מלמד להועיל/ג/צא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלמד להועילTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png צא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
ברש"י חולין צ"ח ע"א ד"ה ושניהם לא למדוה וכו' ואע"ג דאי אתי למילף מיניה מצית למילף נמי היכא דיהיב טעמא דהא הכא איכא למימר דאי שלא במינו הוה יהיב טעמא אפ"ה רבנן אחמור ואמור טעמא לא בטיל. עכ"ל. וקשה דלעיל מיניה פי' רש"י בר"ה בס' היכא דבדקניה ולא יהיב טעמא אי נמי ליכא למיקם אטעמא כגון מין ומינו, עכ"ל, אלמא דגם לפי האמת דבמין בשאינו מינו לא סגי בס' היכא דיהיב טעמא מ"מ במין במינו דליכא למיקם אטעמא בטיל בס' ולא אמרינן דאיכא למימר דאי שלא במינו הוה יהיב טעמא.

תשובה:
שפיר קא דייקת, ודברי רש"י ז"ל צריכין ביאור, ונ"ל דבאמת לכאורה קשה לרש"י דבשאינו מינו לא סגי בס' היכא דיהיב טעמא למה אמרינן דבמין במינו בטל בס' משום דליכא למיקם אטעמא ולמה לא מחמרינן משום ספיקא דילמא אי שלא במינו הוה יהיב טעמא. אך י"ל פשוט משום דהוי ספיקא דרבנן דגם בשלא במינו מדאורייתא סגי בס' אפילו היכא דיהיב טעמא דרש"י לשיטתו דס"ל טעם כעיקר לאו דאורייתא וא"כ אי מספקינן אי הוה יהיב טעמא או לא אזלינן לקולא. וזה שכתב רש"י לעיל בד"ה בס' דבמין במינו בטל משום דליכא למיקם אטעמא הוא לפי האמת דהא דטעמא לא בטל הוא רק חומרא דרבנן. אמנם בד"ה ושניהם לא למדוה רצה רש"י להוכיח וכתב לס"ד דטעמא לא בטיל מדאורייתא, והקשה לפ"ז כיון דילפינן מזרוע בשלה איכא למילף נמי היכא דיהיב טעמא דמדאורייתא בטל דאי לאו הכי היכי בטיל בזרוע בשלה במין במינו הא הוה ספק וספיקא דאורייתא לחומרא, ועל זה כתב דבאמת מדאורייתא בטל אפילו היכא דיהיב טעמא אלא דרבנן אחמור.

ולפ"ז מתורצים נמי דברי רש"י ז"ל בעמוד ב' בד"ה לטעם כעיקר דכתבו התוס' בד"ה רבא דצ"ל דהכא לא איירי בטעם גמור אלא בטעם כל דהוא, ועיי"ש מה שהקשו, ולכאורה דברי רש"י אין להם ביאור כלל. אך לפי הנ"ל ניחא הכל דרש"י לשיטתו דס"ל דאף אי איכא ס' יש לספוקי אי יהיב טעמא או לא, רק כיון דטעם כעיקר לאו דאורייתא יש להקל בס', אך הא תינח בחולין אבל בקדשים דטעם כעיקר דאורייתא וס"ל לרש"י דגם במינו טעם כעיקר דאורייתא בגוונא דאי שלא במינו הוה יהיב טעמא, וא"כ הדין היה דאסור אף בס' מספק, ואין להתיר במינו רק בגוונא דבודאי בשלא במינו לא יהיב טעמא כגון במאה וחד דליכא דיהיב טעמא כולי האי לפירש"י לקמן צ"ט ע"ב או במאתים דאף ציר דטעמא חזק לא יהיב טעמא, אבל בס' וק' דאיכא ספק היה לנו לאסור בקדשים דט"כ דאורייתא, וע"כ אמר התנא זה היתר הבא מכלל איסר אבל חולין ט"כ לאו דאורייתא ובטל בס' אפילו בספק אי יהיב טעמא וא"ש הכל.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף