מלמד להועיל/א/ג
מלמד להועיל 
א ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה.
במקומנו המנהג אם אין מנין בביהכ"נ בשעת אמירת ברכו בשחרית אין ממתינין עד שיבואו עשרה יען כי הבעלי בתים נצרכין ליסע בבקר עם המסלול ברזל לבקש פרנסתם, ועל כן מתפללין עד אחר ש"ע, ואם בינתים באו עשרה אומרים ברכו וש"ע בקול רם, אם שפיר עבדי לומר ברכו וש"ע בקול רם.
תשובה.
דבר זה הוא מחלוקת ישנה בין השולחן ערוך סי' ס"ט והרדב"ז שהביא המג"א. דלשי' הרדב"ז אם התפללו כבר העשרה כל אחד בפני עצמו פרח מינייהו קדיש וקדושה כדאמרינן בבה"מ (סי' קצ"ד ס"א) ועל כן אינם יכולים לחזור ולהתפלל בקדיש וקדושה. אבל לדעת השו"ע אף שכבר התפללו יכול אח"כ אם נתחברו עשרה אחד מהם לפרוס על שמע ולומר אבות וגבורות וקדושה. אמנם גם הרדב"ז מודה אם יש אחד מהם שלא התפלל עדיין שיכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה (עי' בשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' רמ"א). ועי' שע"ת סי' נ"ה ס"ק ט' וע' בס' משנה ברורה. והנה מהיות טוב לצאת אליבא דכ"ע ימתין הבא באחרונה אחר ישתבח עד כלות הש"ע בלחש כדי שיוכלו לפרוס על שמע בעבורו, ואי איתרמי שלא המתין אחד וכולם כבר התפללו לענ"ד הסומך על השו"ע ופורס על שמע ואומר ש"ע בקו"ר לא הפסיד. אף שהח"ס בסי' י"ג פוסק כרדב"ז וכ"פ החיי אדם (וע' שו"ת מהר"ם שיק א"ח סי' מ"ד) מ"מ בסידור דרך החיים אצל דיני ברכו אות ג' מוכח כשו"ע וכן פסק הרש"ז, וכן פסק בספר ערוך השלחן. וכיון דכבר נהגו כן במקומו א"צ לבטל המנהג והפורס על שמע אחר קדיש בתרא יאמר איזה פסוקים קודם קדיש, עי' סי' נ"ד באה"ט ס"ק ג'.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |