מלמד להועיל/ג/לג

מלמד להועיל ‏ ג לג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
ע"ד גט בעיר בריססעל:

תשובה:
יי"כ וחילו לאורייתא על ששנס את מתניו להקים חרבות עולם וליסד ק"ק בישראל עפ"י תוה"ק הכתובה והמסורה וצדקו דבריו כי יתכן לתקן שם סדר גיטין וטעמיו נכונים וברורים ואני אוסיף עוד טעם אחר שהוא כמוס עמדי שבזמן הזה מצוה עלינו לתקן תקונים כדי שלא ליתן מקום למינים לרדות שהם אומרים שהארטהאדאקסיע ח"ו ירדה פלאים ואינם יודעין לתקן שום דבר אם לא קדמו להם הדורית הראשונים. ואם ישמעו שיראי בריססעל צריכין לילך למקום אחר לסדר גט נהי' בעיניהם כחוכא ואיטלולא כאלו אין אנו יודעין לסדר גט. ומעתה אדבר מה שנלע"ד לדקדק בענינא שלפנינו. והנה אני בחוץ ומכ"ת בפנים, ואני איני מסופק כלל וכלל שבודאי דרש וחקר עד מקום שידו מגעת, מ"מ לא אכחיד להודיע למכ"ת מה שמצאתי בספרים אולי יראה וימצא שהמגידים שהגידו לא לא דקדקו יפה בכל דבר. ראיתי בקאנווערזאטיאנז לעקזיקאן הגדול של מאיער שהעיר בריססעל עומדת על נהר Senne (הוא נהר סען שכתב מכ"ת) ועל שני יאורים (קאנאלע) האחד שמו Canal de Willebroek והשני Canal de Charleroi ואפשר ששני יאורים הללו אף שיש לכל אחד שם מיוחד לחלקי נהר סען נחשבין. אולם אם אין הדבר כן היה ראוי לכתוב: דיתבא על נהר סען ועל מי יארים ועל מי בארת. לכתוב גם שמות היארים לענ"ד אינו צריך, כי לא פקיע שמייהו כ"כ. וגם אפשר שהיום ומחר יחדשו לחפור עוד יארים אחרים ואין לדבר סוף. ונרויח ע"י הוספה מי יארים שגם מי הצינורות בכלל כי על יאריהם פירש"י נגרים ובריכות וכו'.

עוד ראיתי במדרש מלין הצפרתי הגדול והמפורסם של Sachs Villate אשר שם כתוב גם מבטא של כל תיבה ותיבה, ושם אצל ערך Bruxelles כתוב המבטא Br1465*הl ונרשם שם שההמון (דאז אונגעבילדעטע פאלק) מבטין Br1465k*הl ועפ"ז יש לעיד בריססעל שלשה שמות: האשכנזים קורין אותה Br1465ssel והצרפתים המשכילים מבטין Br1465*הl וההמון הצפרתים מבטין Br1465ck*הl... והנה מכ"ת לא כתב רק שמות בריססעל ובריקסעל. ובודאי אם בעיר עצמה אין קורין אותה בשם Br1465*הl, אלא רק הצרפתים שבמדינת צרפת נלענ"ד דאין להשגיח על זאת, דא"כ היה לנו להשגיח ג"כ על מה שהצרפתים קורין עיר בערלין בשם Berlהng אולם אם בעיר בריססעל עצמה הצרפתים המשכילים מבטין Br1465*הl ודאי צריכין אנו לכתחילה לכתוב גם שם זה בגט. עוד אזכור כאן שראיתי בספר Martyrologium des N1465rnberger Memorbuches צד 84 ששם נזכרו הרוגי בריססעל שנהרגו על קידוש השם הי"ד בשנת חמ"ס ונכתב שם העיר במעמארבוך של ק"ק דייטץ (Deutz) ברויסל ושם נכתב כל הברה 1465 באותיות וי כגון נוירענבערג מוינשטר (M1465nster) והטעם פשוט, כי אות 1465 היו קורין מלפנים ui אמנם במעמארבוך של ק"ק נירענבערג רוב אותיות 1465 כתובים באות ו' כגון נורנבערק, מונשטר מונכן ועוד הרבה, ועיין בנחלת שבעה דף פ"ט ע"ג (הוצ' פיורדא) שכתוב שם נורימבערג או נורינבערג.

עוד מצאתי שם בספר Martyrologium הנ"ל צד 277 שנזכרה בסידור ישן כ"י עיר בריססעל בשם ברושילא, מ"מ אין זה ראיה לזמננו כי ידוע שהשם הישן לעיר ההיא היה Bruxella ומזה נגזר השם ברושילא, וכיון שעתה אין זכר לשם זה וגם יישוב היהודים מימים הקדמונים נתבטל ונעקר בעו"ה, ועכשיו זה ק"ן שנה חזרו ונתיישבו מחדש, אין לנו לחזור אחר השמות הישנים אלא לקבוע כתיבת שם העיר כפי השמות שבזמננו. וע' ליקוטי שו"ת ח"ס סי' מ"א. אח"כ מצאתי בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ק"ג: שאלה מברוסיל.

ועתה ניחזי אנן האיך נכתוב השם Br1465ssel. תחלה נחקור אי סגי בחד ס' או בעינן תרי ס'. ולכאורה היה מקום לומר שיש להוכיח ממעמארבוך של ק"ק דייטץ הנ"ל שכותבין רק חד ס'. וכן נראה ממה שהביא מכ"ת בשם ס' אור הישר שכתוב שם דיסלדארף בחד ס' וכן הוא בשו"ת מאמר מרדכי סי' כ"ג ב' פעמים. אף שאנו מבטין בתרי ס' ויש אתי פסק מזקנו דמר הה"ג מהרי"ד באמבערגער זצ"ל אשר העתיק לי בטובו ידידי וקרובי דודו דמר מוהרמ"ל באמבערגער ז"ל, ואתיקנו כאן מפני שיש ללמוד ממנו קצת לעניננו. וז"ל הגאון זצ"ל: ובענין כתיבת שם שאנעט פשיטא שאין לחוש למה שבלשון וצרפת נכתב כזה Jeanette דאם היינו צריכין לכתוב כזה באותיות לה"ק פשיטא דאין אות יו"ד נקרא כאות שין ואין לך שינוי שם גדול מזה אלא כותבין בשין בראשה, ומה"ט ג"כ אין לכתוב עי"ן בסופו ע"פ יש לכתוב שאנעט כזה, הגם שלפי כתיבת דייטש היה ראוי לכתוב בשני טיתין מ"מ כבר השיב לי הרה"ג מהרמ"ק זללה"ה בביוצא בזה בשם יעטטע שהיכא שאין חותמת בשני טיתין אין לכפלו, ובסוף העלה שאם דעת המסדרים לכפלה גם בלא"ה גם הוא מסכים עמהם, וכיון דבשאלתנו היא חותמת בטית אחד למה נשנה מחתימתה. ע"כ לפע"ד יש לכתוב שינלא דמתקריא שאנעט. עכ"ל. והסכים עמו הגאון מה' יעקב עטטלינגער זצללה"ה וכן ראיתי בשו"ת כתב סופר אה"ע סי' נ"ג דבשם יאהאננא יש לילך אחר חתימתה אם היא חותמת בב' נונין יש לכתוב בב' נונין ואם לא לא, כיון דבלה"ק חד נון בדגש הוי כב' נונין, עיי"ש, ומעתה כיון דגם בעיר בריססעל נוכל לומר דהס' היא דגושה אפשר לומר דבחד ס' סגי, ונ"ל דזה הטעם דלא כתבו בימים הראשונים רק חד ס', וכן בדיסלדארף. אמנם באמת צדקה דעתי דמכ"ת לכתוב תרי ס' דהא הגאונים הנ"ל מודים דאזלינן בזה בתר החתימה, וא"כ בשם מקום נמי יש לילך בתר כתיבת כל העולם. ובשלמא בימים קדמונים שישראל נשתמשו ברוב בכתב עברי והיו כותבין תמיד חד ס' במקום ב' s כמו שמצינו אפילו בתרגום התורה של הח' משה מדעססוי בהוצאה ראשונה שנדפס בכל מקום וואסר וויסן במקום (Wasser, wissen) שפיר עבדו שכתבו ברויסל, דיסלדארף בחד ס'. אבל בזמננו שהיהודים בארצנו רובא דרובא כותבין דייטש, וכותבין Br1465ssel. בתרי s, א"כ אם אנו מתקנין אופן כתיבה בלשון ובכתב עברי צריכין אנו ג"כ לכתוב תרי ס' כמו שכותבין בכל שטרות. והשתא דאתית להכי דאזלינן בתר כתיבת כל העולם נלע"ד דצריך ג"כ ע' בתר תרי ס', דהיינו בריססעל כמו שכותבין בכתב דייטש גם היהודים דשם, דמה שאין מדגישין העי"ן במבטא הוא מפני שדרך העולם לדבר בלישנא קלילא, דרך משל כל אדם אומר שליססל שיססל, ואעפ"כ כל אדם יודע שבדקדוק שם הדבר: שליססעל, שיססעל ומצאתי שמו"ר מהר"ם שיק זצ"ל בתשובותיו חלק אה"ע סי' צ"ט כתב בשם מקום אדא. דאף שבע"פ קורין אותו בלשון דמשתמע אדע בסגול שם הכתיבה עיקר מדדייקינן בה טפי והשם שקורין בע"פ אין אדם מקפיד עליו וקורין אותו רק בחטיפה ובקצור. והנה הרב הגאון מבאנהארט כתב דאם העי"ן נרגש במבטא היה צריך לכתוב עי"ן אחר הסמך השנייה. ולענ"ד נראה דאף שלא נרגש העי"ן יש לכתוב עי"ן. דבאמת בלשון אשכנז אין תיבה שיש בסופה סל בלי תנועה ביניהם, רק שהתנועה שנכתבת e היא כל כך קצרה עד שהיא נבלעת במבטא, וכיון שכל העולם יודעין שנכתב באות e יש לכתוב ע' בכתב עברי. כיוצא בזה מצינו בשמות שתנועה אחרונה חיריק אם דוחקין את החיריק כותבין יוד ואם אין החיריק דגוש אין כותבין יוד, ואעפ"י כן אם הוא חותם עצמו ביו"ד אין לשנות מחתימתו כמבואר בספר אהלי שם כלל יו"ד אות ט' (כגון עטיל, עטל) וא"כ גם בתנועת e אף שקורין אותה בחטיפה ואין דוחקין אותה, מ"מ אזלינן בתר כתיבת כל העולם בשמות עירות דהוי כחתימה בשמות אנשים. נוסף לזה כי עפ"י מקור השם צריך שתהא אות e נרגשת שהשם נגזר מן השם Bruxella ובודאי חלילה לי לקרוא ערעור על הגט שסידר מ"כ בשם בריססל, כי בדיעבד אין מקפידין על זה כדאיתא בפוסקים. אך לכתחלה אם אנו רוצין לקבוע מסמרות שיכתבו כל הגיטין לעתיד לבוא באופן זה נאה ויאה לחכמים לכתוב בלשון מדוקדק ועפ"י דקדוק צריך לכתוב בריססעל. ואין לומר שעי"ז יטעו וידחקו את העי"ן כמו בריקסעל דהכל יודעין שבאשכנז טעם מלה עפ"י רוב מלעיל. ועתה נדבר על אודות 1465 שהחליט מ"כ לכתוב י' במקומו. ולענ"ד אכתי הדבר צריך עיון הרבה. הח"ס סי' ל"ו כתב לענין שם העיר גיססינג וז"ל: ובלשון דייטש נכתבה גיססינג ב' סמכין וב' יודי"ן וגם בקריאת היו"ד הראשונה יש להסתפק כי נכתבה בלשונם באות הנקרא אָ עֶ ויש קצת שנוי בין קריאה זו לקריאת חירק. עכ"ל. והנה ידוע ששם העיר נכתב בל"א G1465ssing (ומ"ש הח"ס אָ עֶ היינו e u כי באונגארן מבטאין אָ כמו u) וח"ס לא הכריע שם איך יש לכתוב אות 1465 אלא עמד בספק. ומעתה ניחזי אנן. הנה מה שהביא מכ"ת שהעיר ברין ודיסלדארף נכתב ביו"ד אינה ראיה מוכרחת דשם הם כותבין שם העיר כן מקדמת דנא ובודאי היהודים היו מבטין כן שם העיר. וע' לעיל שהבאתי ממעמארבוך של דייטץ שיש שם כתיבה אחרת לאות 1465 אך א"א לתפוס בכתיבה זאת, דהיינו ו"י דזה נקראו אצלנו au ואף דשם הנהר מאין נכתב מוין, זה הוא שמו הישן ונגזר מן השם Moenus. אבל לכתוב ברויסל כמעמארבוך א"א שכל אדם יקרא זה Braussl והנה אין לנו בכתב עברי אות שהוא ע"פ מבטא האשכנזים דומה לגמרי לאות 1465. והנה בארץ אונגארן (היינו בחלק שנקרא אבערלאנד) וכן במאהרען, ובבאהמען מבטאין השורוק כמו 1465 בנארדדייטשלאנד (ברוך מבטין bur1465ch נו"ן נקרא n1465n וכן הכל) וכותבין אוהעל, חוסט ומבטא שלנו Ch1465st, 1465hel. וא"כ לכאורה בארץ אונגארן היה נכון לכתוב ו במקום 1465 והא דהח"ס לא הכריע הוא משום דבאונגארן אין מבטאין את האות 1465 שבמלות אשכנזיות כהוגן, אלא כמעט כאות ן וע"כ כ' הח"ס, שרק קצת שינוי יש בין 1465 לחיריק. ועוד שאם כותבין דייטש באותיות עברית גם באונגארן כותבין ו במקום u וא"כ אם היו כותבין גוססינג, היו קוראין gussing עכ"פ האשכנזים שקורין השורוק u אין להם תנועה בעברית שתעמוד במקום 1465 בלשון אשכנז.

וכיון שכן הוכרחנו לעשות עפ"י מ"ש הראנ"ח ח"א סי' פ"ז והובא בס' גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק קמ"ב וז"ל: יש קצת מבטאות ומוצאות בלשונות הלע"ז שאין לנו באותיות אות מורה עליהן כשאנו באין לכותבם מניחין במקום המבטא ההיא אות אחרת שהמבטא שלה קרוב למבטא המבוקש עכ"ל. ועיי"ש כמה גוני שצריך לעשות כן וכבר עשו כן הגאונים אשר בדור שלפנינו זי"ע לענין אות J שבמלות צרפתיות (ונמצא מבטא כזה במלות הונגריות) שבעלזאס וכן ביתר מדינות שבאשכנז הניחו במקומו שין כמ"ש לעיל בשם הגאונים רי"ד באמבערגער, ור"י עטטלינגער ובאונגארן הניחו תחתיו ז"ש שכן בכתיבה הונגארית כותבין ג"כ zs, ובכן עיר פרעסבורג נקראת ג"כ פזשאן (ככתיבה הונגארית Pozsony). ואחר כתיבה זו נמשכו ג"כ ברוסלאנד וגאליציאן ורוב קהלות ישראל. ואם הדבר כן באותיות שנקראים קאנזאנאנטען שהם עיקר התיבה, מכש"כ שמותר לעשות כן באותיות שמשמשין תמורת תנועה (וואקאלבוכשטאבען) וכן חובה עלינו לעשות אם אנו רוצים להעתיק התנועה 1465 בכתב עברי. ומעתה צדקו דברי מכ"ת, שבזמנינו המנהג פשוט באשכנז לכתוב י' במקום 1465 וכן נכתב כמעט בכל העתקות האשכנזיות לתנ"ך ולמשניות הכתובות בכתב עברי, וכן כתב ג"כ זקנו הגאון בספרו אמירה לב"י, וכן יש לי כמה אגרות מהרה"ג ש"ר הירש בל"א וכתב עברי, וגם הוא כותב: דירפען, היטען, גרינדען וכדומה, וכן כותבין כמעט בכל תפוצות ישראל אם כותבין ל"א בכתב עברי. ועל כן הנכון לכתוב בריססעל, כי כל הרואה ידע שלפ"ז שם העיר או Brissel או Br1465ssel. וכיון שהשם Brissel נכתב עכ"פ נכון עפ"י חקי הכתיבה בכתב עברי אין לחוש שאחד יקרא Brissel כמו שאין אנו חוששין בשם מלכה, שאחד יקרא מלכה, ובשם שלמה שאחד יקרא שלמה, ובפרט בעניננו שעיר בשם Brissel אינה ידוע כלל.

אך הא תינח בשם האשכנזי Br1465ssel, אולם לענין השם הצרפתי Bruxelles לענ"ד אין להכריע לכתוב י' במקום u. הגע בעצמך וכי אחב"י שבארץ צרפת מעולם היו כותבין י' במקום u הצרפתית, והלא אין ספק כלל שכתבו ו' כידוע מכל מלות בלע"ז שברש"י וראשונים שבצרפת. הכל יודעין שחכמי לוניל קורין L1465nel, רבי אשתריק שקורין Astr1465xe ועוד כמה וכמה מלות צרפתיות שבראשונים, ומעולם לא מצאתי י' במקום u. ואני איני מסופק כלל שאחב"י שבארץ צרפת עוד היום כותבין ו' במקום u בכתובות ובגיטין, דרך משל גוסטאוו (Gustave) ברונעט (Brunette) שול או זשול (Jules) ובלתי ספק יצחק כל הרואה כתוב: גיסטאיו, ברינעט, שיל או זשול. ומ"מ כדי להיות בטוח לענין דבר זה יש לשאול הרבנים בארץ עלזאס, והרבנים ווייסקאפף ולובעצקי בפאריס. ואם הם כולם כאחד יאמרו כאשר השערתי שכותבים שם תמיד ו' במקום u בודאי גם בעניננו יש לכתוב ברוקסעל דהא שם צרפתי הוא. אך דא עקא דהוי תרתי דסתרי אהדדי, דבשם בריססעל כותבין י' ובשם ברוקסעל כותבין ו' ולכאורה אין לחלק בין זה לזה. אמנם באמת לפענ"ד חילוק גדול בין ב' הברות אלו. דהאשכנזים וכן היהודים דעיר בריססעל מבטין את האות u באופן שהוא קרוב יותר לאות i מלאות u ובפרט אם מושך אחריו אות כפול, ד"מ במלת H1465tte אות 1465 נקראת משונה מאות u הצרפתית וע"כ יתכן להניח במקומו י'. אמנם בלשון צרפת אות u נדחק כל כך עד שאינו יכול להתחלף באות i וא"כ קרוב יותר לאות ו' מלאות י'. ועוד שבשם Br1465ssel נכתב 1465 עם ב' קוים על האות, וזה מורה שאות u נעקר ונעשה קרוב לאות i אבל בשם Bruxelles אות u נכתב כהוייתו בלי שום סימן שנוי ומה תאמר שהרואה שם ברוקסעל ידמה שהוא Bruxel והלא באמת נכתב כן באות, u ואם תאמר שידמה שמבטין הואו כמו u אשכנזי, הלא כמעט כל אנשי בריססעל יודעים שבלשון צרפת u מתבטא 1465.

כל הנ"ל הנחתי לפענ"ד שמבטא 1465 שבשם Br1465ssel אינו דומה למבטא u שבשם Bruxelles שאות 1465 קרוב יותר לאות י' האשכנזי ואות u שבשם Bruxelles קרוב יותר לאות u האשכנזי. אמנם איך אחליט הדבר ואני מבחוץ ומכ"ת בפנים. ואם יחקור וימצא שהברת שניהם שוה ממש אין חלוק ביניהם כלל וכלל (דהיינו שאות 1465 בשם Br1465ssel מבטין כמו u שבמלות צרפתים, דאיפכא ליכא למימר לבטא אות u שבצרפתית כמו אות i דזה הוא טעות גמור) אזי בע"כ צריכין אנו להשוות אופן כתיבתן כדי שלא יהא תרתי דסתרי אהדדי. ואז נ"ל אם אחב"י בארץ צרפת כותבין ו' במקום u (כאשר בלתי ספק כן הוא לפענ"ד) וא"כ ע"כ צריכין אנו לכתוב ברוקסעל, ולפ"ז כדי להשוות הכתיבה גם צריך לכתוב ברוססעל. ואף שבארץ אשכנז כותבין ברין דיסלדארף, מ"מ מצינו גם יש שכותבין דוסלדארף וכן נדפס בשער ספר שו"ת מאמר מרדכי ובמעמארבוך שבנירנבערג כתוב בכל מקום: מונכן, נורנבערג, מונשטר, מולהוזן (M1465lhausen) ועוד הרבה, וא"כ אין כאן טעות אם כותבין ברוססעל, וע' לענין הדין אם שינה בין חיריק לשורוק בספר אהלי שם כלל י' אות כ' מ"ש שם באריכות. וראיתי בספר שיצא לאור מחדש שמו שו"ת רשב"ן על אבן העזר סי' קמ"ז וקמ"ח וקמ"ט שאיזה רבנים דאונגארן הסכימו לכתוב בגט מעזו במקום Mczצ, טורוק במקום Tצrףk, קורוש במקום Kצrצs, ולא שמעתי שיצאו עוררין על הדבר, וטוב שישאל על אודות דבר זה את הגאון דבאנהארט. והנה הם כתבו ו' במקום אות צ שבלשון הונגארית, ויש להם קצת סיוע משו"ת נובי"ק סי' ק"ה ששם כתבו איזה לומדים המערערים על גט ששם העיר בלשון הונגארית קורמענך במלאפום, ובכתיבת לע"ז נכתב Kצrmend, והנה כתבו ג"כ ו' במקום צ והלשון במלאפום שם משמע שהיו המערערים לועזים שם העיר K1465rmend (כי באמת בלשון הונגארית אות 1465 ואות צ כמעט הברה אחת להם כאות u הצרפתית). וזה ג"כ סמך לדעתי לכתוב בנידון דידן ו' תחת 1465 ותחת u צרפתית.

סוף דבר לפי מה שנראה לפענ"ד יש לכתוב: א. בריססעל דמתקריא ברוקסעל מתא דיתבא על נהר סען ועל מי יארים ועל מי בארות ואם היאורים נחשבים לחלקים מנהר סען ואין ראוי לכותבם אזי יש לכתוב. ב. בריססעל דמתקריא ברוקסעל מתא דיתבא על נהר סען ועל מי בארת. ואם הברת 1465 שבשם Br1465ssel שוה ממש להברת u שבשם Bruxelles אזי יש לכתוב. ג. ברוססעל דמתקריא ברוקסעל מתא דיתבא על נהר סען ועל מי בארת. אמנם חלילה לי להכריע למעשה נגד דעת גאונים מפורסמים. ולדעתי כיון שאני חדשתי כמה דברים ממעשה שהיה איך היה שאפשר שלא נודעו לגאונים הנ"ל, וע"כ ימחול מ"כ הרמה לדרוש עוד ולחקור על אודות הדברים שחדשתי. ואחר הדרישה והחקירה ימחול ויציע מכתבי הנ"ל עם כל מה שהעלה ע"י דרישותיו לפי הגאונים דמאריאפאל ודבאניהאד ובאשר שבעו"ה הגאון מנאוואהרדוק שבק חיים למרנן ורבנן, אני יועץ לשאול רב שלישי מרבני אשכנז שהם בעלי הוראה מופלגים כמו הרב דהאמבורג ורבני פראנקפורט. ועל פי הרוב יכריע למעשה. ויען שאני טרוד בכל עת אין לי פנאי לעיין כראוי בפוסקים ובשו"ת בכל הצורך ואסיים בברכת שטו"ב. דו"ש ומוקירו דוד צבי האפפמאנן.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף