מלמד להועיל/א/פז

מלמד להועיל ‏ א פז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
אי שומשמין הוא זעזאם בל"א ואי הוי קטנית, ואי שמן שומשמין מותר בפסח.

תשובה:
בלתי ספק שומשמין הוא זעזאם, שזה נקרא גם בלשון ערבי אלשומשום כמ"ש מו"ה יוסף שווארץ בספרו תבואת הארץ; אכן רבני אשכנז ואונגארן ורוסלאנד הבינו ששומשמין הוא מאהן בל"א; וכן מתורגם במשניות בלשון זשארגאן אשר על כן שומשמין שדיבר ממנו הרב מו"ה שניאור זלמן בסי' תנ"ג כוונתו על מה שאנו קורין מאהן. אכן רבני מזרח יודעין היטב טיבו של שומשמין. והנה במזרח מקומות מקומות יש, יש מקומות שאוכלין שמן שומשמין ולפי עדותו של הרב בעל ברכי יוסף סי' תמ"ז אות י"ד רוב המון ישראל אכלי שמן שומשמין בפסח. אכן כאשר הוגד מאיש אחד ירושלמי רובן של יושבי ירושלים מחמירין שלא לאכול. וכ' בברכי יוסף סי' תנ"ג אות ה': נוהגין בארץ הצבי המחמירין שלא לאכול שמן שומשמין מתירין להדליק בו (וע' גם בספר מחזיק ברכה סי' תס"ז אות ה') ואף דיש מחמירין שלא להדליק בו עיין שו"ת לב חיים המובא בס' שדי חמד מערכת חמץ ומצה סי' א' אות ב', מ"מ לענין הדלקה בודאי יש להקל. ולענין אי מיקרי קטניות הנה אין מבואר בפוסקים גדר מלת קטניות, רק הט"ז כתב סי' תנ"ג ס"ק א' דחרדל מפני שגידולו בשרביטין הוא כקיטניות. והנה כפי אשר שמעתי שומשמין אינו גדל בשרביטין אח"ז ראיתי בפי' שבי"ד סי' רצ"ב ס"ג שומשמין נמנה בכלל קטניות ומדיש אחרונים דאוסרין את שמנו אפילו להדלקה מפני שמעורב בו דגן ש"מ שיש בו חשש כבקטניות, גם אין דעת הט"ז לומר דכל שאינו גדל בשרביטין אינו בכלל גזירת קטניות. ולפ"ז יש להחמיר בשומשמין כבקטניות ובפרט שדומה קצת לעדשים. והנה שמן קטניות לדעת רמ"א בסי' תנ"ג אסור באכילה ומותר בהדלקה, וכן דעת ש"ע של הרב וע' נשמת אדם ה' פסח שאלה ל"ב וכן יש לנהוג במקום דלית מנהג להתיר אמנם אי מותר לערב קצת שמן שומשמין לתוך קונזטבוטטער או אסור מטעם אין מבטלין איסור לכתחלה זו שאלה אחרת (ע' ט"ז סי' תרכ"ו ומג"א סי' תמ"ז ס"ק מ"ה, ונחלת צבי בי"ד סי' פ"ד) ואין לי פנאי להאריך כעת בזה, וע' י"ד סי' רצ"ז סעיף ג': קטנית וכו' והשומשמין והפרגין (פרגין היינו מאהן וכמו שכתוב שם פפאורו בלע"ז), והוא לשון הרמב"ם פ"א מה' כלאים הלכה ח'. וע' רמב"ם פ"ב דשביעית בפיה"מ שלו, וערוך ערך פרג.

(העתק): מה שבקש הג' להודיעהו איך מנהג האשכנזים בירושלים בענין שמן שומשמין בפסח וכו' ידע מר כי בזמננו נוהגין בו גם אחינו הספרדים איסור וכן מבואר בספר מנהגים (נדפס ביחד עם ספר התקנות בירושלים בראשונה שנת תר"ב, ובשניה תרמ"ג) דף נ"ו וז"ל: שמן שומשמין רוב הת"ח אשר בירושלים אינם אוכלים אותו אבל מדליקין בו כיון דרוב ההמון אוכלים אותו ע' ברכ"י סי' תנ"ג ושיורי ברכה שם, והרב פ"ח סי' תמ"ז כת' מנהגנו לבשל בפסח בשמן זית דוקא וכו' ע"כ, וכן באמת המנהג כהיום מבלי הבדל בין עדה לעדה כדעת הב"ח ז"ל. ונהירנא כי זה לפני שנים עלה בדעת החכמים להתיר שמן שומשמין בפסח ולבסוף הדרו בהם כי חששו לחששת הפ"ח ז"ל בסי' תנ"ג סעיף א'.

והנה בעניני י"ש בפסח יש ב' סברות לאיסור אי מטעם תשובת מ"ב סי' נ"ח (ועיין בשו"ת הריב"ש ז"ל סי' רנ"ה ופלא שהרב לא הזכירו). ואי משום דאית ביה בנותן טעם כדעת מהר"ם טיקטין ז"ל מובא בחק יעקב סי' תמ"ב ס"ק ד'. והנה משקין היוצאין משאר פירות חוץ מתירוש ויצהר אינן אלא זיעה בעלמא ועיין מסכת פסחים דף כ"ד ע"ב לפ"ז לא הבנתי למה אסרו שמן שומשמין בפסח, ודוחק לחלק בין משקין היוצאין מפירות ודגן ובין היוצאין מקטניות. והטעמים שכתבו הגאונים ביי"ש לא שייכים בשמן שומשמין כמובן. ויעיין בשו"ת פני יהושע סי' ט' (נדפס בסוף הספר) שכ' כי משקין של שאר פירות נקראו משקין מדרבנן מטעם גזירא אטו תירוש ויצהר לפי זה ניחא קצת. ויש לעיין עוד בזה אלא שאין כאן מקום להאריך.

והנני חוזר על הראשונות: חקרתי ודרשתי ונודעתי שאמת נכון הדבר שפה ירושלים תו"ב המנהג לאסור שמן שומשמין בפסח וכן נוהגים גם אחינו הספרדים וב"ס שקבלו עליהם את חומרת הרמ"א אשר עליו נסמכין ואחריו נמשכין האשכנזים, ומהם למדו הראשונים לעשות כן... (וע' יאהרבוך של החכם לונטץ שכתב ג"כ שבירושלים אין אוכלים שמן שומשמין).

אלעזר הלוי גרינהוט.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף