מלמד להועיל/ב/צז

מלמד להועיל ‏ ב צז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
בכור בן פנויה ואביו אינו רוצה לפדותו, אם מצוה או לכה"פ רשות שיפדנו איש אחר, והאיך יברך.

תשובה:
בי"ד סי' ש"ה סט"ו איתא עבר האב ולא פדה את בנו וכו' וכתב הרמ"א דתולין לו טס על צוארו עיי"ש וכתב הש"ך בס"ק כ' דלפמ"ש לעיל בס"ק י"א טוב יותר לפדותו הב"ד כשהוא קטן דהטס של כסף יכול לבוא לידי אבוד. והנה לענין אי פודין ע"י שליח כבר האריכו האחרונים בזה הובאו בפתחי תשובה לסעיף י' דפודין ע"י שליח וע"ג בשמלת בנימין סי' כ"ה ומדברי הש"ך משמע דאף אם האב אינו עושה שליח יכול ב"ד לפדותו דזכות הוא לו. וא"ת הא בנידון דידן האב אינו רוצה לפדותו והאיך אנו יכולין לעשות שליח בעל כרחו, י"ל דנהי דאינו רוצה ליתן כסף לפדיון או שאינו רוצה להודיע בשתו ברבים שבן הפנויה הוא בנו, מ"מ אם אחר פודה אותו בעבורו ואין מודיעין שהוא בנו ברבים אזי בודאי ניחא ליה וזכות הוא לו. וראיתי בתשו' יד אליהו שהקשה להפוסקים דיכול לפדות ע"י שליח א"כ ה"ה דמצי חברו לפדות בן חבירו משלו דהא בהא תלי' כמ"ש בנדרים דף ל"ו ומטעם זה פסקו דהתורם משלו על של חבירו דמהני דהוי כמו שלוחו ושליח מהני וא"כ למה לא כתבו כל הני פוסקים דמצי לפדות כי אם בסי' שכ"א ס"ז גבי פדיון פטר חמור דהפודה פטר חמור של חבירו פדיונו פדוי ואדרבה כתב הלבוש שם דלא דמי לבכור אדם משום דבפ"ח לא כתיב פטר חמורך וכו' עיי"ש עוד הרבה קושיות. והנה הט"ז בס"ק י"א פליג על הצידה לדרך דכתב שגם אחר יכול לפדות את הקטן שלא בשליחות האב ואפילו אם מת האב, אמנם הנקה"כ משיג על הט"ז והעלה דב"ד יכול לפדותו אפילו איכא חוב קצת לקטן שהוא לא יכול בעצמו לקיים המצוה. אבל ביד אליהו שם השיג על הש"ך וכתב דאין חילוק בין ב"ד לאחר והעלה דהדין עם בעל צידה לדרך דאם הדין דמצי לפדות ע"י שליח מצי נמי אחר לפדות כמו בפטר חמור. והנה מאחר דהסכימו האחרונים דיכול לפדות ע"י שליח א"צ ב"ד ויכול לפדות מי שירצה. אמנם מהיות טוב וכדי לקיים ג"כ סברת הנקה"כ יכול הפודה לצרף עמו עוד שנים ויהיו ב"ד ויפדו ע"י ב"ד. ולענין הברכה הנה הרבה אחרונים כתבו דאין להשליח לברך שהחינו אלא אקב"ו על פדיון הבכור. אמנם הח"ס סי' רצ"ח כתב דהשליח יכול ג"כ לברך שהחינו והביא כן בשם הגהת פרישה, אך כתב אף דכן הוא מעיקר דינא מ"מ משום מהיות טוב יקח פירא חדש ויברך שהחיינו. וע' בשו"ת מהרי"א סי' רס"ד הביא בשם ר"מ בנעט דבבן פנויה אין אבי הבן חייב לפדותו, וב"ד העיר מחוייבין לפדותו, ומהרי"א שם העלה דאם הודה שממנו הוא מחוייב מצד הודעת בע"ד. וחיזק עוד דבריו בסי' רס"ה וכתב דאפילו את"ל דאינו נאמן לפדות בתורת אב מ"מ פדיונו מהני בתורת ב"ד דודאי כל ג' הדיוטות הם ב"ד לזה וחד נמי כשר ועייש"ה כי הביא הרבה שו"ת אחרונים בענין זה. וגם מו"ר מהר"ם שיק דבר הרבה בזה הענין, בסי' ש', ד"ש, ש"ז, ט"ש. ובסי' ש"ד העלה דאפילו למ"ד יכול לפדות ע"י שליח, א"י לפדות שלא מדעתו דבודאי ניחא לי' לאב לפדות את בנו. אמנם בנ"ד שאין האב רוצה א"א לומר הכי, אדרבה בודאי ניחא ליה לאב אם אחרים יפטרו אותו מזה המצוה כדי שלא יתבייש ברבים. ובסי' ש"ט העלה מו"ר מהר"ם שיק דהאחר דוקא יזכה החמשת שקלים לאב דאז גם האב יצא ידי חובת פדיון, ואז ודאי זכות הוא לו אבל בלא זיכה השליח לאב שלא עשאו האב שליח אינו מועיל הפדיון אשר על כן בנידון דידן מהיות טוב יצרף הפודה עמו שנים ויזכה החמשת שקלים לאב ע"מ לפדות בהן את בנו, ואח"כ יפדה בהם ויברך אקב"ו על פדיון הבכור ויקח פירא חדש ויברך שהחיינו. וע' בשו"ת משיב דבר ח"ב סי' פ"ז שמתיר אם אחר מנדב משלו ופודה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף