מלמד להועיל/א/לז

מלמד להועיל ‏ א לז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
סוחר אחד יש לו נוסע (רייזענדען) שהולך לשוט בארץ למכור סחורה שלו בכל מקום שימצא לוקחים והוא מקבל סך קצוב מישראל עם הוצאות שהוציא וע"י שנח בש"ק וגם ביום א' ובחגים ובאידיהן השליח הזה מתעסק הרבה בדברים בטלים ויש לישראל הפסד עי"ז, ועתה הסוחר שואל שאלתו אם יכול הנכרי גם להתעסק גם בשבת ויו"ט במכירת הסחורה אם יקבל גם מקצת שכר מכל הרוחים אשר ירויח בכל השנה כדי שיהא נכרי אדעתא דנפשי' עביד, דהנה בכאן יש חשש גם משום מראית עין, ואף שאינה מלאכת מחובר מ"מ הוא נושא ונותן במקום ישראלים בשליחותו של ישראל וגם עם ישראלים מחללי שבת בעוה"ר ויש לאסור עפ"י סי' רמ"ד ס"ד.

תשובה:
איתא בסי' רמ"ה מותר ישראל ליתן סחורה לנכרי למכור אם קצץ לו שכר ובלבד שלא יאמר לו מכור בשבת, ונאמר דבר זה ונשנה לקמן סי' ש"ז ס"ד. וראיתי בספר ארחות חיים בשם שו"ת לב חיים שלמד מדברי מג"א כאן בישראל הנותן מעות לעכו"ם להתעסק בחנות העכו"ם לבדו דמותר לפתוח החנות בשבת עכ"ל. אך אין ספר זה בידי לעיין בו. וראיתי בשו"ת נובי"ת סי' כ"ט שדעתו אינו כן דזה שמותר לישראל ליתן סחורה לנכרי שם אינו קובע החנות וכשימכור קודם השבת לא ימכור בשבת אבל המושיבו בחנות מושיבו למכור בכל יום ולא שייך לומר דלא איכפת ליה לישראל אם מוכר היום או למחר דודאי איכפת לי' שימכור היום וגם למחר והרי זה דומה ליום השוק וכו' עיי"ש. היוצא לנו מזה דגם בנידון דידן בלא שותפות הנכרי מדינא אסור דהוי כאומר לו בפירוש שימכור בשבת. אמנם הנוב"י מתיר שם בפשיטות (אי לא משום מראית עין) בפסק הישראל עם הנכרי ליתן לו מכל אלף שימכור דבר קצוב אפילו פרוטה דכיון שיש לנכרי ריוח במה שנמכר אדעתא דנפשי' עביד. אולם גם הוא חושש שם משום מראית עין כיון שהדבר מפורסם שהמסחר של ישראל. והנה הנוב"י הכניס עצמו שם בפרצה דחוקה למצוא היתר וכל מה שכתב שם שייך גם בנידון דידן, וא"כ אין לי לחדש הרבה ואולי בנידון דידן הוא עדיף יותר משום דהנוסע אינו מוכר לא בכסף ולא במשיכה רק מדבר דברים ומשדל הקונים שיחפצו לקנות ושיעשו בעשטעללונג, ואף שכותב בפנקס שלו, כל זה עושה לעצמו כדי שלא ישכח הבעשטעללונג. ואפשר עוד לומר כיון דאיכא גם פראוויזיאנסרייזענדע הרואה יאמר כי הוא זה ולא יחשדנו. מ"מ כתב הנוב"י לבסוף וז"ל: זה הנראה לענ"ד להלכה ולא למעשה רק משום שהיה שם חשש הפסד אחריות היה מתיר. ואף שכתב המג"א סי' רמ"ה ס"ק א' וה' דהואיל ויש לגוי חלק ושותפות בו לא שייך מראית עין וכתב מהר"ם שיק או"ח סי' צ"ט טעמו כיון דהגוי עוסק בו גם בימות החול מידע ידעי ומפעי פעי, מ"מ בנידון דידן גרע דבשלמא התם הגוי יושב בחנות ומוכר סחורתו לכל מי שבא ואינו מודיע שמוכר בשביל ישראל, אבל בנידון דידן הנוסע בא ואומר: אני שליח של פירמא פלונית וכו' ואם בא אל ישראל מחלל שבת הוא מתהולל ואומר: ראו איש פלוני החסיד שעושה עצמו כאילו שומר שבת והוא שולח שלוחו אלי בשבת לעשות לי אפפערטע ומה ביני ובינו? אני אומר בפירוש שאיני שומר שבת, והוא מרמה למקום ח"ו ועושה מלאכתו ע"י נכרים. זה אינו רק מראית עין, אלא ח"ו חלול השם, אשר ע"כ בודאי אם הוא דבר נחוץ כל כך שאין הסוחר דידן יכול לחיות את עצמו בלא זה יש לצדד להיתר, אך בתנאי ששלוחו לא ילך בשבת אצל ישראלים וצריך להזהירו על ככה באזהרה, שאם ישמע שהלך פעם אחת אצל ישראל בשבת, ישלחנו תיכף ממסחרו. אך אם אין הדבר נחוץ כל כך אין להתיר בשום אופן. כי יש לחוש, שכל הסוחרים יעשו כן, ויקצבו לנוסעים נכרים מעט מכל אלף ויעשו מסחרם ע"י נוסעים נכרים. ולא זו בלבד שיערימו בזה לעשות מסחר בשבת, אלא שבני ישראל לא ימצאו מקום בשום מסחר, כי כל אחד יעשה מסחרו ע"י נכרים, וכבר צעקו אנשי חברת שומרי שבת על ככה שע"י היתר ע"י שותף נכרי, בחורי בני ישראל נשארים בלי מחיה, אשר על כן אם הסוחר אפשר שיחיה את עצמו בלאו הכי לענ"ד אין לפסוק לו היתר.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף