עזר לעזרא/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עזר לעזראTriangleArrow-Left.png יט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סימן י"ט

נותן טעם בר נותן טעם. בשלו דבש במחבת של בשר ב"י והוריקוהו חם בקערה של חלב ב"י מותר משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתרה מרן בש"ע יו"ד סי' צ"ד ס"ט. וכתב הט"ז ז"ל דהמרדכי כתב הטעם מפני שהשמנונית בדבש הוא נטל"פ. ונ"מ לזה הטעם דאפי' היה בשר בעין במחבת שבשלו בה הדבש דאז לא הוי נותן טעם בר נותן טעם מ"מ שרי מטעם דהוי נותן טעם לפגם ולא ידענא אמאי לא כתב טעם המרדכי והבי"ד הבאה"ט שם. והרב"ד ז"ל חיו"ד סי' מ"ה כתב דדקדק מרן ז"ל לכתוב טעם נותן טעם בר נותן טעם משום דנ"מ להיכא דאיכא תבלין ובצלים שאז משביח כמ"ש הרב"י בסי' ק"ג לכך כתב הטעם דהוי נ"ט בר נ"ט דלפי"ז אפי' בבצלין ותבלין שמשביח מותר. משא"כ לטעמא דנותן טעם לפגם דאינו מותר אלא כשבשר ודבש לבד עכ"ל.

וצריך לעיין בדברי מוהראנ"ח ז"ל בח"ב שבס' מים עמוקים סי' ס"ח בענין בצים שנתבשלו במים במחבת של בשר ב"י ונתנום במימיהם תוך קערה[1] חרס חולבת ב"י דהאריך שם ואסר דבב"ח אפי' עירוי מבליע ומפליט אפי' בכ"ש ואפי' בדברים הקשים שכן היא דעת רוב הפוס' ז"ל ובנד"ז הקערה של חרס פולטת טעם תוך המים שבהם טעם הבשר ואין אחד בהם במדרגת דגים שעלו בקערה ש"ב למ"ד נתבשלו לא ואסור וכו' ואין להתיר הבצים מטעם שיש מים במחבת ואיכא השתא ג' נ"ט הבשר במחבת והמחבת במים והמים בבצים ושרי וכו' דהכא לא שייך זה כלל דאם היו נותנים הבצים לבדם בקערה היה שרי מטע"ז. אבל כיון שנתנום שם עם מימיהם אין במים כ"א ב' טעמים מן החלב בקערה ומהקערה למים והמים נאסרו למ"ד עלו דוקא וכיון שנאסרו המים חוזרין ואוסרין הבצים ולא שרי אלא כשיש ג' טעמים קודם שיבוא לידי תערובת החלב ושכ"כ הר"ן ז"ל בפכ"ה והוי יודע דלא שרינן נ"ט בר נ"ט אלא בשל התר כבשר בחלב דכיון דטעם ב' אכתי התירא הוא כיון דאקליש כולי האי לא חשיב למיסר. אבל במידי דאסיר כל היכא דאיכא טעמא כלל אוסר ע"ס כל העולם ע"כ והוא הדין והוא הטעם בב"ח דכל היכא דבא לידי איסור ולא בא לכלל טעם ג' דשרי דאוסר ע"ס כל העולם וכו'. ועוד האריך שם לאסור אפי' את"ל לאו דוקא עלו למ"ש הר"ן ז"ל וכו' עש"ב. ועיין בס' ערוה"ש או' ט"ז דדחה דברי הרב"ד ז"ל דהרי מרן ריש סי' צ"ו פסק דנ"ט בר נ"ט אסור בדבר חריף אבל נותן טעם לפגם מותר (כצ"ל) ע"ש וא"כ הול"ל טעם המרדכי להתיר אפי' שמנונית בעין משום דנט"ל בדבש אבל אם יש תבלין אע"ג דהוי נ"ט בר נ"ט אסור ועיין בס' באר שבע סי' ל"ג ושאר אחרונים עכ"ל. ועיין במקומות אחרים כ"י שהבאתי הדברים הכל והארכתי בזה יעו"ש.



שולי הגליון


  1. צ"ל קערת. הערת המלבה"ד.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף