מלמד להועיל/ב/מו
מלמד להועיל 
ב מו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עתה אבאר מה שרשמתי בקיצור לעיל שיש עוד סניף להיתר בספק אי נתערב טראן בשומן. כתב נובי"ק א"ח סי' כ"ו בסוף הדבור המתחיל ומתוך כל הקושיות וז"ל: אפילו גוף הדגים בעצמם כשנמוחו ונעשים משקה משמע שם בתוס' (חולין קי"ב ע"ב) שמותר מן התורה אבל עכ"פ הרוטב ודאי מותר ורוטב היינו ע"י בישול... וכן בדף צ"ט ע"ב בתוס' ד"ה שאני ציר... משמע מדבריהם דכל הך דרשא (דת"כ) אסמכתא גם לענין קיפה ורוטב עכ"ל. ואח"כ כ' דלתירוץ ראשון של תוס' רוטב דדגים טמאים אסור מן התורה משום דטעם כעיקר. והנה ידוע שלקצת דעות בטעם כעיקר אינו אסור אלא בעשה דתעבירו באש. וכ"כ מהרי"א הלוי בתשובותיו ח"א סי' נ"ב דשמן אינו אסור לדעת קצת אלא בעשה. והנובי"ת א"ח סי' ס"ו כתב דבאיסורי עשה לא אמרינן טעם כעיקר דאורייתא, הרי דאפילו אם היה בשומן דידן טעם של טראן יש צד לומר דאין כאן איסור דאורייתא. אמנם ע' שואל ומשיב מהד"ת ח"ב סי' מ"ג שדחה דברי נובי"ת שבסי' כ"ו הנ"ל. וע' בספר לב אריה על חולין ק"כ ע"א דלדעת הרמב"ם דדבר דאתי מרבויא אין לוקין עליו ג"כ בציר ורוטב דאתי מהטמאים אין לוקין, וע' בהגהת מל"מ פי"ג מה' שגגות הלכה ה'.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |