מלמד להועיל/ג/יב

מלמד להועיל ‏ ג יב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
אם אפשר להתיר גיורת להנשא מיד לישראל שהיתה מקושרת עמו מקדמת דנא ע"י ציפילעהע ושניהם אומרים שלא נתייחדו זה עם זו אחרי הציפילעהע (ומעשה השאלה אכתוב בסוף לאחר תשובתי).

תשובה:
איני יכול להסכים עם היתר שלו. הן אמת שהנישואין של שטאנדעזאמט לא מיקרי נושואין עפ"י דין תוה"ק (ע' שו"ת מהר"ם שיק חאה"ע סי' כ"א). אמנם לא היה צריך להקדמה זאת, כי אפילו אם היתה נשאת לישראל קודם גירותה בקידושין גמורים אין קידושין תוספין בנכרית, וא"כ עפ"י דין תוה"ק אינה נשואה. והנה הרמב"ם פי"א מה' גירושין הכ"א פסק סתמא גיורת שנתגיירה צריכה להמתין צ' יום ואינו מחלק בין פנויה ובין נשואה, אלא שהה"מ פירש בדוחק שהרמב"ם מיירי בנשואה ואחריו נמשך הב"י בש"ע אה"ע סי' י"ג ס"ה. ומעתה נניח שפירוש הה"מ צודק בדברי רמב"ם ע"כ האי נשואות אינו ר"ל שנשואות ע"פ קידושין דאין קידושין לגוי אלא קיי"ל בעולת בעל יש להם (ע' רמב"ם ה' מלכים פ"ט ה"ז). ועתה אילו גיורת היתה נשואה קודם גירותה לגוי ע"י שטאנדעזאמט ודאי היא נידונת כנשואה אפי' לדעת הה"מ, ואם היא אומרת אלף פעמים שלא נבעלה עדיין זה לא מעלה ולא מוריד, ובכאן לית דין ולית דיין דצריכה להמתין עפ"י פסק הש"ע צ' יום משעת גירותה. ומה תאמר דבנידון דידן שנשאת לישראל מינטרא נפשה טפי מלהבעל לו שלא במוך אתמהה. יעיין מ"ש תוס' ביבמות דף ל"ה ע"א ד"ה חוץ בתי' האחרון דיש לחלק דלא מינטרא נפשה כלל כשמתגיירת עם בעלה כיון שכל הזרע מאותו איש ואין חוששת להבחין בין זרע שנזרע מבעלה זה בקדושה לשלא נזרע בקדושה. וכש"כ אם בעלה ישראל דאינה חוששת להבחין. ומ"ש מ"כ דכאן נמי שייך מינטרא נפשה, יען שהוזהר הבעל ממ"כ שלא יבוא אל אשתו, תמה תמה אקרא שרוצה לסמוך על סברא כזו אפי' לסניף כ"ש, וכבר אמרו חז"ל אין אפוטרופוס לעריות, וכאן האיש שבא כבר בזנות על גויה ולא חש לאזהרת התוה"ק, יחוש עתה לאזהרתו ויכבוש את יצרו, ומי יערוב לנו שלא בא עליה יום או יומים קודם גירותה בבטחון שבמהרה תינשא לו ע"י קידושין, ולא ידע איש אם תלד קרוב לסוף ט' חדשים שבעלה כבר קודם הגירות והילד הוא גוי גמור לכל דבריו, ואנו נחזיקנו לישראל ונימול אותו בש"ק וישא ישראלית ועוד ועוד כמה וכמה מכשולים. ולא עלה על דעת שום תנא או אמורא לומר דיש אפוטרופוס לעריות והגיורת מינטרא נפשה שלא תיבעל, אלא כמו שפירש"י דממטיא מוך בהדה, או כדאמר אבייה דמתהפכת, וכבר כתבתי בשם התוס' כשמתגיירת עם בעלה אינה חוששת וכאן נמי שייך טעם זה.

כל זאת כתבתי עפ"י הנחה דדעת הה"מ צודקת דהרמב"ם אינו אוסר גיורת להנשא קודם צ' יום אלא בנשואה. אך כבר הראה הרדב"ז חלק א' סי' קצ"ו בראיות חזקות כראי מוצקות דפירוש הה"מ דחוק מאוד ושלפי פסק הרמב"ם ועוד פוסקים הלכה כר' יהודה דאין חילוק בין פנויה ובין נשואה וכל גיורת צריכה להמתין, ומסייע לדבריו הספרי דאיתא שם דגם ביפת תואר צריך להמתין ג' חדשים משום הבחנה ופסק כן הרמב"ם שם ובפ"ח מה' מלכים ה"ו ושם ודאי דוחק גדול לפרש כפי' הה"מ דמיירי דוקא בשהיתה נשואה קודם לכן. ומ"ש מר דבהבחנה דרבנן יש להקל, הנה יש פוסקים סוברים הבחנה דאורייתא, אך לא אאריך כאן בזה שאין אנו צריכים לזה כלל, דאפילו אי הבחנה דרבנן חזינן דהפוסקים החמירו בדין זה, משום דיש לחוש שיצא מזה איסור דאורייתא, ובענינא דידן החשש הוא יותר קרוב כמו שהראיתי לעיל.

ומ"ש מ"כ שאם לא יסדרו לו קידושין יש לחוש שיבוא עליה באיסור, מעולם לא התירו לסדר קידושין למעוברת חבירו או למינקת חבירו מטעם זה, ומכש"כ בנידון דידן שאם יבוא עליה באיסור, לא יתערב זרע גוי בישראל, כי אם תלד ולד קודם ט' חדשים לגירותה יספקו הכל שמא הולד נכרי' ולא יוחזק בישראל, משא"כ אם תינשא, מי יחשב אם הוא יום או יומים פחות מט' חדשים, ומי לא יאמין לה אם תאמר שנתעברה אחר הנישואין והולד הוא בן ז' אשר על כן אין דעתי נוטה להתיר כלל וכלל. אמנם ע' על דין זה קונטר' וכתורה יעשה מן ד' כ"ד ע"ב והלאה. ומעשה של השאלה כך היה, יהודי אחד בא אל הרב שרוצה לישא גויה אחרי שתתגייר, והגויה כבר זינתה עמו בקדמת דנא ויש לה ילד ממנו. וכאשר ראה הרב כי הגוי' באמת ובתמים רוצה להתגייר, נתרצה לה וצוה למלמד שילמד אותה דת יהודית. והיהודי הנ"ל הלך ולא נשא עצה מהרב, והתקשר עם הגויה ששה חדשים קודם גירותה ע"י ציפילעהע, ועתה אחרי שנתגיירה כדין וכדת רוצה לנשאה לאלחר ע"י חופה וקידושין כדת משה וישראל. ומפני שהוא שעת הדחק חתר הרב אחר היתירים, אשר לענ"ד אינם כדאי לסמוך עליהם. ולענין היתר לקבלה בגירות ע' קונטר' וכתורה יעשה צד י"ג ע"א וכ"ג ע"ב וע' שו"ת בית יצחק י"ד ח"ב סי' ק'.

הגהה. מ"ש לעיל שאם בא עליה יום או יומים קודם גירותה ותלד אח"כ בן הילד הוא גוי גמור לכל דבריו, הוא לכאורה אינו מדוייק עפ"י מ"ש בי"ד סי' רס"ח ס"ו כותית שנתגיירה והיא מעוברת בנה א"צ טבילה. אכן כבר כתב הגדול מרבבה דאם לא ידעו ב"ד שהיא מעוברת יש לו בזה אריכות דברים עיי"ש ובנ"ד ודאי הילד צריך טבילה. וחוץ ממה שכתבתי לעיל יש בולד הנ"ל החשש שמא ייבם אשת אחיו מאמו כמו שפירש"י ביבמות דף מ"ב ע"א ועיין מהרש"א וערוך לנר שם, ואף שאין מייבמין בזמן הזה מ"מ איכא חששא שכתב הנוב"י מהד"ק חאה"ע סי' כ"ג, שיפטור אשת אחיו בחליצה, והוא אינו יכול לחלוץ, עיין י"ד סי' רס"ט סעיף ד'.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף