מלמד להועיל/ב/נא

מלמד להועיל ‏ ב נא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
כלי שהתיכו בו תרבא ע"י דאמפף רותח, והכלי יש לו דופן כפול והדאמפף הלך בין דופן לדופן והתיך החלב שבפנים בכלי, מהו להכשירו בהגעלה ע"י מים בפנים שמרתיחין ג"כ ע"י דאמפף רותח, והוא הפ"מ ושעת הדחק.

תשובה:
בסי' קכ"א סעיף ד' איתא דבמחבת שמטגנין בה לא מהני הגעלה רק בחמין משום דהתירא בלע. ומבואר בב"י דזה הוא פלוגתא בין הרשב"א ובין הרא"ש, דהרא"ש פ' כל שעה מתיר מחבת בהגעלה, והרשב"א בתה"א בית ד' שער ד' מצריך ליבון, והכריע הב"י בחמץ כרא"ש ובאיסורא בלע כרשב"א. והנה אף הרשב"א דמחמיר אינו מחמיר אלא משום דפעמים מטגנים בה בשומן מעט ורוב השומן כלה ופעמים שהשומן אינו הולך ע"פ כולה והיא בולעת מקום שאין השומן צף עליו והו"ל תשמישו ע"י אש; וזה אין לחוש בנ"ד שמתיכין בו תמיד הרבה ביחד. אך עפ"י מ"ש הרמ"ע סי' צ"ו והובא בש"ך סי' קכ"א ס"ק ח' (וע' ח"ס י"ד קי"א) הכל תלוי בזה, אי בלע הכלי בלי אמצעי מים מהאיסור אז צריך ליבון אבל אי בלע ע"י אמצעי מים או שאר משקין של היתר סגי בהגעלה. והנה אע"פ שלפי סברת רמ"ע בנ"ד יש הרבה לפקפק אי מהני הגעלה והרבה גדולי אחרונים ובתוכם הש"ך נמשכו אחר סברת רמ"ע, מ"מ המעיין בדברי הרשב"א יראה בעליל דלית ליה סברת רמ"ע ואצ"ל שהרא"ש והרא"ה החולקין על הרשב"א דלית להו סברת רמ"ע כמו שהעיר בס' בית דוד להגאון מו"ה דוד ביסטריץ לסי' קכ"א וכן בס' מקור חיים לה' פסח סי' תנ"א אות ג' השיג על הרמ"ע. וע' בדרכי תשובה סי' קכ"א ס"ק נ"ד שהביא עוד חולקים. ועל כן יש להקל בנ"ד ובפרט בהפ"ם ובשעת הדחק יש לסמוך על הראשונים להתיר הגעלה. ויש כאן עוד סניפין להתירא, חדא דהכלי לא עמד על האור אלא בלע ע"י דאמפף וזה לכל היותר הוא תולדות האור, וכבר הראה פנים בתשו' הר הכרמל שהובא בשערי תשובה סי' תנ"א להקל בתולדות האור. ואף שהפמ"ג מחמיר (הובא בדרכי תשובה סי' קכ"א ס"ג נ"ח) מ"מ יש כאן סניף להקל. ועוד בדרכי תשובה שם ס"ק נ"ג הביא בשם שבילי דוד דמה שנבלע ע"י דאמפף הוי כנבלע ע"י רוטב (ועיי"ש ס"ק ט"ז). והנה בנ"ד הכלי מוקף מזיעה (דאמפף) מבחוץ זמן הרבה וקרוב לודאי שהזיעה מפעפע גם לפנים וא"כ הוי כאילו נבלע התרבא באמצעות הזיעה ונחשב כנבלע באמצעי מים. ועוד בס' בית דוד סי' קכ"א סעיף ה' הראה פנים דאם הגעילו כלי הצריך ליבון בדיעבד אין לאסור התבשיל דלא נשאר רק טעם קלוש, ויש פוסקים דבשעת הדחק והפ"מ וא"א בענין אחר הוי כדיעבד, ובלאו הכי מותר כאן בדיעבד משום דהוי אינו ב"י (וע' פתחי תשובה סי' קכ"ב ס"ק א' ועיי"ש בדרכי תשובה ס"ק ד'). וע"י הגעלה ג"פ יש עוד סניף דעת העיטור דמהני בכ"ח, ויש סברא דמהני גם לכלי שא"צ ליבון אלא מצד חומרא לחוש לדעת קצת אחרונים. וע"כ נ"ל להתיר בהגעלה ג"פ, ויש להגעיל שיעלו המים על שפתו ועל דופן החיצון, אף טוב לערות רותחין על דופן החיצון.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף