מלמד להועיל/ג/מב
מלמד להועיל ג מב
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה:
האיך שולחין גט ע"י הבי דואר.
תשובה:
בדין זה כבר הלכו בו נמושות ובזמן הזה כבר התירו פרושים את הדבר עיין שו"ת שואל ומשיב מ"ג ח"א סי' ר"י שו"ת מהר"י אסאד סי' צ"ב וסי' קכ"ט ושו"ת מהר"ם שיק סי' קל"ו. והכלל דהמנהג שהבעל עושה שליח להולכה במקומו ואותו שליח להולכה ממנה בבית דין של מקומו שליח להולכה אחר במקום האשה המיוחד מתחלה לכך והוא מוסר את הגט לאשה במקומה. וצריכין ב' שטרי הרשאות האחד שבו ממנה הבעל שליח להולכה הראשון, והשני שבו ממנה השליח הראשון את השליח השני. והשליח הראשון ימסור את הגט לבית דין שבמקומו ויאמר בפני נכתב ובפני נחתם בשעה שממנה שליח השני. ועל פי הוראת אלו הגדולים עשיתי מעשה בשעת הדחק ששלח צורבא מרבנן אחד גט מבערלין על הבי דואר לאשתו היושבת בווארשויא, וכבר ייחדו שם את השליח השני. ואחרי אשר סדרתי את הגט פה בערלין שלחתי את הגט סגור בקופערט וחתום בה' חותמות ע"י חותם בית דין ועשיתי בגט סי' מובהק (לענין נקב עיין סי' קכ"ה בפ"ת ס"ק כ"ז) (וע' סג"ר אות ל"א) והנחתי אצלו ב' ההרשאות הנ"ל ועוד ב' מכתבים במכתב א' הודיע בית דיני לב"ד שבווארשויא ששולחין אליהם הגט עם סימניו ועם ב' ההרשאות ועם מכתב ב' מהשליח הראשון שבו מודיע לשליח השני שמינה אותו לשליח בפני ב"ד שבבערלין למסור הגט לאשה פב"פ אשת פב"פ. ובהרשאה כתבתי שנותן הבעל רשות לשליח ראשון למנות שליח אחר בכתב אפילו שלא בפניו. וגם קיבל עליו הבעל בשבועה שלא יבטל לא את השליח ולא את השליחות (כמ"ש בנחלת שבעה סי' מ"ז סעיף ט"ו). וז"ל הרשאה א':
בפנינו עדים חתומי מטה בחמישי בשבת בשבעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים ושמנה לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בבערלין מתא דיתבא על נהר שפרע ועל נהר פאנקא ועל מי מעינות מסר הבעל יהושע בן ישראל יצחק הלוי גט כריתות ביד אברהם יצחק בן יהודה להוליכו לאשתו ריזל בת אלכסנדר המכונה זישא וליתן אותו לידה וכך אמר בפניני הבעל יהושע בן ישראל יצחק הלוי לשלוחו אברהם יצחק בן יהודה הולך גט זה לאשתי ריזל בת אלכסנדר המכונה זישא ותן אותו לידה ותהא ידך כידי ועשייתך כעשייתי ופיך כפי ודבורך כדבורי ונותן אני לך רשות לעשות שליח במקומך אף בעיר אחרת בכתב שלא בפניו ושליח שליח אפילו עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס ובכל מקום שתמצאנה אתה או שלוחך או שליח שלוחך אפילו עד מאה שלוחים אפילו בלא אונס ותיכף שיגיע גט זה בידה מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך אפילו עד מאה שלוחים אפילו בלא אונס תהא היא מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם והגט שנעשה עליו אברהם יצחק בן יהודה שליח להולכה ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם בבערלין מתא דיתבא על נהר שפרע ועל נהר פאנקא ועל מי מעינות בחמישי בשבת בשבעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים ושמנה לבריאת עולם ועדין החתומים בו יהודא בן יצחק הלוי וחנוך בן נתנאל. ובפנינו ביטל הבעל יהושע בן ישראל יצחק הלוי כל מודעות שמסר על גט זה וגם בפנינו קיבל עליו הבעל יהושע בן ישראל יצחק הלוי בחרם ובשבועת התורה שלא לבטל את הגט ולא את השליח ולא את השליחות ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו והכל שריר וקיים (אני נוהג לדקדק שמלות הכל שריר וקיים יאריכו עד סוף השיטה). ליזר בן שלמה עד. יהודה בן שלמה עד.
במותב תלתא כחדא הוינא ואסהידו קדמנא הני תרי סהדי ליזר בן שלמה ויהודה בן שלמה על כל הנזכר למעלה וגם חתמו קדמנא ואישרנו וקיימנו כדחזי. נאם דוד צבי בן מוהר"ר משה יהודה זצ"ל. נאם... נאם...
נוסח הרשאה הב'. במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא בחמישי בשבת בשבעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים ושמנה לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בבערלין מתא דיתבא על נהר שפרע ועל נהר פאנקא ועל מי מעינות ואתא לקדמנא אברהם יצחק בן יהודה ובידו גט ששלח יהושע בן ישראל יצחק הלוי לגרש בו את אשתו ריזל בת אלכסנדר המכונה זישא והביא לפנינו הרשאה מקויימת ומתוקנת כתקון חכמים שעשאו הבעל יהושע בן ישראל יצחק הלוי שליח בעדים להוליך גט זה לאשתו ריזל בת אלכסנדר המכונה זישא ונתן לו רשות לעשות שליח בחריקאו אף בעיר אחרת בכתב שלא בפניו ושליח שליח אפילו עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס ועל פי אותה הרשאה מנה על פינו ובפנינו את משה בן יצחק שמש בבית דין הדר בעיר ווארשא להיות שליח בחריקאו וכך אמר אברהם יצחק בן יהודה השליח הנזכר לעיל בפנינו בי דינא החתומי מטה הנני ממנה על פיכם ובפניכם את משה בן יצחק שמש בבית דין הדר בעיר ווארשא בחריקאי להיות שליח להולכה להוליך גט זה להאשה ריזל בת אלכסנדר המכונה זישא אשת יהושע בן ישראל יצחק הלוי וליתן אותו לידה ותהא ידו כידי ועשייתו כעשייתי ופיו כפי ודבורו כדבורי ונותן אני לו רשות לעשות שליח בחריקאו ושליח שליח אפילו עד תשעים ותשעה שלוחים אפילו בלא אונס ליתן גט זה להאשה ריזל בת אלכסנדר המכונה זישא אשת יהושע בן ישראל יצחק הלוי בכל מקום שימצאנה הוא או שלוחו או שליח שלוחו אפילו עד תשעים ותשעה שלוחים אפילו בלא אונס. ותיכף שיגיע גט זה לידה מידו או מיד שלוחו או מיד שליח שלוחו אפילו עד תשעים ותשעה שלוחים ואפילו בלא אונס תהא היא מגורשת בו מבעלה יהושע בן ישראל יצחק הלוי ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם וגט זה שנעשה עליו משה בן יצחק שמש בבית דין הדר בעיר ווארשא שליח להולכה ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם בבערלין מתא דיתבא על נהר שפרע ועל נהר פאנקא ועל מי מעינות בחמישי בשבת בשבעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים ושמנה לבריאת עולם ועדיו החתומים בו יהודא בן יצחק הלוי וחנוך בן נתנאל ובפנינו ביטל אברהם יצחק בן יהודה כל מודעות שמסר על שליחות זה וגם קיבל עליו בחרם ובשבועת התורה שלא לבטל לא את השליח ולא את השליחות ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו והכל שריר וקיים. נאם דוד צבי בן מוהר"ר משה יהודה זצ"ל. נאם... נאם...[1]
וההרשאות נכתבו בדקדוק בלי ראשי תיבות וגם כל אות נכתב בפני עצמו ולא נתחברו שתי אותיות יחד, כי כן דקדק ג"כ מו"ר הגאון ר' עזריאל הילדעזהיימער נ"י, שצוה לכתוב הרשאה אחרת בשביל שבהרשאה נתחברו ב' אותיות יחד. ולענין הסימנים שיעשו בגט עיין בפתחי תשובה סי' קמ"א ס"ק ל"א מה שהביא בשם פנים מאירות סי' ס"ט וסי' ע"א. ולקיים החתימות של ב"ד אם אין נכרין במקום הנתינה עיין העצה בשו"ת מהר"ם שיק סי' קל"ו שיכתבו להמסדר הגט והוא יכתוב תשובה עם חתימתו וחתימת בית דינו ויקיימו את ההרשאות מתוך אותן החתימות, ועיין בשו"ת משיב דבר ח"ד סי' נ"ט. וראיתי בשו"ת משיב דבר ח"ד סי' נ"ד בדין גט הנשלח על בי דואר שנותן עצה, שהרבנים ישלחו על פאזט אחר מכתב ולהודיע שהגט שנשלח על פאזט פלוני היה בו סימן מובהק זו וזו ושוב אי אפשר שיתכוונו שני מובילים על הפאזט ולזייף שני המכתבים ואז יש לזהר שבאותו הפאזט שנשלח בו הגט לא יהי' רשום סימנים מובהקים של הגט, או יוסיף איזה סימנים מובהקים בפאזט שני. (בתשו' מהרי"א סי' צ"ב בשם חסד לאברהם משמע דנוהגין דהגט מעוטף בשטרי הרשאה) (הגט רצוף יכרוך בהרשאה וחתום בחותמו של בעל ובחותמו של ב"ד וכו' עיי"ש).
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ *לענין חתימת הדיינים עיין נחלת שבעה סי' מ"ז סעיף ט"ז.