מלמד להועיל/ג/יח

מלמד להועיל ‏ ג יח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"ד אשר הציע לפני שאלת חכם חצי תשובה אודות אשה שסכנה היא לה לשמש כדרכה ובקש מ"כ לה בכחא דהיתירא תקנה שיהא בעלה דש מבפנים וזורה מבחוץ, וכשאני לעצמי בקשתי ולא מצאתי שום פוסק שיתיר דש מבפנים וזורה מבחוץ אפילו במקום שיש סכנה לשמש כדרך כל הארץ. ומה שבקש מעלתו להביא סיוע מדברי הלבוש סי' כ"ג שהתיר תשמיש שלא כדרכה שהיא לדעת מכ"ת כמעשה ער ואונן ומכש"כ דש מבפנים וזורה מבחוץ, תמיהה גדולה על מכ"ת שהביא ספר דברי חמודות פרק כל היד ואפס קצהו ראה שם וכלו לא ראה, כי הרואה שם יראה בעליל, שמעולם לא עלתה על דעת הלבוש להתיר תשמיש שלא כדרכה כמעשה ער ואינן. הלא כה דיבר בפירוש שם וז"ל: ולא תוכל לסבול אם לא מאחוריה פנים כנגד אחור כמעשה בהמה בכה"ג לא הוי בכלל השחתת זרע כיון שהוא דרך מקום התשמיש, עכ"ל הרי שלא התיר הלבוש אלא דרך מקום התשמיש מאחוריה כמעשה בהמה, וכמו שפי' הראב"ד הפיכת השלחן דנדרים ד' כ' ע"א, כמו שדיבר מזה באריכות בשו"ת מהר"י אסאד י"ד סי' רכ"ב. ובפירוש כתב הרב בעל דברי חמודות וז"ל: והא דקרי לביאה זו שלא כדרכה לאו בדוקא דעיקר ביאה שלא כדרכה ממשכבי אשה נפקא לן דשתי משכבות יש לאשה (וא"כ ביאה שלא כדרכה לאו במקום התשמיש היא) ולא קרי להך שלא כדרכה אלא בדרך שתוף השם או בדרך השאלה (אים איבערטראגענען זיננע) עכ"ל דברי חמודות. ולא מצינו שום פוסק דמתיר שלא כדרכה ממש כמעשה ער ואונן אלא או בלא הוצאת זרע או באקראי בעלמא לחד תירוצא דתוס' וא"כ אין לנו שום סמך וסיוע להתיר דש מבפנים וזורה מבחוץ, ולא אישתמיט שום פוסק להמציא תקנה זו לאשה שתשמיש סכנה לה, ולא דברו אלא מתקנת תשמיש במוך.

אמנם מי שמתיר תשמיש במוך יש לו על מה שיסמוך, אף שכמה וכמה גאונים אוסרים ומכ"ת כבר העיר על שו"ת האחרונים המדברים בענין זה, ואוסיף עוד שו"ת מחנה חיים ח"א סי' נ"ג ושו"ת אהל אברהם (ממהור"ר אברהם קארפעלעס) סי' צ' עד סי' ק"כ. ואף שאין דרכי להכניס ראשי בין ההרים להכריע במקום גדולים וראשי הפוסקים, מ"מ מאחר שהמהרש"ל ביש"ש פ"ק דיבמות סי' ח' פסק בפשיטות כקולת רש"י דמותר ליתן שם מוך לפני תשמיש וכקולת ר"ת דאף שאר נשים מותרות לשמש במוך עיי"ש, כדאי הוא המהרש"ל לסמוך עליו בשעת הדחק להתיר תשמיש במוך. והרופא ידע ללמד לאשה, איך תתן את המוך שלא תתעבר אח"כ ראיתי בשו"ת נטע שורק סי' ט' שהוא לא רצה לסמוך עצמו על היתר של המחנה חיים, וע"כ גם אני מפקפק בזה. ואם הבעל רוצה לבעול בכל פעם רק בהעראה, נ"ל ג"כ דשרי, מאחר שאינו זורה בחוץ. אך צריך לשאול לרופא מומחה אם בזה ליכא חשש שתתעבר ותבוא לידי סכנה. ומ"מ, כאשר שמעתי בשם רופאים. במוך יש לתקן שבודאי לא תעבר. וא"כ תעשה כן ושלום על ישראל (כ"ג אלול ות"ר).

אחר שכתבתי הנ"ל אמר לי הרופא הרב הגדול מו"ה חיים ביעבערפעלד נ"י שהמוך אינו מגין כל כך, עד שבודאי לא תתעבר כי אפשר שאשה תתעבר אפילו אם תשמש במוך. ועל כן נתן הוא עצה אחרת. א. שיסתום הרופא או חכמה (העבאממע) את פי הרחם בסתימה ראויה (כידוע לבעלי האומנות) Occlusion ובזה אין אני רואה שום צד ונדנוד איסור הואיל ואין משחיתין את הזרע אלא שמונעין את הזרע מליכנס לרחם. (א"ה לענ"ד איני רואה היתר פשוט בזה Occlusion) ב. תיכף ומיד אחר התשמיש תעשה האשה חפיפת פנים (אויסשפילונג) במים וחומץ (עססיגוואססער): ואף שבזה יש צד השחתה, כי ע"י החומץ נתרועע כח הזרע עד שאינו יכול להוליד מ"מ אין אני רואה בזה איסור במקום סכנה שהרי יש כמה דעות שהיא אינה מוזהרת על השחתת זרעו. עכ"ל הרופא והרב הנ"ל ואמר לי עוד, כי עפ"י רובא דרובא הסתימה לבדה שקורין Occlusion מספקת למנוע ההריון (וע"ל הערתי) כי כזאת עושין הנשים בעוה"ר בארץ צרפת אחרי אשר ילדו ב' ילדים (צווייא קינדער זיסטעם) אולם לזהירות יתירה הוא מצריך אויסשפילונג במים וחומץ.

לענין תשמיש במוך ע' שו"ת יד יצחק ח"ג סי' ט' יו"ד שו"ת מהרש"ם מהד"ק סי' נ"ח ושו"ת זכרון יהודא חאה"ע סי' ג', ושו"ת בית יצחק אה"ע ח"א סי' צ"א ושו"ת פרי השדה ח"ב. נעתק ממ"ע וילקט יוסף שנה י"ג קונטרס כ"א (ט"ו מנחס אב).

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף