מה שמסננין אותו קודם פסח:
סימן סו לבאר בדין פרות הניזונות מחמץ אי חלבן מותר בפסח:
סימן סז לבאר אי עפרן של חמץ נכרי שרי אי לא:
דיני מצה ומרור
סימן סח. סט. ע לבאר בדין עושה עיסה מחטים ואורז אם אדם יוצא בכזית אחד מאותו עיסה:
סימן עא לבאר אם נתערבו מצות שנעשו ע"י קטנים בשאר מצות אי יוצאין בהן ידי חובתן בפסח:
סימן עב לבאר אי שימור דמצה צריך לשומרן לשם מצת מצוה או דסגי כששמרן מחימוץ גרידא:
סימן עג לבאר אי צריך לבלוע הכזית מצה בבת אחת:
סימן עד לבאר אי יוצאין במרור הגזול ידי חובת מרור:
דיני שיעורין מכזית ורביעית
סימן עה. עו לבאר שיעור כזית ורביעית ואמות של חז"ל:
דיני יום טוב
סימן עז. עח לבאר אי שמחה דיום טוב נוהג בזמן הזה מן התורה:
סימן עט. סימן פ לבאר אי שמחה דליל יו"ט הראשון הוא מה"ת:
סימן פא לבאר אי שרי לחלוב ביום טוב לקדרה שיש בה אוכלין:
דיני תשעה באב
סימן פב לבאר בתשעה באב שחל בשבת אי שבוע שלפניו יש לה דין שבוע שחל להיות תשעה באב בתוכה:
סימן פג לבאר בתשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום א' אי שרי לבעלי ברית לאכול בברית מילה:
דיני שופר
סימן פד לבאר בדין התוקע בשופר של עולה אי יצא או לא:
סימן פה לבאר בארוכה סוגיא דראש השנה (כח.) התוקע בשופר של עולה:
סימן פו לבאר אי בהקדש של בדק הבית שאין לו פדיון משום העמדה והערכה אם יש בו מעילה וגם אי יוצא לחולין ע"י מעילה:
סימן פז לבאר אי הא דתנן דכל דבר שאין לו פדיון אינו יוצא לחולין ע"י מעילה, אם כללא הוא בכל קדושת הגוף או לא:
סימן פח לבאר אי בשופר של עולה יש בו פדיון:
דיני לולב
סימן פט לבאר בנותן אתרוג לחבירו במתנה בקנין הגוף לשעה ואח"כ תפקע המתנה ממילא אי יוצא בו י"ח או לא:
סימן צ. צא ביאור ארוך בסוגיא דגיטין דמוכר שדהו בשעת היובל לא הוה אלא קנין פירות:
סימן צב. צג לבאר בדין הנותן אתרוג לחבירו לצאת בו גרידא אי יוצא בו ידי חובתו:
סימן צד לבאר אי מתנה על מנת להחזיר הוה מתנה לשעה או מתנה עולמית:
סימן צה לבאר בארוכה מ"ט אין יוצאין באתרוג השותפין:
סימן צו. צז לבאר אי אתרוג של טבל הוה אתרוג של שותפין משום חלקו של כהן או לא:
סימן צח לבאר אי יוצאין באתרוג של טבל:
סימן צט לבאר אי שייך לומר גבי אתרוג של ערלה וכלאי הכרם כתותי מכתת שעוריה:
סימן ק לבאר אי איסורי הנאה מקרי לכם משלכם:
סימן קא לבאר אי יוצאין ידי חובה באתרוג של מעשר שני בגבולין:
סימן קב לבאר בארוכה אי מעשר שני בגבולין הוה ממון גבוה לדברי הכל גם אי עיסה של מעשר שני בירושלים חייבת בחלה:
סימן קג לבאר בארוכה הסוגיא דבבא מציעא (צ.) גבי הדס במעשר שני שהיא תמוה מאד:
דיני בל תאחר דרגלים
סימן קד לבאר אי איכא בל תאחר דרגלים בבכור בעל מום בזמן הזה:
סימן קה לבאר אי איכא בל תאחר על נתינת תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי:
דיני חנוכה
סימן קו לבאר שמן שנטמא בטומאת עכו"ם שהן כזבין, אי כשר למנורה:
סימן קז לבאר אי טמא מגע זב ושרץ הותר בצבור:
סימן קח לבאר אי גבי שמן דמנורה אמרינן נמי דהציץ מרצה על טומאת קדשים:
סימן קט לבאר בארוכה למה הוצרכו לנס חנוכה כיון שמותר להדליק בשמן טמא: