מנהגי הרב זלמן יענט
מנהגי הרב זלמן יענט
ניסן: כשחל ר"ח ניסן בשבת מפקי' ג' ספרי תורה, בחדא קורין ששה בעניין היום והשביעי קורי' בספר תורה שניה וביום השבת ובראשי חדשיכם, והמפטיר בשלישית בפרשת בא החדש הזה לכם ומפטירין ביחזקאל כל עמי הארץ. ובשבת הגדול מתחילין להאריך ביוצר הכל יודוך, ואם ערב פסח בשבת מתחילין להאריך היוצר דווקא בשבת של חול המועדים, והיוצר אתי מלבנון כלה, והזולת אומרת אני מעשי למלך בניגון אבותי כי בטחו. ואם יש בו נשואין אומרים..., זולת אומרת אני מעשי ובסופו כראות חתן. למוסף כשיגיע למעשה בראשית יאמר אדיר דר מתוחים. בערב פסח משכימי' לבית הכנסת מעלות השחר וממהרי' לצאת בין בשבת בין בחול.
פסח: מעריב ליל ראשון ליל שמורים אותו אל חצה, בצור: אזכרה. בשחרית גומרי' הלל, ומוציאין ב' ס"ת, וקורין בחדא ה' גברי בפרשת בא: משכו וקחו לכם צאן עד מארץ מצרים לצבאתם. ואם הוא שבת קורין באותה פרשה ז' גברי, ולמפטיר קורין בס"ת שניה בפרשת פנחס: ובחדש הראשון עד כל מלאכת עבודה לא תעשו, ומפטיר בעת ההיא, ואמרי' יקום פורקן. במוסף לא יאמר משיב הרוח עד יום אחרון של סוכות, ולא שאלה עד ס' יום מתקופת תשרי בשחרית. ואם הוא שבת אומרים למנחה ואני תפילתי וקורי' בס"ת ג' גברי בפרשת היום. מעריב ליל שני שמורים אור ישראל, בצור: אור יום הנף. ולאחר קדיש יברכו על ספירת העומר. והסדר כמו ליל ראשון רק שיאמר בליל שני אומץ גבורותיך במקום אז רוב נסים. ביום שני גומרים הלל ומוציאי' ב' ס"ת וקורין בחדא ה' גברי בפרשת אמור שור או (שה) [כשב] עד מועדי יי' אל בני ישראל, ולמפטיר כדאתמול, ומפטירין וישלח המלך.
ביום ראשון של חול המועד אין אומרי' הלל שלם. ומוציאין ב' ס"ת וקורין בחדא ג' גברי בפרשת בא: קדש לי כל בכור עד הוציאנו יי' ממצרים ולרביעי קורין בס"ת שניה בפר' פנחס והקרבתם, ולא יתחיל ובחדש הראשון, אשרי ובא לציון, [תפילת] י"ח מפני חטאינו והקרבתם.
וביום ראשון של חול החועד מתחילי' לומ' פסוקי דזימרה באריכו' עד יום ראשון של סליחות קודם ראש השנה. ביום שני דחול המועד (ג') קורין ג' בפרשת משפטים: אם כסף תלוה עד לא תבשל גדי בחלב אמו, ובס"ת שניה כדאתמול. ביום שלישי קורין בס"ת ג' בפרשת כי תשא: פס(ו)ל לך עד לא תבשל גדי בחלב אמו, ולרביעי בס"ת שניה כדאתמול. ביום רביעי קורין ג' בפרשת בהעלותך: וידבר י' אל משה במדבר סיני לגר ולאזרח הארץ. בשבת דחול המועד אחר שאמרו הלל וקדיש שלם יאמר הקהל שיר השירים ומברכין על מקרא מגילה וקדיש יתום. ומוציאין ב' ספרי תורות וקורין בחדא ז' גברי בפרש' כי תשא: ראה אתה אומר אלי עד לא תבשל גדי בחלב אמו ובשניה המפטיר והקרבתם, ומפטיר היתה עלי. ולעולם בשבת דחול החועד בין רחוק בין קרוב קורין ראה אתה אומר אלי ולימים אחרים קורין בסדר שכתבתי לעיל.
והא לך סימני הפרשיות: משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא.
מעריב ליל שביעי של פסח אורי וישעי מכור מתי אבא. ביום ז' ליוצר וישע שושני פרח, ואם הוא שבת אומרים אהוביך אהבוך מישרים. ליוצר הסידור לשבת דח"ה מתחיל הכל יודוך, זולת אי פתרוס בעברך והקרובץ שבשמנה עשר: אותותיך אז ראינו, אילי הצדק ידועים והסילוק חסדי יי'. ומוציאין ב' ספרי תורות וקורין בחדא בפרשת בשלח ה' גברי עד אני יי' רופאיך, ולמפטיר בס"ת שניה והקרבתם ומפטיר וידבר דוד. מעריב ליל אחרון אור לשביעי, בלי בצור. ויש מקומות שאומרים וישע ג"כ בלי בצור. ביום אחרון של פסח היוצר אתה הראת לדעת, והזולת אי פתרוס בעובריך והקרובץ די"ח אימת נוראותיך. תחבולות, איום ונורא, אצילים מפרך. ראה: כל בכור, ואם הוא שבת מתחילי' עשר תעשר עד אשר נתן לך. ולמפטיר בס"ת שניה והקרבתם ומפטיר עוד היום בנוב לעמוד. ואם אחד מהימים האחרונים שבת אומר היוצר אהוביך אהבוך מישרים ואומרים שיר השירים. וביום האחרון מתנת יד לכבוד המקום לכבוד התורה לכבוד הרגל אחר הקריאה. ואין אומרים תחנון בכל חדש ניסן. שבת ראשון אחר פסח מתחילי' לומר פרקים ואומרים לכל שבת פרק אחד עד שבועות, ולאחרי' אומרי' בכל שבת ב' פרקים עד שבת קודם י"ז בתמוז.
אייר. ביום ב' אחר שבת ראשון בחדש אייר מתחילי' להתענות שני וחמישי ושני, ובמרחשון מאחרין לסוף החדש. ואומרי' סליחות וקורי' ויחל שחרית ומנחה. אבל כשגוזרי' תענית בה"ב קורין שחרית פרש' השבת, ובמנחה קורי' ויחל ומפטירין דרשו. בשבת ראשון אחר ראש חדש אייר מתחילי' לומר בכל שבת זולת. ואין אומרין אמת ויציב של י"ט לזולתות שבין פסח לי"ז בתמוז. בשבת ראשון אומרי' אזכורך, בשבת שניה אתה הי' וזולתך אין עוד, בשבת שלישית אלהי אל דמי לך, לפר' בהר אחרי נמכר. בל"ג בעומר אין אומרים תחינות בשחרית אבל ערב שלפניו ושל אחריו אומרי' תחינות.
סיון. מראש חדש סיון עד אחר איסרו חג של שבועות אין אומרי' תחינה, אבל אומרי' למנצח חוץ מערב י"ט אין אומרים למנצח. שבת שלפני שבועות משכימין וממהרין פסוקי דזמרה כדי להזכיר הרוגי ושרופי קהילות שו"ם, ואומרים אב הרחמים ואומרים ביוצר באהבה רבה אותך כל היום קוינו וזולת אלהי באזנינו שמענו.
שבועות. מעריב ליל ראשון של שבועות וירד אביר יעקב בלי בצור. ביום ראשון של שבועות החזן מתחיל הא' בתעצומות והקרובץ אדון אמנני, ואם הוא שבת אומרים הכל יודוך והאופן ועתה בנים, והחיות והזולת אנכי שמעתי בניגון זולתות של ימים הראשונים של פסח, והקרובץ של י"ח אורח חיים סדר אלוף מסובל והסילוק כל העם רואים, וגומרי' הלל ומוציאין ב' ס"ת וקורי' בחדא ה' גברי בפרשת יתרו: בחדש השלישי עד סוף סידרא, ולאחר שסיים הקורא הפסוק הראשון שהוא בחדש השלישי אומרי' אקדמות מילין. למפטיר קורין בס"ת שניה בפרשת פנחס וביום הבכורים, ומפטיר ביחזקאל ויהי בשלשים שנה, ולא יאמר נער ההפטרה הזאת. ומתפללין מוסף והקרובץ אתה הנחלת. בערב ליל שני של שבועות אל אלהים דבר, בצור: אשריך. ביום שני הקרובץ לאחר י"ח ארץ מטה, ה' קנני, הסדר אתו מצות וחקים והסילוק אלה העדות והחקים. ולאחר הלל קדיש שלם והקהל אומרים שפוט השופטים ומברכין על מקרא מגילה וקדיש יתום. ומוציאין ב' ס"ת וקורין בחדא ה' גברי בפרשת ראה: כל בכור, ואם הוא שבת מתחילי' עשר תעשר עד אשר נתן לך, ומפטיר כדאתמול וההפטרה תפלה לחבקוק הנביא, וכשיסיים פסוק ראשון מההפטרה יאמר אתה ודוגמא, ואח"כ מתנת יד. במוסף כשיגיע לתמידין כהלכתן אומרים אזהרת ראשית ואז שש מאות.
תמוז. בשבת אחר י"ז בתמוז אומרים הזולת אל אל חי ארנן, בשבת שני אריות הדיחו, ובשבת שלישית שהוא לפני ט' באב משכימין ואומרי' פסוקי דזמרה, ואומרי' אותך כל היום קודם ק"ש, זולת מהי' באזנינו שמענו, ולאחר קריאת התורה מזכירין גזירות ההרוגי' ומברכין הקהל, ואומרי' אשרי ואח"כ אומרי' אב הרחמים ואין לובשין בגדי שבת.
אב. בערב ט' באב מתפללין מנחה כמו בחול ואין אומרים תחינה ואוכלין סעודה ומתפללים תפלת ערבית, וחולצי' מנעליהן אחר ברכו תיכף, ושליח ציבור חולץ קודם ברכו בין בשבת בין בחול מפני הטירוף. וקדיש עד תתקבל, ואין אומרי' נחם לא במעריב ולא ביוצר. ולאחר חצי קדיש יתחיל החזן איכה ומברך על מקרא מגילה בלחש וגומרו, וכשיגיע להשיבנו יי' אליך שותק ואומרים הקהל אותו הפסוק וחוזר החזן וכופלו, ואומ' אחריו כי אם מאוס מאסתנו וגומרו ושותק והקהל חוזר ואומ' השיבנו ואח"כ החזן שנית. וכן יעשו כשחוזר וקורא אתה יי' לעולם תשב. אחר שכפל כל הפסוקים מזכיר יי' מה היה לנו, ואומ' אתה יי' לעולם תשב וגומ' קינות, על אלה ועל אלה, בליל זה יבכיון עד אנה בכיה בציון, תרחם ציון ואתה קדוש, קדיש בלא תתקבל, עלינו לשבח וקידש יתום. למחר בט' באב אומרי' פסוקי דזמר' בנחת כאבלים, ומתפלל החזן יוצר וי"ח וענינו בין גואל לרופא, והקרובץ אאפז וקורין בתורה ג' גברי בפרשת ואתחנן כי תוליד בנים ובני בנים עד נתן לך כל הימים ומפטיר בירמיה אסוף אסיפם. ואח"כ ישב החזן לארץ ואומ' קינות שבת סורו מני. ואם יבא ט' באב ביום ה' אין אומ' והוא רחום, ואין אומ' תחינה בשחרית, אבל במנחה אומ', ואומ' אל ארך אפים אף כשאינו בב"ה, כמו שאנו עושים בשאר תעניות. ואם יש תינוק למול בט' באב ימולו לאחר גמר הקינות, והולכי' ולובשין בגדי תפארת ע(ל)ד לאחר המילה חוץ מבגדי לבן. ולאחר שמלו אומרי' איוב וירמיה ומדליקי' הנרות למילה. לסוף כל הקינות יתחיל החזן הלילו הה ליום עד אנה בכיה בציון, אשרי ובא לציון ואין אומרי' ואני זאת בריתי, אך ואתה קדוש, קדיש בלא תתקבל משום סתם תפלתי. מאחר איוב וירמיה אומ' קדיש יתום. מנחה מברכין על טלית ותפילין ומתפללין כדין שאר תעניות: אשרי, ויחל ודרשו, ומתפללין עננו, ומוסיפים ומתפללים נחם בבונה ירושלים ונופלין בתחנון. ואם חל להיות ט' באב בשבת אין אומרין צדקתך, ובמעריב אין אומרין ויהי נועם ולא ויתן לך. ואין מבדילין על הכוס והחזן פושט ידיו על הנר ומברך בורא מאורי האש קודם שיתחיל איכה בלחש, ומתפללין בי"ח אתה חוננתנו, ולאחר התענית מבדילין בורא פרי הגפן והמבדיל ולא יותר. ואין מקדשין החדש בברכת לבנה קודם ט' באב. בשבת נחמו יוצר ארוממך, אופן שאו מנחה משבח', אמת ויציב די"ט, זולת אמת משל (אלהים) [היה], נקדישך במוסף.
זה הכלל כל יום שאין בו תחינה אין אומרי' בו צדקתך לבד מיום המילה וט"ו באב וט"ו בשבט ול"ג בעומר ושבת שלפני ערב י"ט, אין אומרים תחינות בערב י"ט ולא למנצח. ובמעגנץ אומרי' למנצח ביום המילה משום צערא דינוקא וכן מנהגינו. ואם המילה באה בתענית אומרי' סליחות ופזמון השייך לבו ביום, ואח"כ אומ' זכור ברית וידוי, ואין אומר' והוא רחום אך אומר אל ארך אפים. המוהל יברך על היין ואינו טועם אבל יתן לתינוקות שאינם מתעני' ושותין. והוא הדין ביום שאין בו תענית שאין אומרי' והוא רחום ותחנה ביום המילה, אבל אומ' תחנה בערב במנחה. בכל שבוע שיש בה י"ט במוצאי שבת שלפניו אין אומרי' ויהי נועם ולא אתה קדוש אלא ויתן לך.
בשבת ור"ח שחרית אומ' אוצר אלהינו אלהי אמת ואופן לך אלהי אמת ויציב בעניינו של יום, ולמפטיר בשניה בפרשת פנחס: צו את בני ישראל וביום השבת ובראשי חדשיכם, והפטרה כה אמר יי' השמים כסאי, אלהיכם במוסף וקדושה.
תשרי. בראש השנה ביום הראשון קורין ה' גברי, ומוציאין ב' ס"ת וקורין בחדא בפרשת וירא ויי' פקד את שרה עד בארץ פלשתים ימים רבים. ואם יבא בשבת קורין ז' גברי באותה פרשה עצמה, ולמפטיר בשניה בפרשת פנחס: ובחדש השביעי, והפטרה ויהי איש אחד מן הרמתים, ואל יאמר אותה נער כלל. ואם חל יום ראשון של ראש השנה בשבת אומרים במקום תעיר ותריע שמו מפארים, שהוא בקרובץ של יום שני עד שבח מגדל עוז, ואז מתחיל החזן אדר והוד עד עמוסיך תוקעי, ואח"כ ישפוט תבל בצדק אתן וכו', ואח"כ חוזר לסדר יום הראשון יי' מלך, אדירי איומה והן. וביום שני אומר תעיר ותריע, אדרת ממלכה, אאפיד, שבח מגדל עוז, כל יושבי תבל, עמוסיך תוקעי וכו' אדון אם מעשים וכו'. וגם אם חל יום ראשון בשבת אומרים אהללה וביום שני אומרים אנסיכה. ביום שני היוצר מלך אמון. ומוציאין ב' ס"ת וקורי' בחדא בפרשת וירא: והאלהים נסה את אברהם, ומפטיר בירמיה מצא חן במדבר.
בשבת תשובה היוצר אור עולם קראו והאופן כי אם שם אדיר ולא אמת ויציב די"ט והזולת אל לבבנו והפטרה שובה ולא יאמר אותה נער. ואין מזכירין נשמות ואין אומרי' אב הרחמים, וזה הכלל בכל שבת שיש בו יוצר אין מזכירין נשמות, וכן בשבת שמברכין בו ראש חדש אין מזכירין, וזה הכלל כל עשרת ימי תשובה אומרי' (ב אין אומרי') פעמי' אבינו מלכנו שחרית ומנחה, חוץ משבת פי' בשבת הכפורים אומרים שחרית וערבית ולא במנחה. ואין מקדשין החדש בברכת לבנה קודם יום הכפורים.
בערב יום הכפורים לסליחות אין אומרים וידוי רק פעם אחת, ואומ' אבינו מלכנו ולא שום תחנון ולא למנצח. ולאחר יציאת מבית הכנסת הולכים על הקברות, ואין אומ' שום דבר וחוזרי' לבתיהם ושוחטין כפרותיהם. וכל אחד ואחד יקח כפרתו ואומר אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו כל אוכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות ויצעקו אל יי' בצר להם וממצוק' יושיעם ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם, יודו ליי' חסדו ונפלאותיו לבני אדם ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברינה, ואח"כ יסבב התרנגול לזכר ותרנגולת לנקיבה. לזכר יאמר ג' פעמים גבר תחת גבר זה חליפתי זה תחתי זה כפרתי זה הולך למיתה ואני הולך לחיים טובים, ואם יש מלאך מליץ יושר אחד מיני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדענו מרדת שחת מצאתי כופר. ולנקיבה אומ' זה כפרתך זה חליפתך זה תחתך זה ילך למיתה ואת תלכי לחיים טובים. ופודים הכפרות בדמים ונותנים המעות לעניים. וטובלים אחר חצי היום.
במנחה מתפללים י"ח וכשיגיע לעושה השלום יאמר וידוי וכל הסדר, עד שיסיים אלהי עד שלא נוצרתי וגם אלהי נצור. וילכו לבתיהם לשלום ויאכלו וישתו בשמחה וטוב לב. ואפילו אם ח(ו)ל יום הכפורים בשבת אין הנשים מברכות על הדלקת הנר, אלא מדליקות בלא ברכה. בערבית הולכים לבית הכנסת ומדליקין הנרות קודם בין השמשות, ואח"כ יקום המומחה לאמר בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירין להתפלל עם העבריינים. ומתחילין להתיר נדרים לומר כל נדרי מבעוד יום.
בשחרית החזן מתחיל המלך קדיש וברכו, ופותחין הארון עד (ד) ועולין לדוכן ליוצר ולמוסף ולנעילה. ומוציאין ב' ס"ת בחדא קורין ו' גברא מתחילת אחרי מות עד כאשר צוה יי' את משה, ולמפטיר קורין בשניה בפרשת פנחס ובעשור לחדש, ומפטירין בישעיה ואומר סולו סולו וגו'. ואם הוא שבת קורין ז' באותה פרשה. ואומ' יקום פורקן. במנחה מוציאין ס"ת וקורין ג' בפרשת אחרי מות, ומתחילין בארץ מצרים ומסיים הסדר והשלישי מפטיר ויהי דבר יי' אל יונה ויאמ' על התורה, ומחזירין ס"ת למקומה ואומ' חצי קדיש ומתפללין תפילת מנחה כסדר. ולאחר גמר תפילתן אומרים קדיש שלם ואין אומרים אבינו מלכנו אלא ביוצר ולנעילה. ואם יש שהות אז אומרים גם במנחה, ואין אנו נוהגין כן אלא יש לומר ג' פעמים. אשרי ובא לציון ואומ' חצי קדיש ומתפללין תפילת נעילה. וכשיגמור נעילה אומ' שמע ישראל פעם אחת, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ג' פעמים, יי' הוא האלקים ז' פעמים, ואח"כ קדיש שלם, ואחר הקדיש תוקעין תקיעה אחת, ומתפללין ערבית כדרך חול, ואומ' אתה חוננתנו, והולכין לבתיהם ומבדילין על הכוס בורא פרי הגפן ובורא מאורי האש וגם על הבשמים, והמבדיל. ומיום כפורים עד סוכות אין אומרים תחינה, אבל אומרים למנצח, ואחר אסרו חג אומרי' תחינות, ובכל אסרו חג אין אומ' למנצח.
סוכות. בסוכות בשחרית ובערבית בב' ימים הראשונים מברכין תחלה על הגפן ואח"כ לישב בסוכה ואח"כ על הפת. בשחרית החזן מתחיל הגדול והיוצר אכתיר והאופן אאמיר והזולת אנא הושיעה נא, והקרובץ מי"ח אימתי בחיל כפור. וגומרין הלל כל ימי החג עם שמחת תורה שהם ט' ימים. ומוציאין ב' ס"ת וקורין בחדא ה' גברי בפרשת אמור: שור או כשב עד וידבר משה אל בני ישראל. ולמפטיר בשניה בפנחס: ובחמשה עשר יום והפטרה הנה יום בא. ומתפללין מוסף. ולאחר סיום מוסף אומ' הושע נא ואם שבת הוא אומר אום נצורה, כהושעת אב המון, ולא יסבב התיבה. מעריב ליל ראשון אוחזי בידם בלי בצור. סדר הושענות: ביום ראשון אערוך שועי, ביום שני אל למושעות, בשלישי אום אני חומה, ברביעי אבן שתייה, בחמישי אדמה מארר. מעריב ליל שני חג האסיף, בצור אדברה ואעירה. יום שני הקרובץ יוצר אאמיץ, וקורי' בתורה כדאתמול והפטרה ויקהלו אל המלך שלמה. בשבת דחול המועד יוצר את השם הנכבד והזולת אזכרה מקדם ולאחר סיום תפלה יוצר, קדיש שלם והקהל אומ' קהלת ואין מברכין על מקרא מגילה כמו בשאר מגילות, קדיש יתום. ומוציאין ב' ספרי תורה וקורי' ז' גברי בפרשת כי תשא: ראה אתה אומר אלי, ולמפטיר בשניה בפרשת פנחס קרבן דיומו, וההפטרה ביום בא גוג ומגוג.
ביום ראשון בחול המועד קורא כהן ביום שני, לוי וביום שלישי, ישראל וביום הרביעי ולרביעי חוזר וקורא וביום השני וביום השלישי שהוא ספיקא דיומא, וכן כל ימי החג, בהושענא רבא משכימין לבית הכנסת בניגון של י"ט, והקהל אומרים על הכל, ומוציאי' ס"ת (בחדא) קורי' ד' גברי לכהן ביום החמישי, ללוי וביום השישי, לישראל וביום השביעי ולרביעי חוזר וקורא וביום השישי וביום השביעי, שהוא ספיקא דיומא, והחזן אומר נעריצך ואדיר אדירנו. ומוציאין ז' ס"ת ומעמידם על המגדל ויסבו, ובכל סיבוב וסיבוב יחזירו ספר תורה אחת, ויאמרו הושע נא ז' פעמים. ומתחילין: למען אמתך, אל למושעות, אום אני חומה, אדון המושיע, אדם ובהמה, למען איתן, תתננו לשם ולתהלה. ומחזירין הס"ת לארון ואומ' כהושעת' אלים בלוד וגומרים כל ההושענות, ואומ' קדיש שלם בניגון י"ט ואומ' אין כאלהינו בקול רם בניגון י"ט.
מעריב ליל שמיני עצרת שמיני אותותיו, בצור: אודות באר כמי'. שמיני עצרת מוציאין ב' ס"ת וקורין בחדא ה' גברי בפרשת ראה כל הבכור, ואם שבת הוא מתחילין עשר תעשר ולמפטיר בשניה בפרשת פנחס וביום השמיני עצרת וכו', והפטרה ויהי ככלות שלמה, מתנת יד. ובמוסף יאמר משיב הרוח. מעריב ליל שמחת תורה את יום השמיני בלי בצור. שמחת תורה לאחר שסיים החזן י"ח וקדיש שלם, יתחיל אתה ה(ו)ראתה, וכשיגיע לכי מציון תצא תורה יפתחו הארון ומוציאין כל הספרי התורה. ויחזור החזן פניו כלפי העם ויאמר גדלו ורוממו י"י אלהינו, ואנא י"י הושיעה נא, ואמרו אלהינו זה, אלהי הרוחות, ויתחיל החזן והקהל בקול רם על הכל. ויקראו בפרשת ברכה עד מעונה אלהי קדם. ואז יאמר מרשות לחתן תורה ויקרא עד לעיני כל ישראל. ואח"כ מתחיל מרשות לחתן בראשית ויקרא מבראשית עד סוף ויכולו. למפטיר בשניה כדאתמול, והפטרה ויהי אחרי מות. אשרי, אשר בגלל אבות והתקבצו ושישו, ומתפללין מוסף, וקדיש שלם. בשבת בראשית יוצר אל נשא, אופן לבעל התפארת, זולת אחשבה לדעת בניגון אבותי כי בטחו. אמת ויציב די"ט, במוסף בקדושה אלהיכם.
חנוכה. בחנוכה קורין ג' גברי בפרשת נשא ומתחילין ויהי ככלות משה, א' לפני המשכן, ב' נשיא אחד ליום, ג' בן עמינדב. וכל ח' ימי חנוכה גומרין הלל. ביום שני קורין ב' בקרבן נתנאל וחד בקרבן אליאב, ביום שלישי ב' בקרבן אליאב וחד בקרבן אליצור וכן בכל יום. ואם הוא ר"ח מוציאין ב' ס"ת וקורין בפרשת פנחס צו את בני ישראל: א' רביעית ההין, ב' ונסכה, ג' ונסכו לרביעי קורין בס"ת שניה בקרבן הנשיאים השייך לאותו יום.
טבת. ואם חל ר"ח טבת בשבת מפקי' ג' ס"ת בחדא קורין ו' גברי בענינו של יום, ולשביעי קורין בס"ת שניה בר"ח וביום השבת עד עולת תמיד ונסכו וקדיש, ולמפטיר בתרי עשר רני ושמחי עד תשואות חן חן לה. וכשחל ב' שבתות בחנוכה היוצר דשבת ראשון אודך כי אנפת וקהל אומ' אותו, אופן שני זיתים, וזולת אין צור חלף בניגון אבותי כי בטחו, ואומר אותו החזן, אמת ויציב ד"יט. ומוציאין ב' ספרי תורות וקורין בחדא ז' גברי בעניינו של יום ולמפטיר קורין דחנוכה בס"ת שניה ומפטירין רני ושמחי. ובשבת שניה היוצר אודך כי עניתנו והחזן אומר אותו זולת אין מושיע וגואל בניגון אין צור חלף, אמת ויציב די"ט. ומפטירין ויעש חרום. ביום ח' כהן קרבן גמליאל, לוי זה קרבן אחיעזר, ישראל וידבר אליו.
שבט. בט"ו בשבט בשחרית אין אומרי' תחינה ובמנחה אומרים תחינה. בפרשת שקלים מוציאין ב' ס"ת בחדא קורין ז' בעניינו של יום, ובשניה קורין למפטיר בפרשת כי תשא עד לנפשותיכם, ומפטיר במלכים בן שבע שנים. ואם חל פרשת שקלים בר"ח מפקי' ג' ס"ת וקורין [ו'] גברי בעניינו של יום, ולשביעי מיום השבת עד יעשה ונסכו ויאמר קדיש, ובשלישית קורין למפטיר בכי תשא כדלעיל, והפטרה בן שבע שנים. בשבת הפסקה ראשונה יוצר אור זרוע, ובשניה אורות מאופל ואין בהם לא אופן, ולא זולת.
אדר. בפרשת זכור מוציאין ב' ס"ת, בחדא קורין ז' בעניינו של יום, ובשניה למפטיר קורין בכי תצא זכור את אשר עשה עד לא תשכח, ומפטיר בשמואל פקדתי. פורים קטן אין אומרים תחינה ולא למנצח בי"ד, וט"ו של אדר הראשון אין אומרים תחינה אבל אומרים למנצח. ובי"ג של אדר הראשון למנחה אומרי' תחינה ואם חל י"ג בשבת אומרי' צדקתך.
בפורים בליל אחר אשר הניא ואתה קדוש, ובבוקר אחר המגילה אשרי ובא לציון, ואין אומרים אשר הניא ביום. וכשחל ליל פורים במוצאי שבת יתחיל ויהי נועם אחר אשר הניא. פרשת פרה מוציאין ב' ס"ת בחדא קורין ז' גברי בעניינו של יום, ובשניה למפטיר בריש פרה אדומה עד הנפש הנוגעת תטמא עד הערב, ומפטיר ביחזקאל בן אדם בית ישראל יושבים. פרשת החדש מוציאין ב' ס"ת בחדא קורין ז' גברי בעניינו של יום, ולמפטיר בשניה בפרשת בא החדש הזה לכם עד תאכלו מצות.
שבת וחתונה יחד בין קדיש לברכו יוצר איחד, אופן שביבי שלהבות', זולת אמהות, אמת ויציב די"ט. בשעת קריאת החתן לקורא בתורה אחר שקרא אתניה שבחיה שדי פשט ידיך והפסוקים מקרא ותרגום יה בשר, ואתה חתן וכו' ומסיי' אותה חרוזה ומי שבירך. נישואין באחת מהד' פרשיות, אומרים איחד קודם ברכו, יוצר של הפרשה, אופן שביבי שלהבות, זולת של הפרשה, ובסופו מתחיל באמצע אמהות כראות חתן ומסיים עזרת אבותינו. נישואין והפסקה. יוצר אור זרוע, ובסופו חרוזה אחת מאיחד, שביבי שלהבות, זולת אמהות, אלהיכם בקדושה במוסף. וכן נישואין בשבת הגדול, יוצר אתי מלבנון כלה, אופן שביבי שלהבות, זולת אומרת אני, ובסופו כראות חתן. וכן נישואין בשבת נחמו, יוצר ארוממך, ובסופו חרוזה אחרונה של איחד, אופן שאו מנחה, ובסופו קבוצי מטה מעלה, זולת אמת משל היה, ובסופו כראות חתן, אלהיכם דנחמו במוסף דקדושה. וכן נישואין בשבת ור"ח: יוצר אלהינו אמת וחרוזה אחרונה דאיחד, אופן לך אלקים וחרוזה אחרונה של שבת, זולת אמונתך, ובסופו כראות חתן ואלהיכם דר"ח במוסף. נישואין בשבת בחנוכה: יוצא דחנוכה אופן שביבי, זולת דחנוכה ובסופו כראות חתן, אלהיכם דחנוכה במוסף.
מילה בשבת: יוצר אפוני אימון, אופן אזורי אימה, זולת אות ברית אמת ויציב די"ט, אלהיכם במוסף דקדושה. ור"ח ונישואין ופרשת החדש ינהגו כך: היוצר אות זה החדש ובסופו מתחיל החזן חרוזה אחת אחרונה של אלהינו אלהים אמת, וחרוזה אחת אחרונה של איחד האופן לך אלהים, ובסופו חרוזה אחרונה של שביבי, והזולת אומר הקהל של הפרשה, ואח"כ מתחיל החזן כראות חתן. הפטרה באחד לחדש ולא יותר. אלהיכם דר"ח תריח שמשו.
והא לך סדר הסליחות מכל השנה
ליום ראשון
איך נפתח - פתיחה
אנשי אמנה
אין מי יקרא
במוצאי מנוחה - פזמון
יושב בגובה - חטאנו
ליום שני:
תבא לפניך
אין כמדת
אזון תחת
ה' ה' אל רחום - פזמון
אדון בינה - חטאנו
ליום שלישי:
ישראל עמך
איה כל נפלאותיך
אני יום אירא
ישראל נושע - פזמון
אודה על פשע - חטאנו
ליום רביעי:
אם עונינו
אך בך מקוה
ארכו הימים
מלאכי רחמים - פזמון
אז קשתי נחרבת - חטאנו
ליום חמישי:
איככה אפצה פה
אפס הוד
אליך נשואות
חנינו ה' חנינו - פזמון
אל נא רפא נא - חטאנו
ליום ששי:
אתה מקדם
אריה ביער
אויתיך קויתיך
רינה ישראל - פזמון
אריד בשיחי - חטאנו
ליום שביעי:
אקרא בשמך להחזיק
אל ימעט
אנחנו בחומר
ה' שמעה - פזמון
אליך צורי - חטאנו
לערב ראש השנה:
ה' אלהי הצבאות יושב - פתיחה
אדון כתקח מועד
אדון בפקדך
אדון בשופטך
אך במתח דין
אך בך לדל מעוז
ואל באפך
אוילי המתעה
ואל נא תיפר
אדון דין אם ידוקדק
אשפוך שיחי
רבת צררוני
אלהי אל דמי
אני עבדך
אמונים בני מאמינים
שופט כל הארץ - פזמון
אלה אזכרה - חטאנו
זכור ברית - פזמון
יהי רצון - אנא הבט
תפלה תקח - תחנון
לצום גדליה:
עם ה' חזקו
אמנת מאז
אבלה נפשי
את צום השביעי
אלהים אין בלתך - שלישיה
תשוב תרחמנו - שלמונית
אז בהר מור - עקידה
הורית דרך תשובה - פזמון
אוילים מדרך פשעם - חטאנו
תורה הקדושה - תחנון
ליום שני (של עשי"ת):
לב ונפש - פתיחה
את ה' בהמצאו
אם אמרי
אליך ה' עיני כל יצור
אליך שוועתי - שלישיה
אורח צדקה - שלמונית
אל הר המור - עקידה
שחר קמתי להודות - פזמון
גדול עוני - חטאנו
מלך מלכים - תחנון
ליום שלישי (של עשי"ת):
אשת נעורים - פתיחה
איה הרואה
ארכו וקצרו
אטתי מטתי
אתה חלקי - שלישיה
תחרות רוגז - שלמונית
איתן לימד דעת - עקידה
באשמורת הבוקר - פזמון
אשמרה אליך עזי - חטאנו
שבת הכסא - תחנון
ליום רביעי (של עשי"ת):
שחרנוך בקשנוך - פתיחה
מקוה ישראל
אני קראתיך
תערוג אליך
שוממתי ברוב יגוני - שלישיה
אב לרחם - שלמונית
אזרחי מעבר הנהר - עקידה
לך ה' הצדקה - פזמון
אליך צורי - חטאנו
שערי שמים - תחנון
ליום חמישי (של עשי"ת)
אז טרם - פתיחה
אליך אקרא
אבו חרמי
תאות לב ונפש
אקרא אל אלהים קול - שלישיה
תוחלת ישראל - שלמונית
אוהל שיטו - עקידה
כי הנה כחומר - פזמון
אודה עלי חטאתי - חטאנו
תא שמע, ה' שומרי - תחינות
בערב יום הכפורים כמו בערב ראש השנה רק הפתיחה: נורא בעליונים. הפזמון במקום שופט אומר: ירצה צום וגם אין אומרים תחנון.
ליום כפור: ליוצר:
אנא השם
אנא חטא
אנא הואל
אדון בשופטך
תגרת יד אסוף
אמנם אלהי עולם
אפס מזיח
אשפוך שיחי
רבת צררוני
אני הוא השואל
מפלטי אלי צורי
שופט כל הארץ - פזמון
אדברה תחנונים - חטאנו
ואם בא יום כפור בשבת אומר במקום שופט שרי קדוש היום
יום כפור: למוסף:
איך אשא ראש
אבל אנחנו
אכפרה פני מלך
אפסי אישים
אריאל בהיותו
אדון דין
אך במתח הדין
אמנם אנחנו
רבת צררוני
אני הוא המדבר
אהבת עזז
ה' שמעה - פזמון
גדול עוני - חטאנו
למנחה:
תעלה תפילתינו
אדון בפקדך
משאת כפי
ותיק וחסיד
אלהים אל דמי
אבואה ואשתחוה
אך בך לדל מעוז
אל באפך
רבת צררוני
אלהי העברים
אמונת אומן
לך ה' הצדקה - פזמון
אלה אזכרה - חטאנו
לנעילה: אם יש שהות אומרים: אדון כתקח מועד וכל הפזמונים.
כשמתענים שני וחמישי ושני אומרים
הסליחות לשני:
תבוא לפניך
ישראל עמך
אזון תחן
ה' ה' אל רחום - פזמון
יושב בגובה מרומים - חטאנו
לחמישי:
אין מי יקרא
אין כמדת
אם עונינו
ישראל נושע - פזמון
אדון בינה - חטאנו
לשני: אלהים בישראל גדול
איה כל נפלאותיך
אני יום אירא
מלאכי רחמים - פזמון
אל נא רפא נא - חטאנו
ליז בתמוז:
אתאנו לך
אפפונו מצוקות
אדאג מחטאתי
שעה נאסר - פזמון
אז קשתי - חטאנו
גרוני ניחר - תחנון
לעשרה בטבת:
אבן הראשה
אדברה וירויח לי
אום קרואה חבצלת
אבותי כי בטחו - פזמון
אודה על פשעי - חטאנו
לתענית אסתר: אתה האל עושה פלא
אתה האל עושה פלאות
אדם בקום עלינו - פזמון
באמצע: אוילים מדרך פשעם - חטאנו
מתחילין מעשה ידיך.
סליקו המנהגים וסדר מכל השנה שסידר האשל הגדול מה"ר זלמן יענט זצ"ל וכן נוהגין בקהילות טערוז ובמענץ טריר גם בכל לומברדיאה.