מילי דעזרא/חושן משפט/לד
|
< הקודם · הבא > |
פשרה אע"ג דק"ל דצריכה קנין[1] וכ"ז שלא קנו מידם אעפ"י שנתרצו בע"ד בפשר' בב"ד יכולין לחזור ולתבוע הדין כתב רש"ל בתשו' סי"ד ה"ד בדנחתו מעיקרא אדין תורה אלא שהדיינים מאליהן פתחו דרך פשרה אבל היכא דמתחילת ירידתם לפשרה אע"ג דלא קנו א"י לחזור. ומינה בבע"ד שבאו לפני בעלי בתים להתדיין דמסתמא לאו אד"ת נחתי הפשרה קיימת. וכ"ש אם בפי' אתמר דלפשר ולוותר נחתו דאין צריך קנין ה' אהל יצחק כהן חח"מ. סיג"ל. עו"ש אע"ג דמצינו למקצת פוס' דהצריכו קנין בפשרה בין לתובע בין לנתבע הט' משום דא"י כמה יפשרו ביניהם לכן צריכה קנין דלא ליחזי כמחילה בטעות. ברם כשקדמה הידיעה כמה היא המחילה אין צריך קנין ואפי' דעדיין התובע שטרו בידו והטור בסיי"ב כתב בשם ר"י דהיכא דהמלוה תפיס שטרא לא מהניא מחי' בדבור וכו' מ"מ מידי פלוגתא לא נפקא ומצי"ל קי"ל כמ"ד דאפי' שלא החזיר השטר הוייא מחילה. עו"ש אם מודה התובע שנעשה הפשר ביניהם אלא שטוען דהפשר היה בתנאי וכיון שלא קיים התנאי נתבטל הפשר אין זו טענה דכיון שמודה שמחל אזד"ל נאמנות השטר והוי טענה מבחוץ וכיון דהלוה מכחיש למלוה והוא מוחזק נאמן הלוה בשבו' וכו' ומכ"ש היכא דאין לו מגו כגון שיש עדים בפשרה שנתרצה אלא שאומר שהפשר' היתה בתנאי בינו ובין הלוה והלוה מכחיש דהלוה נאמן ע"ש. ועיין במשכנות הרועים מער' ס' בדיני פרטי פשרה מאות פ' עד או"צ ובזכו"ל אות פשרה. וגנזי חיים מער' פ' אומ"ד ואזן אהרן מער' פ' אוי"ט כ' כ"א וכ"ב.[2]