מלמד להועיל/ג/כב

מלמד להועיל ‏ ג כב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
דין קדושין על תנאי שלא תצטרך גט.

תשובה:
שוכט"ס להני תרי צנתרי דדהבא הרה"ג מו"ה משה ווייסקאפף נ"י והרה"ג מו"ה יהודה לובעצקי נ"י יושבי על מדין בק"ק פאריס יע"א. ענות כ"י תרבני לבקש ממני חוות דעתי על ענין העומד ברומו של עולם והוא כי כמה רבני ודרשני צרפת בדעתם לעשות תקונים שעל ידיהן יתבטלו תורות גיטין וחליצה בין יהודי צרפת ורק על פי שופטי הממשלה יקום דבר להתיר א"א לעלמא או יבמה לשוק ודבר זה יתוקן עפ"י דינא לעשות קידושין על תנאי גם תמכו יתדותם על הפקעת הקידושין שהוזכרו בש"ס בכמה מקומות, ד"מ בכתובות דף ג' ע"א ואענה גם אני את חלקי בס"ד ע"ד זה.

הנה לענין הפקעת הקידושין אמת ויציב הוא אשר כתבו כ"מ שאין לנו לחדש הפקעת קידושין במקום אשר לא דברו ממנו בש"ס, (ע' שו"ת הרשב"א סי' אלף קס"ב וסי' אלף קפ"ה) ואם היה כח בידנו להפקיע הקידושין במקום עגון הלא אין צורך לכל תקנות עגונות, וכל השו"ת בעניני עגונות אך למותר, כי במקום אשר יראה בעיני הרב או כמה רבנים ששורת הדין והכרעת השכל להתיר האשה להנשא, יפקיעו קידושיה ויתירו בלי שום פקפוק. ומי שמע או ראה כזאת בישראל! ורק רבנים אשר נתקו כבר את כל מוסרות הדת והשליכו מעליהם כל עבותות התורה העיזו פניהם להתיר אשת איש בסברות בדויות כאלה אשר אין להם שחר ומתנגדות לכל דרכי הוראות גדולי המורים עד היום הזה ומהרסות עקרי הדת עד היסוד בם. הלא עינינו הרואות כי אף שהתירו חז"ל אשה עפ"י עד אחד (ע' רמב"ם סוף ה' גירושין) מ"מ אם בא בעלה אמרו תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה, ואפי' נשאת עפ"י תרי עדים לא בעי למיעבד עובדא במאי ה"ל למיעבד (יבמות צ"א ע"ב) ולא עלה על דעתם לומר בענין זה אפקעינהו רבנן לקידושין ונשאת בהיתר וגם הולד כשר, אלא ודאי שסברת אפקעינהו לא נאמרה רק במקומות מיוחדים והיכא דאיתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר. ומעתה מי הוא זה אשר יפרוץ גדר לבלי חק לומר בכל פעם ופעם אפקעינהו אם יגזרו השופטים להפריד החבילה!

נשאר לנו רק לחוות דעתנו אם יש לתקן שיהו כל קידושין על תנאי. הנה כבר האריכו בענין זה האחרונים בתשובותיהם, רובם נרשמו בפתחי תשובה סי' קנ"ז ס"ק ח' י"ט וכבוד מעלתכם הוסיפו להביא סיעת פוסקים המדברים בזה, ואני בענייתי עוד ארשים מ"ש בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' ט"ו לענין פלגש, ושו"ת שב יעק"ב סי' ל"ט ומ"ר מהר"ם שיק בתשובותיו לאה"ע סי' ע' ע"א וע"ב ואוסיף עוד להעיר שבשו"ת אור נעלם סי' ל' ול"א ב' גאוני הדור צווחים ככרוכיא על דיין אחד במדינת ווירצבורג שסידר קידושין על תנאי שאם ימות הבעל ותהי' האשה זקוקה ליבם שלא תהיה מקודשת למפרע. ותשובה ל"א שם נכתבה ביום ג' כ"ט סיון תע"א לפ"ק. אמנם כן במקום דחק כגון אם יש לו אח מומר או אח במקום רחוק שקרוב לודאי לא יחלוץ התירו האחרונים קידושין על תנאי עפ"י האופן המבואר בנבי"ק סי' נ"ו ובח"ס סי' קי"א וע"ג בשו"ת מהר"ם שיק סי' ע' ובס' ערוך השלחן ה' יבום סי' קנ"ז סעיף י"ד י"ז

אמנם כל רואה מבין ישכיל כמה דקדוקין יש בקידושין על תנאי וכמה זהירות צריך לזה שיהיה התנאי קיים לבטל הקידושין, ואם יזדמן שנצטרך לעשות קידושין באופן זה צריך לעשות ע"י רב גדול שהוא בקי היטב בכל הדינים השייכים לזה ושהוא זהיר בתכלית הזהירות לעשות הכל כדין וכדת אמנם בזמנינו שסידור הקידושין לכל רב צעיר לימים מסור, קרוב לודאי שהקידושין על תנאי לא יסודרו עפ"י כל הדקדוקים שנתקנו בזה ע"י גאוני ישראל. חוץ מזה רוב פעמים כמעט אי אפשר לסדר קידושין כאלה בזמנינו כראוי וכהוגן כאשר יראה הרואה בתשובות שנזכרו לעיל, והתנאי לא יעשה עפ"י משפטי התנאים ובעת הצורך, ועפ"י הדין יהיה התנאי בטל ומעשה הקידושין קיים, והאשה הנשאת לאחר על סמך תנאי כזה בניה ממזרים גמורים. גם הגאונים הנ"ל לא התירו קידושין ע"ת רק אם באקראי בעתים רחוקים יזדמן שעת הדחק שיוכרחו לקדש על תנאי אבל לתקן קידושין ע"ת בתדירה ולבטל ע"י זה תורת גיטין ומצות יבמין לית דין ולית דיין.

תקנה כזאת לדעתי היא קלקלה שאין למעלה הימנה. ידעתי גם ידעתי כי אין זה בכלל בטול מצות יבמין האמור בר"פ ד' אחין, אבל לכל הפחות דומה למה דאיתא בפ' התכלת סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית מה תהא עליהן שמבקשין תחבולות לפרוק עולו של מצות ולבטל תורת גיטין וחקיו של אברהם אבינו ע"ה. עוד שנית הנה הטעם דקידושין כאלה אינם אסורים מטעם פלגש לדעת הרמב"ם דאוסר פלגש הוא משום דסמכינן ארובה ורוב פעמים הקידושין אינן מתבטלין. אמנם ידוע דאסור לעשות ספק לכתחילה כדי שנצטרך לסמוך ארובא כמ"ש מו"ר מהר"ם שיק סי' ע' וע"ג בשו"ת שיבת ציון סי' ע"ב ובשלמא במקום עגון ושעת הדחק הוי כדיעבד, אבל בלא זה אסור לכתחלה. ועוד דאנן חזינן שבכל שנה ושנה כמה וכמה קידושין מתבטלות ע"י הערכאות, ואנן ניקום ונתקן דבר שעי"ז כמה וכמה אנשים מישראל יבעלו בעילות זנות באיסור פלגש (וע' י"ד סי' נ"ז סעיף י"ח שאסור למכור דבר איסור לנכרי שמא יחזור וימכרנו לישראל). חוץ מזה יש לחוש לכמה תקלות אם יעשו תקנה שעי"ז כל קידושין יהיו תלוין ועומדין באופן שבקל יכול להיות שיהיו נעקרין מעיקרא, דאם ד"מ פשטה ידה וקבלה קידושין מאחד גם קידושי שני קידושי ספק, ואם הוא קדש אחת מקרובותיה גם זה קידושי ספק. ואף שבזמן הזה לא שכיחי דברים כאלו, מ"מ לענין תקנה תמידית צריכין לחוש שמא יבוא לתקלה אף בעתים רחוקים.

יתר מכן ע"י מנהג קידושין על תנאי תתבטל קדושת האישות מכל וכל שכל קידושין יהיו תלויים ועומדים. שכשאשה תזנה תחת בעלה היא והבועל יחשבו שאין עושין אסור חמור בזה שהרי במהרה תתפרד החבילה ע"י הערכאות ויעקרו הקידושין למפרע ונמצא שבעל פנויה. ויקוים בנו ח"ו הפסוק ומלאה הארץ זמה. ועוד מעט ויהיה למשל אחינו ב"י בארץ צרפת בועלים א"א בהיתר, ואנו לא יהיה לנו להשען רק על אי ידיעה של עמי הארץ שאין יודעין דין זה. אך גם עמי הארץ ירגשו במהרה שהאישות התלויה בתנאי ובדעת שופטי הארץ אין לה קדושה כ"כ וכי היא רק טפלה לנישואין ציפיל ודת הארץ היא הגבירה ודת תורה ח"ו השפחה התלויה בה וכדי בזיון וקצף. עוד אחת אדבר והוא דבר גדול אצלי. הנה ידוע שכבר קמו רבנים מחדשים ובטלו החליצה מכל וכל וגם מסדרין חו"ק לאשה הניתרת עפ"י ערכאות ולא חשו כלום לדת משה וישראל. ועתה אם אנחנו החרדים על דבר ד' נחקה את המינים האלה לבטל תורת גיטין וחליצה ע"י קידושין ע"ת, אף לא נאמר שהוא דרך היתר מ"מ מה יאמרו רבנים המחדשים הנ"ל: הן אלה האורתודוכסים כבר הורו שחקותיהם לא טובים ושאין רוח העת סובלם, ומה שאנחנו בטלנו בדרך ישרה ופשוטה, הן הם בטלו בדרך עקלתון בעקיפין ובהערמות, ובזה הודו כי רוח העת חזקה יותר מכל החקים הנושנים!

ואנן מה נעני אבתרייהו, וכי יש לנו ח"ו חלול השם גדול מזה! אשר על כן לפענ"ד אין לתקן בשום אופן תקנה שיהיו כל קידושין על תנאי.

וכדי לשקוד על תקנת בנות ישראל שלא יהי' נקל לאיש בליעל לעגן את אשתו לענ"ד זאת התקנה היעוצה שכל מי שיבוא אל הרב לעשות חו"ק כדת מו"י יאמר לאיש ולאשה דברי כבושין: הוו יודעין שבזה אשר אתם עושים אתם מקיימים מצוה גדולה וקדושה ועלי לשבח אתכם על זאת. אך יש בעוה"ר אנשים שברוב עתים רוח אחרת תעבור עליהם ופורקים עול האמונה מכל וכל עד שכאשר יתפרדו איש מאשתו משליכים דת מו"י אחרי גיום ואינם מתנהגים עפ"י דת הזאת ולבני אדם כאלו מצוה הקדושה של קידושין מתהפכת לעבירה חמורה שגורמין שהארץ מלאה זמה וממזרים. אשר על כן עשינו תקנה שכל איש ואשה שיבואו לעשות קידושין כדת מו"י יתנו הבטחה בשבועה חמורה בד' אלקי ישראל (איידעסשטאטטליכע פערזיכערונג), שאם ח"ו יתהפך הגלגל ויבוא החבור הקדוש לידי פרוד שגם בעת הזאת יתפרדו בגט פטורין כדת מו"י ובטוח אני שבזכות הזאת שאתם מקבלים עליכם לנהוג בעניני אישות תמיד עפ"י דתנו הקדושה, יעלה זיוג שלכם לטובה ותחיו ביחד בשלום חיים נעימים וברוכים עד עולם. ואח"כ ישבעו שניהם השבועה הנ"ל. ומאחר שאיסור שבועה הוא חמור גם בעיני הפושעים, גם עבירת השבועה נענשה בדיניהם, בודאי כל מי שיפרד מאשתו יתרצה לכתוב לה גט כדת מו"י.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף