מלמד להועיל/א/יב
מלמד להועיל 
א יב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בדק לן מר איך להשיב למחדשים בעדתי בכמה דברים שרוצים בחדשות. (א) הם רוצים לומר ש"ע מיד בקול רם ולא בלחש, ונשמע שהספרדים נוהגין כן בשחרית ובמנחה.
מה שיש להשיב בזה לדינא כבר כתב די באר הרב ר' אברהם עמדין בספרו צרור החיים במאמר עונה לחש, ושם מבואר היטב שיש חיוב לומר ש"ע בלחש, ודחה מה שהביאו המחדשים ראיה מרדב"ז שהרמב"ם הנהיג לומר רק בקול רם עיי"ש. ובספרדים שמעתי מחבירי ר"א בערלינר נר"ו שרק במוסף נוהגין לומר ש"ע מיד בקול רם. והנה אף אם יבורר שהנהיגו דבר זה בהיתר, מ"מ אין אנו רשאין לשנות מנהגנו, לומר אף במוסף תפלה בלחש. והנה המג"א רסי' תקצ"א כ' דבר"ה שאומרים פיוטים אין היחיד יכול להניח להוציא עצמו מן הש"ץ, וא"כ בשבת וי"ט שאומרים פיוטים ודאי אין יוצאים אם אין מתפללים בלחש, וע' תשובת מו"ר מהר"ם שיק חי"ד סי' שע"ז.
ולהשיב להמחדשים עפ"י השכל נ"ל דידוע דהנביאה חנה היא לנו לדוגמא בתפלותינו, וחנה היא מדברת על לבה וקולה לא ישמע, וכל מי שרוצה לשפוך את נפשו לפני ה' בכונה, בודאי יאמר שיחו בלחש כדי לכוין בכל לב, ואם בעוה"ר בינינו אין מתכוין כראוי, מ"מ אין לעקור התפלה בלחש ולבטל עי"ז האפשרות לכל איש ישראלי להתפלל בכונה רצויה. וידוע דכל איש יש לו עתים אשר בהם יתאוה להתפלל בכל לבו ובכל נפשו, ולדרוש אל אלקים בעת צרתו (ע"כ יכול לחדש דבר בלחש כמו ברפאנו וכדומה) ולמה יהא האיש הישראלי כפרעה אשר לא ידע להתפלל בעצמו, ואמר אל משה: העתירו בעדי! כל איש ישראלי צריך להיות לו לתפארת שהוא בקי בעצמו להתפלל, ולא ינהג עצמו כעם הארץ ואינו בקי שצריך להניח להוציא עצמו בתפילה מש"ץ. והנה באשר שהתפילה היא במקום קרבן, יש לדמות התפלה בלחש לקרבן שמביא כל איש לבדו לאלקיו במדת עניוות, ותפלת הש"ץ היא קרבן כל הצבור, וע"כ מזמר בניגון יפה כמביא קרבן מהודר ביותר, ואשרי מי ששומע מלה במלה מש"ץ, ויהא חלקו יפה בקרבן הצבור, אמנם הרבה פעמים האדם מוטרד במחשבות רבות, ואינו יכול לשמוע מלה במלה מש"ץ ואז לכה"פ יצא י"ח ע"י תפלתו בלחש, ומי הוא זה אשר ירהיב בנפשו עוז לבטל תפלת לחש, דאז רוב פעמים הרוב אינו יוצא י"ח ומה הרוחנו בהחדשות זאת, 5-10 מינוטען. היתכן כי בשביל זמן מועט כזה נבטל מנהג אבותינו ומנהג כל הקהלות האוחזין באמונה ישרה ונבדל מקהל היראים את ד'!
(ב) אי יש לסמוך על תשובות ח"ס סי' כ"ד כ"ה, שלא לקרות תמיד כהן ראשון, והנה גם מו"ר מהר"ם שיק דבר מזה הענין בחא"ח סי' נ"ה נ"ו נ"ט ס'. והיוצא מדברי מו"ר הוא דודאי אין רשות לבטל מ"ע דוקדשתו לגמרי, אבל לזמנים מיוחדים יוכל הכהן למחול. ומ"ש מו"ר בסי' ס' שמדברי רמב"ם במנין המצות מ"ע ל"ב משמע דאינו יכול למחול, ראיתי בתשובות מהר"י אסאד סי' מ"ה שיישב דברי הרמב"ם בטוב טעם שהוא מודה דיכול למחול. וא"כ אם תתקנו שהכהנים ימחלו על כבודם חוץ מאיזה זמנים (כגון בשבת שמברכין החדש וכדומה) שפיר דמי ואין חשש[1]
(ג) למחדשים נשיאת כפים הוא לאבן נגף, ונפשו בשאלתו אם ישא כפיו בשחרית בהשכמה אם יוצא בכך. והנה אף שהמנהג שנושאין כפיהן במוסף מ"מ אם נשא כפיו בשחרית יצא כבר י"ח, ואינו מחויב יותר, ובפרט כיון שאין קורין כהנים אין חיוב לעלות. ומ"מ הוא מכוער שרוב העם שהולכים לביהכ"נ רק במוסף לא ישמעו מעולם ברכת כהנים. וע"כ ידבר על לב עדתו, כי ברכת כהנים היא מרגניתא דאין בו טימא שהנחיל לנו הקב"ה, וכל המפרשים אף של האומות מפארים ברכה זאת שהיא קצרה בכמות ורבה באיכות ובוראנו צוה שהכהנים יברכו בזאת הברכה את העם, וזר אינו רשאי. ומעתה מי הוא זה שאינו חפץ בברכה יקרה הזאת מאת ד', אין זה אלא מי שאינו מאמין בד' ובתורתו. ומעתה יש בעקירת נשיאת כפים כפירה גדולה ר"ל. ואם יגיד זאת לעדתו השומע ישמע והחדל יחדל. ואשר אינו חפץ בברכה תרחק ממנו, והוא את נפשו הציל, ואין אחריות הכופרים עליו. ויש לתקן שב' או ג' כהנים ילמדו לנגן הברכות יפה, והם ינגנו בקול רם והאחרים ינגנו עמהם בלחש כדי שיהי' הדוכן מהודר, ואם אין שם כהנים היודעים לנגן כראוי יוכל הש"ץ לנגן לפניהם והכהנים יאמרו הברכות בלי נגון בכונה ובהידור.
כל זה כתבתי לדינא. אמנם אם לא יוכל להניע את לבב אנשי עדתו לשמוע לו אין ההתחדשות הנ"ל כדאי, שיעזוב בשבילה משמרתו. שבקל יוכל להציל את נפשו ולהתפלל בלחש לעצמו, וכן יוצא אם נושא כפיו שחרית כנ"ל, ומה יועיל אם יעזוב מקומו ויבוא פושע תחתיו ויעקור ח"ו את הכל.
ויש לדמות דבר זה קצת עם מה שכ' מו"ר מהר"ם שיק בחא"ח סי' ע' שאם הצדיקים יחמירו על עצמם יותר מדאי, והרשעים והבינונים יגברו בארץ, אזי ח"ו יכלה זרע הצדיקים, ובכל המקומות ימשלו הרשעים, אשר ע"כ לענ"ד אין לעזוב את משמרתו אלא אם יוכרח לעשות עבירה, או לשתף בפשיעה גדולה כארגעל וזמר נשים בביהכ"נ, וכפירה בביאת המשיח וכדומה[2] ובדברים שהם בערך זה קלים ילחום בכל נפשו לדחות החדשות, ואם לא יצליח אינו צריך לעזוב את משרתו לרשעים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |