מכילתא דרבי ישמעאל/מסכתא דבחודש/פרשה י

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דבחודש פרשה י

לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב רבי ישמעאל אומר, דמות שמשי המשמשין לפני במרום לא דמות מלאכים ולא דמות אופנים ולא דמות כרובים. ר' נתן אומר, לא תעשון אתי, שלא תאמר עושה אני כמין דמות ואשתחוה לו, תלמוד לומר לא תעשון (לכם) [אתי ואומר] ונשמרתם מאד. רבי עקיבא אומר, לא תעשון אתי כדרך שהאחרים מנהגין במדינות. כשהטובה באה עליהם, הם מכבדין את אלהיהם שנאמר על כן יזבחו לחרמו (חבקוק א,). וכשהפורענות באה עליהן, הם מקללין את אלהיהם, שנאמר וקלל במלכו ובאלהיו. אבל (ישראל) אם אביא עליכם הטובה תנו הודאה, וכשתבא עליכם יסורים תנו הודאה. וכן דוד אומר, כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא (תהלים קיז,). וכן איוב אומר, ה' נתן וה ' לקח יהי שם ה' מבורך, על מדה טובה ועל מדת פורענות. מה אשתו אומרת לו – עודך מחזיק בתומתך ברך אלהים ומות. (וכן) הוא משיב, כדבר אחת הנבלות תדברי (איוב א). (ואנשי) דור המבול שהיו (כעוררין) [ כעורין ] בטובה, וכשבאה עליהם פורענות קבלו אותה בעל כרחם, אנו שהיינו נאים בטובה לא נהיה [נאים] בפורענות. לפיכך אמר, כדבר אחת הנבלות תדברי. ועוד שיהא שמח אדם ביסורין יותר מהטובה, שאפי' אדם עומד בטובה כל ימיו אינו נמחל לו העבירות שבידו. ומי מוחל לו העבירות, הוי אומר היסורין. רבי אליעזר [בן יעקב] אומר, הרי הוא אומר, מוסר ה' בני אל תמאס וגו' (משלי ג), מפני מה, כי את אשר יאהב ה' יוכיח. אמרת, בוא וראה מי גרם לבן זה לרצות את האב, הוי אומר יסורין. רבי מאיר אומר, וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו וגו' (דברים ח), [אתה ולבך יודעים המעשים שעשית, והיסורים שהבאתי עליך שלא כנגד מעשיך שעשית הבאתי לך]. רבי יונתן אומר, חביבין יסורין, כשם שברית כרותה לארץ, כך ברית כרותה ליסורין. [שנא'] ה' אלהיך מיסרך, ([ואומר]) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. רבי שמעון בן יוחאי אומר, חביבין יסורים ששלש מתנות טובות נתנו לישראל ואומות העולם מתאוין להם, ולא נתנו (להם) אלא ביסורין. ואלו הן, תורה וארץ ישראל ועולם הבא. תורה דכתיב לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה (משלי א). [ואומר] אשרי הגבר אשר תיסרנו יה (תהליס צד). ארץ ישראל מנין – דכתיב ה' אלהיך מיסרך (ואומר) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. עולם הבא מנין – דכתיב כי נר מצוה ותורה אור וגו' (משלי ד). אמרת, אי זה דרך שמביאה את האדם לחיי העולם הבא, הוי אומר אלו יסורין. ר' נחמיה אומר, חביבין יסורין, שכשם שהקרבנות מרצין כך יסורין מרצין. בקרבנות מהו אומר – ונרצה לו לכפר עליו (ויקרא א). ביסורין מה הוא אומר, והם ירצו את עונם (שם כו). ולא עוד, אלא שהיסורין מרצין יותר מן הקרבנות מפני שהקרבנות בממון, והיסורין בגוף. וכן הוא אומר עור בעד עור (איוב א). כבר היה רבי אליעזר חולה ונכנסו ארבעה זקנים לבקרו. ר' טרפון ורבי יהושע ור ' אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא. נענה רבי טרפון ואמר, טוב אתה לישראל מגלגל חמה הא למדת שחביבין יסורין. אלהי כסף ואלהי זהב למה נאמר? לפי שהוא אומר, ועשית שנים כרובים זהב, (אמר) הריני עושה ארבעה – תלמוד לומר אלהי (כסף) [זהב], אם הוספת על שנים הרי הם כאלהי זהב. אלהי כסף למה נאמר (והלא כבר נאמר אלהי זהב, ומה תלמוד לומר אלהי כסף – ) לפי שמצינו כל כלי בית עולמים, שאם אין להם של זהב עושים אותן של כסף. שומע אני, אף כרובים כן – תלמוד לומר אלהי כסף, הא אם אינו (נותן) של זהב הרי הם כאלהי כסף. לא תעשו לכם שלא תאמר, הואיל ונתנה תורה רשות לעשות בבית המקדש, הריני עושה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות – תלמוד לומר לא תעשו לכם. דבר אחר, לא תעשו לכם אלהי כסף, שלא תאמרו הרי אנו עושין בדרך שאחרים עושיס במדינות, תלמוד לומר לא תעשו לכם.

· מעבר לתחילת הדף