1,579
עריכות
אמרי משה/כב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השלמת הקלדת אותיות כה-כז
אין תקציר עריכה |
(השלמת הקלדת אותיות כה-כז) |
||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
==כד== | ==כד== | ||
{{עוגן1|כד}}) ויש להעיר ממה דפסק [[רמב"ם/תרומות/ז#יא|הרמב"ם בפ"ז מתרומות [הי"א]]] דנולד מהול מותר בתרומה וכבר תמה המנ"ח דסותר הרמב"ם את עצמו דפסק בהלכות מילה דנולד מהול צריך הטד"ב ע"ש שנשאר בצ"ע, והיה נראה דס"ל להרמב"ם דאף דנולד מהול צריך הטד"ב משום ערלה כבושה מ"מ לא מקרי ערל כיון דלא ניכר הערלה ובכ"ז צריך הטפת דם ברית משום חיוב מצות מילה דכיון דיש ערלה כבושה שייך הטד"ב מהך ערלה ונקרא ד"ב אבל בכ"ז לא חל שם ערל על האדם משום ערלה הכבושה וע"כ מותר בתרומה דזה לא תליא בחיוב מצות מילה, רק בשם ערל, וכ"נ בכל הני דנימולו שלא בזמנם דצריך הטד"ב בכ"ז לא מקרי ערל, וכך לענין פסח דמעכבת מילת בניו ועבדיו, י"ל דגם נולד מהול מעכב הטד"ב דשם תליא בחיוב מצות מילה אבל לענין תרומה רק בשם ערל תליא ועפ"ז אין אנו צריכים למה שנדחק המנחת חינוך לחדש דבר זר דע"י הטפת דם ברית יוצא הערלה הכבושה דאל"כ לא היה מהני הטד"ב כיון דנשאר בערלו ע"ש, ולפמש"כ א"צ לזה דבלא הטד"ב ג"כ אין עליו שם ערל משום ערלה הכבושה ורק לקיום מצות מילה הוא צריך הטד"ב, ואפשר דמזה הוכיח הרמב"ם דנולד מהול מותר בתרומה דע"כ דלא מקרי ערל דאל"כ ל"ש הטד"ב כיון לעדיין נשאר ערל וע"כ כמוש"כ דלא מיקרי ערל גם בלא הטפת דם ברית כנ"ל, וזה סתירה למש"כ לעיל אבל יש לחלק: | {{עוגן1|כד}}) ויש להעיר ממה דפסק [[רמב"ם/תרומות/ז#יא|הרמב"ם בפ"ז מתרומות [הי"א]]] דנולד מהול מותר בתרומה וכבר תמה המנ"ח דסותר הרמב"ם את עצמו דפסק בהלכות מילה דנולד מהול צריך הטד"ב ע"ש שנשאר בצ"ע, והיה נראה דס"ל להרמב"ם דאף דנולד מהול צריך הטד"ב משום ערלה כבושה מ"מ לא מקרי ערל כיון דלא ניכר הערלה ובכ"ז צריך הטפת דם ברית משום חיוב מצות מילה דכיון דיש ערלה כבושה שייך הטד"ב מהך ערלה ונקרא ד"ב אבל בכ"ז לא חל שם ערל על האדם משום ערלה הכבושה וע"כ מותר בתרומה דזה לא תליא בחיוב מצות מילה, רק בשם ערל, וכ"נ בכל הני דנימולו שלא בזמנם דצריך הטד"ב בכ"ז לא מקרי ערל, וכך לענין פסח דמעכבת מילת בניו ועבדיו, י"ל דגם נולד מהול מעכב הטד"ב דשם תליא בחיוב מצות מילה אבל לענין תרומה רק בשם ערל תליא ועפ"ז אין אנו צריכים למה שנדחק המנחת חינוך לחדש דבר זר דע"י הטפת דם ברית יוצא הערלה הכבושה דאל"כ לא היה מהני הטד"ב כיון דנשאר בערלו ע"ש, ולפמש"כ א"צ לזה דבלא הטד"ב ג"כ אין עליו שם ערל משום ערלה הכבושה ורק לקיום מצות מילה הוא צריך הטד"ב, ואפשר דמזה הוכיח הרמב"ם דנולד מהול מותר בתרומה דע"כ דלא מקרי ערל דאל"כ ל"ש הטד"ב כיון לעדיין נשאר ערל וע"כ כמוש"כ דלא מיקרי ערל גם בלא הטפת דם ברית כנ"ל, וזה סתירה למש"כ לעיל אבל יש לחלק: | ||
==כה== | |||
{{עוגן1|כה}}) ובמ"ש הרמב"ן {{ממ|[[חידושי הרמב"ן/יבמות/מו/א|יבמות מו.]]}} מקודם דהלוים באמת הוצרכו הטפת דם ברית לכנוס בברית תמוה לכאורה אחרי דכבר היו נמולים ונתקיים בם מצות מילה מה שייך הטד"ב דהוי כחותך באצבע, בשלמא בהך דנימולו שלא בזמנו אף דאין ערלה מ"מ כיון דלא נתקיים המצוה כתקנה, והיה להם ערלה מקודם שייך הטפת דם ברית לקיום מצות מילה, אבל בלוים שנתקיים מצות מילה כתיקונה מה שייך עוד הפעם הטפת דם ברית, ואולי יש לדחוק דכיון ללא נתנה פריעת מילה לאברהם עיין ביבמות {{ממ|דף ע"א}} וכיון דעדיין לא פרעו ובמתן תורה נתחייבו בפריעה, וע"כ שייך הטד"ב: | |||
==כו== | |||
{{עוגן1|כו}}) ולענ"ד יש להביא ראיה ברורה למש"כ דק"ל טובא בהא דאמרינן ביפת תאר כופה ומטבילה לשם שפחות וחוזר ומטבילה לשם שחרור ומותר בה מיד, ולהרמב"ם דהטבילה הוא לאחר הגט שחרור וכבר הוא מופקע מהאדון ואין לו עליו כלום, ואי נימא דהטבילה הוא רק לקבלת יהדות א"כ איזה זכות יש להאדון שיכול להטבילו בע"כ אחר הג"ש שכבר לא שייך אליו כלל, וגם להתוס' דהטבילה קודם שחרור ג"כ קשה אי נימא דהטבילה הוא רק לקבלת יהדות ול"ש לאיסור עבדות א"כ מה שייך זה להאדון שיוכל לכופו וכפית האדון לא שייכא רק במה {{עוגן|סד. מדה"ס}}שנוגע לעבדות דע"ז יש לו רשות לשחררו בע"כ ואולם לפמ"ש ניחא כיון דגם להרמב"ם העבדות הוא הגורם שלא להתקדש בקדושת ישראל וכיון דהוא מכלל איסור עבדות וע"כ כל זמן שלא טבל ע"כ דהאדון הוא בעלים על איסור עבדות הזה, דכל עבדות הרי ע"כ די"ל בעלים ולכן האדון יש לו הזכות על הטבילה להטבילו בע"כ כמו שיש לו רשות לשחרר בע"כ, ואף לאחר הג"ש שכבר פקע גם איסורא דעבדות לענין תפיסת קדושין להרמב"ם, מ"מ לענין להתקדש כישראל דלא נפקע העבדות כ"ז שלא טבל, וכיון דהוא מכלל איסור עבדות לכן האדון הוא הבעלים ע"ז, להטבילו בע"כ, וכמו דמפקיר עבדו דנשאר אדון רק על האיסור לשחרר ואך דשם הוא אדון על כל האיסור ואחר הגט שחרור הוא אדון רק על מקצת האיסור שנשאר עדיין שלא נתקדש כישראל ועל כן הוא בעלים להטבילו בעל כרחו, אבל להרמב"ם ג"כ ס"ל דגירותו בעבדות לא היה לחצאין כנ"ל, ואף שמלשון הרמב"ם משמע דבטבילת שחרור נשלם הגירות הכונה הוא דכיון דאיסור עבדות גרם לו שלא יתקדש כישראל גמור וע"כ הטבילה דשחרור מקרי ג"כ גירות והוא כגירות מעבדות ושחרורו וגירותו באין כאחת: | |||
==כז== | |||
{{עוגן1|כז}}) כלל העולה מכל מ"ש דעבדים הקנוים לעכו"ם אף ע"י כיבוש דיש להם קה"ג מ"מ יכולים להתגייר בלי דעת רבן, דכיון דבעכו"ם ל"ש קנין איסור אין קה"ג דממון מעכב להגירות, ובישראל להסוברים דיש איסור עבדות בגיותן צריך ג"ש דוקא קודם הגירות ודלא כהפנ"מ הנ"ל [[#ג|[באות ג']]] דל"ד למ"ש התוס' דטבילת שיחרור מהני גם קודם הג"ש, דהתם לא מחסר גירות והטבילה הוא רק לסלק איסור דעבדות וכנ"ל אבל בגיותן אם יש איסור עבדות איך שייך גירות בעוד שהוא עבד וצריך גט שחרור אתמה, וע"כ דהגט שחרור הוא קודם הגירות, ואך דתמוה איך שייך לשמה לעכו"ם, וזהו קושית הרמב"ן ומפני זה מסיק דא"צ גט שחרור לשמה וכמו שפרשנו [[#ד|[באות ד']]] ולפ"ז מהני רשות רבן לחוד להתגייר: | |||
[[קטגוריה:אמרי משה]] | |||