מכילתא דרבי ישמעאל/מסכתא דבחודש/פרשה יא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דבחודש פרשה יא

מזבח אדמה תעשה לי מזבח מיוחד לי, שלא תבנהו מתחלה לשום אחר. ר' ישמעאל אומר, מזבח אדמה תעשה לי שלא תבנהו על גבי כפים ולא על גבי (עמודים. רבי נתן אומר, חלול באדמה נעשה, שנאמר נבוב לוחות תעשה אותו (שמות כ״ז:ח׳). איסי בן עקיבא אומר, מזבח נחשת מלא אדמה תעשה לי) שנאמר, כי מזבח הנחשת אשר לפני ה' קטן מהכיל את העולה (מלכים א' ה). וכי קטן היה, והלא כבר נאמר, אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא (שם ג). ומה תלמוד לומר קטן, אלא ביום שנבנה זה נגנז זה. וזבחת עליו כנגדו. אתה אומר עליו כנגדו, או אינו אלא עליו כמשמעו. והדין נותן, ומה אם צפון המזבח שאינו כשר לכפרה כשר לשחיטה, ראש המזבח שהוא כשר לכפרה דין הוא שיוכשר לשחיטה. והרי מזבח הפנימי יוכיח, שהוא כשר לכפרה ואינו כשר לשחיטה, והוא יוכיח על מזבח החיצון אף על פי שהוא כשר לכפרה לא יוכשר לשחיטה. לא, אם אמרת במזבח הפנימי שאינו לא מכשיר ולא מתיר ואינו גומר הכפרה, לפיכך לא יוכשר לשחיטה – תלמוד לומר ועשית עולותיך הבשר והדם (דברים יג). הבשר והדם בראש המזבח, ואין שחיטה בראש המזבח. רבי (אסי) [יוסי] אומר, אף לשחוט בראש המזבח. והכתוב מסייעו, שנאמר מזבח אדמה תעשה לי [וגו']. כתוב אחד אומר את עולותיך ואת שלמיך, וכתוב אחד אומר ועשית עולותיך הבשר והדם. כיצד יתקיימו שני מקראות הללו. אמר רבי יוסי ברבי יהודה, מחצי המזבח לצפון כצפון, ומחצי המזבח לדרום כדרום. ואין לי אלא צפון המזבח שיהא כשר לשחיטה, שאר כל צפון העזרה מנין – תלמוד לומר ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את העולה (ויקרא ד׳:כ״ד). שאין תלמוד לומר במקום הקדש אלא להכשיר בו כל (הקדשים) [הקדש]. אין לי אלא חטאת ועולה ושלמים, שאר כל קרבנות מנין – תלמוד לומר את צאנך ואת בקרך משמע מביא את הקדשים ואת החולין. אמרת במי הענין מדבר, בקדשים. בכל המקום וגו' שאני נגלה עליך בבית הבחירה. מכאן אמרו שם המפורש אסור להאמר בגבולין. ר' אליעזר בן יעקב אומר, אם תבא לביתי אבא לביתך, ואם לא תבא לביתי לא אבא לביתך. מקום שלבי אוהב שם רגלי מוליכות אותי. מכאן אמרו כל עשרה בני אדם שנכנסין לבית הכנסת, שכינה עמהם, שנאמר אלהים נצב בעדת אל (תהלים פב). ומנין אפילו שלשה שדנין, שנאמר בקרב אלהים ישפוט. ומנין אפילו שנים, שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו (מלאכי ג). ומנין אפילו אחד, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך (שמות כ׳:כ״א).

ואם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר, כל אם שבתורה רשות חוץ משלשה. ואם תקריב מנחת בכורים (ויקרא ב) חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות – תלמוד לומר תקריב את מנחת בכוריך חובה ולא רשות. כיוצא בו, אם כסף תלוה את עמי וגו' חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות – תלמוד לומר העבט תעביטנו, חובה ולא רשות. כיוצא בו, ואם מזבח אבנים תעשה לי חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות – תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה (רשות. אתה אומר רשות, או אינו אלא חובה תלמוד לומר מזבח אבנים תעשה לי רשות ולא) חובה. ומה תלמוד לומר ואם מזבח אבנים, אלא רצה של אבנים יעשה של (לבנים) [אדמה] יעשה. והרי דברים קל וחומר לשאר כל הכלים, ומה אם מזבח החמור אם רצה לשנות ישנה, קל וחומר לשאר כל הכלים. לא תבנה אתהן גזית אין גזית אלא גזוזות שהונף עליהם ברזל. רבי נתן אומר, הרי שבנה שתי אבנים גזוזות שהניף עליהם ברזל, שומע אני יהא המזבח כלו פסול – ת"ל לא תבנה אתהן גזית, הן פסולות ולא המזבח כלו פסול. לא תבנה אתהן גזית בו אי אתה בונה, אבל אתה בונה בהיכל ובקדש הקדשים. שהיה בדין, ומה אם מזבח הקל אסור לבנות בו, ההיכל וקדש הקדשים החמורים דין הוא שלא יהו בונין בו גזית. תלמוד לומר לא תבנה אתהן גזית, בו אי אתה בונה גזית אבל אתה בונה גזית בהיכל ובקדש הקדשים. ומה אני מקיים ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו (מלכים א' ו), בבית אינו נשמע אבל בחוץ נשמע כי חרבך הנפת עליה וגו' (מכאן) היה רבי שמעון בן אלעזר אומר, המזבח נברא להאריך שנותיו של אדם והברזל לקצר שנותיו של אדם, אינו רשאי להניף המקצר על המאריך. רבי יוחנן בן זכאי אומר, הרי הוא אומר אבנים שלמות תבנה אבנים שמטילות שלום. והרי דברים קל וחומר, ומה אם אבני מזבח שאינם לא רואות ולא שומעות ולא מדברות, על שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, אמר הקב"ה לא תניף עליהם ברזל, המטיל שלום בין איש לאשתו בין עיר לעיר בין אומה שומה בין ממשלה לממשלה בין משפחה למשפחה על אחת כמה וכמה שלא תבא עליו פורענות.

ולא תעלה במעלות על מזבחי מכאן אמרו עשה כבש למזבח. אין לי אלא עליה, ירידה מנין – תלמוד לומר לא תגלה ערותך עליו, הא לא עליה ולא ירידה גרמה אלא כסוי גורם. ר' ישמעאל אומר, (אינו צריך,) והלא כבר נאמר ועשה להם מכנסי בד (שמות כ״ח:מ״ב) ומה תלמוד לומר אשר לא תגלה ערותך עליו, שלא ילך פסיעה גסה אלא גודל בצד עקב ועקב בצד גודל. אשר לא תגלה ערותך עליו עליו אי אתה פוסע פסיעה גסה, אבל אתה פוסע פסיעה גסה בהיכל ובקדש הקדשים. שהיה בדין, ומה מזבח הקל אסור לפסוע בו פסיעה [גסה], ההיכל וקדש הקדשים החמורים דין הוא שאסור לפסוע פסיעה גסה בהן (לפי שהן חמורין) – תלמוד לומר אשר לא תגלה ערותך עליו, בו אי אתה פוסע פסיעה יתירה, אבל אתה פוסע פסיעה יתירה בהיכל ובקדש הקדשים. והרי דברים קל וחומר, ומה אם אבנים שאין בהם דעת לא לרעה ולא לטובה אמר הקב"ה לא תנהג בהן מנהג בזיון, חברך שהוא בדמותו של מי שאמר והיה העולם, דין הוא שלא תנהוג בו מנהג בזיון. אשר לא תגלה ערותך עליו, ואלה המשפטים אשר תשים נמצינו למדין שסנהדרין באין בצד מזבח. אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר וינס יואב ויחזק בקרנות המזבח.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.