מלמד להועיל/ג/ב

מלמד להועיל ‏ ג ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
פנויה ילדה בן והעם היו מרננים אחריה שנתעברה מבעל אחותה בחיי אחותה והבן הוא ממזר. ואח"כ מתה אחותה, ובעלה נשא אותה פנויה לאשה, והעיד בערכאות שבנה שילדה הוא ממנו, והכיר אותו שיהי' חשוב כבנו (לעגיטימירט). ועכשיו הבן הוא בן כ"ו שנה, ושו"ב אחד רוצה לתת לו בתו לאשה מפני שהוא עשיר, וכאשר הוכיחו הרב על זאת הביא אגרת מעם חתנו ומבעלה, ובה מכחישים שניהם את ההגדה שהעידו לפני הערכאות ואומרים עכשיו שאותו בן פנויה אינו מבעל אחותה ושהוא אינו אביו של הבן. גם בא קרוב אחד והגיד להרב שבאותו זמן שנתעברה הפנויה היה אבי בעל אחותה ג"כ באותו בית ומאבי בעל אחותה נתעברה, וכדי שלא לבייש את הזקן אמר בנו לפני הערכאות אחרי נשאו את אחות אשתו שבנה הוא ממנו, ובאמת הוא בן אביו ואינו ממזר. ומעתה השאלה אם נאמין לאותו ההגדה האחרונית להתיר לבן לישא ישראלית?

תשובה:
הנה לכאורה אותו בן פנויה תיכף בהוולדו לא היה לו חזקת כשרות והיה ספק ממזר, דאע"ג דרוב כשרים אצלה מ"מ כיון דהלכה תמיד אצל אחותה ודאי יש לחוש דאזלה איהי לגביה וה"ל קבוע וכמחצה על מחצה דמי, וא"כ הוי ספק ממזר. נוסף על זה דבעל אחותה הגיד בערכאות שהבן הוא ממנו ומסתמא גם היא הסכימה עמו, ומה שחזרו והכחישו ונתנו אמלתא לדבריהם כבר העיר הרה"ג מו"ה זלמן באמבערגער נ"י אבדק"ק זענהיים בענין זה על הב"ש סי' י"ט ס"ק ב' דאחר ל' יום לא מהני אמתלא, ועוד דכבר כ' המהרש"א והובא בפ"ת סי' ו' ס"ק כ' דאמתלא לא מהני אלא להסיר דבריה הראשונים אבל לא להתיר ע"י דבור השני, וא"כ בנ"ד דהולד הוא ספק ממזר וצריכין להגדה דידה להכשירו לא מהני אמלתא אמנם אחרי העיון מצאתי דיש מקום לצדד להיתרא.

א. טעם הראשון שכתבתי דהולד הוא מיום הוולדו ספק ממזר משום דילמא אזלה איהי לגביה הנה הנובי"ק סי' ז' כתב דלענין הולד הוי פירש אם אח"כ מתה האם ואין לדון רק על הולד, והנה בנ"ד נמי כיון דהאם היא אשת איש ואין נ"מ לענין האם לנוב"י הוי הולד בנ"ד כשר מטעם רוב כיון דעכשיו שאנו דנין עליו הוי פירש. אמנם הרבה פוסקים חולקים על הנוב"י הבית מאיר בסי' ד' והקהלת יעקב להגאון מליסא בחי' לאה"ע סי' ו' סעיף י"ח וכ' כיון דבעת שנבעלה נולד אז הספק על האשה והעובר ביחד ה"ל קבוע. וכל זה הביא הגאון דקאוונא בספרו עין יצחק חאה"ע סי' ז' ענף ג', ונראה שם בסי' ח' שלא רצה לסמוך על הנוב"י בזה. אמנם הגאון דקאוונא צדד שם בדרך אחר להתיר אף בלא בדיקת אם חדא דאין לחוש לקרובים דלא מגרי אינש בקרובים. ועוד הביא בספרו באר יצחק סי' ו' ענף ט' בשם הרשב"א והריטב"א לקידושין ד' ע"ג (וכ"כ הרמב"ן בקידושין) דבספק אי אזלא איהי לגבי' יש לדון ס"ס להיתירא ספק דילמא אזלא אינהו לגבה והולד כשר מטעם רוב ואת"ל אזלא איהי לגבייהו אכתי ספק דלמא לכשר נבעלה. וכ' שם ליישב דלא הוי שם אונס חד, ואינו מתהפך אלא הוי ס"ס מעליא עיי"ש. ואף דהה"מ המובא בב"ש סי' ד' ס"ק ל"ט חולק ע"ז, מ"מ הכריע הגאון דקאוונא דיש להקל בנידון כזה. ועוד בה שלישיה כ' הגאון דקאוונא שם דאם אין בעיר רק קרוב אחד יש להתיר בפשיטות דאין לתלות בו הזנות דיש לו חזקת כשרות ועיי"ש שהאריך בראיות. ומסיק שם במעשה דאשה גרושה שהרתה לזנונים ובעירה אין שם ממזרים רק קרובים גמורים והאשה היא אילמת וא"א לבודקה, שיש להתיר הולד לקהל ולא לכהונה (מחשש נכרי) וא"כ בנ"ד אילו לא נבדקה האם היינו מכשירים הולד, דאף שהיתה תמיד בבית בעל אחותה מ"מ הרי גם אביו היה שם ושייך ס"ס הנ"ל ושאר סברות שכ' הגאון דקאוונא, ומה שהעם מרננים לא מוריד דהא לא אמר אדם שראה דבר, ורק בהשערה בעלמא מרננים.

ב. אך יש כאן ריעותא שהרי הבעל העיד בערכאות שהוא בנו, והאשה מסתמא הסכימה עמו, והאמתלא שנתנו לאחר שלשים יום לכאורה לא מהני. אמנם כבר הובא בפ"ת סי' י"ט ס"ק ג' בשם הח"ס דאם האמתלא הוא באופן שהיה צריך להאריך שלשים יום מועיל אמתלא אף לאחר ל' יום עד עולם (וע' ח"ס אה"ע ח"א סי' ע"ז) ובנ"ד דידן נמי כיון שחשו שלא לבייש את הזקן אבי הבעל (והאשה הסכימה משום רצון בעלה) הרי היו צריכין להאריך כל ימי חיי הזקן, וגם אחרי מותו לא רצה לבייש אביו. וכי תימא היכא נימא דלא רצה לבייש אביו והעיד על עצמו שעבר על איסור ערוה, י"ל דכנראה העם במקומות אלו סוברים דאחרי אשר נשא הבעל את האשה ולקח את הבן לבנו, שוב תקן בזה כל אשר עוות ואין לו עוון וחטא כלל, כמו שאמר השו"ב שגם הוא מתחלה סבר כן. וא"כ האמתלא היא אמתלא טובה ועכ"פ מהני להסיר דבריהם הראשונים והוי הולד בחזקת כשרות. נוסף ע"ז דלא העידו כן בפני ב"ד ישראל אלא בפני ערכאות, ושם אין נפקותא לענין איסור והיתר רק לענין דברים שבממון, וא"כ י"ל דהוי כאילו לא נבדקה האשה עדיין כלל וכלל.

ג. אולם עדיין צריך עיון לענין מה שהעיר הרה"ג מו"ה זלמן באמבערגער דהרי כאן החזיקו את הולד לבן הבעל, והרי סוקלין ושורפין על החזקות. אמנם נלענ"ד דאף אחרי עדות הבעל והאשה אין כאן חזקה כלל מעיקרא דהרי פסקינן בסי' קנ"ו סעיף ט' מי שזינה עם אשה וכו' ואמר זה העובר ממני ואפי' הי' מודה לו ה"ז ספק וחולצת ולא מתייבמת, וא"כ מעולם לא נתחזק זה לודאי בנו ואילו מת היתה אשתו צריכה חליצה, ולא דמי לסוקלין ושורפין על החזקות. נוסף לזה שהבעל והאשה לא העידו כן בפני ב"ד ישראל ואפשר דאם היו ב"ד של ישראל מזהירין אותן שלא יעידו אלא האמת דיש נ"מ לענין איסורים גדולים לא היו מעידים כן. ועוד דעל פי האמתלא שאמר הקרוב, הבעל היה נוגע בעדותי דהא באמת היה בן אביו, והיה לו חלק בירושת אביו, ועכשיו שאמר שהוא בנו, הוא לבדו יורש אביו, וא"כ אין עדותו כלום, דלזכות עצמו היה מעיד.

ועפ"י הצעות אלו נלע"ד דיש להתיר אותו בן פנויה לקהל עפ"י תנא דהאם והבעל יגידו בפני ב"ד ישראל את אמתלא שלהם ואחרי איום ישבעו שבועה חמורה שהבן אינו מהבעל ושהוא לא בא עליה קודם לידת הבן באופן שאפשר להיות שהבן הוא ממנו. ואח"כ יש להתיר הבן לקהל. ואף דלענין עדות אין סומכין על השבועה מ"מ ידוע שהעם המקילין בעדות שקר אין מקילין בשבועת שקר, וע"כ נ"ל להתיר בנ"ד, ואמנם מאחר דשמעתא בעי צילותא ואני טרוד כעת, לא אסמוך על דעתי רק בתנאי שיסכים עמי הרה"ג מו"ה זלמן באמבערגער נ"י ויחזור מהוראתו שהורה לאיסור.

אחרי כתבי זאת בא אלי מכתב מהרב השואל נ"י, שכאשר הגידו לו אותו בן פנויה אינו נקרא לתורה בשם בעל אמו כי אם בשם בן אברהם, ולפ"ז לא היה מוחזק כלל וכלל לבן בעל אמו, וגם מה שהכירו בערכאות לא עשה רק למען החזיקו ליורש נכסיו, ובאשר כי אין לו זרע כלל לא עשה בזה שום דבר אשר יורה שאמתלא שלו אינה אמת (כי אם הוא אחיו ג"כ היה יורשו, ואדרבה היה לו עוד חלק בירושת אביו כמש"ל). ולפ"ז ההיתר יותר מבורר. ובפרט שספק ממזר אינו אלא איסור דרבנן, ועל כן אם רואה הב"ד שלא להשביע את האשה ואת הבעל, די אם יתנו להם תקיעת כף (איידעזשטאטטליכע פערזיכערונג) שבנה אינו בן בעלה, ויאיימו עליהם שלא יתנו מכשול לבית ישראל, ושיגידו רק האמת, ואם לא יגידו ונשאו עונם, כי דובר שקרים לא יכון וגו' ושפת אמת תכון לעד.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף