2,169
עריכות
מראי מקומות/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מאימתי קורין: המשך
(שומע כעונה בקריאת שמע) |
(←מאימתי קורין: המשך) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מאימתי קורין== | ==מאימתי קורין== | ||
הגר"א בשנות אליהו {{ממ|[[שנות אליהו/ברכות/א|ברכות פ"א מ"א]]}} דקדק לשון המשנה שנקטה לשון רבים ואמרה {{ממ|[[משנה/ברכות/א#א|שם]]}} 'קורין', ואילו גבי ברכות קריאת שמע נקטה לשון יחיד ואמרה {{ממ|[[משנה/ברכות/א#ד|שם מ"ד]]}} 'בשחר מברך'. לפי שבברכות דוקא אחד מברך ומוציא לכולם מה שאין כן גבי קריאת שמע כל אחד ואחד צריך לקרות בעצמו. | הגר"א בשנות אליהו {{ממ|[[שנות אליהו/ברכות/א|ברכות פ"א מ"א]]}} דקדק לשון המשנה שנקטה לשון רבים ואמרה {{ממ|[[משנה/ברכות/א#א|שם]]}} 'קורין', ואילו גבי ברכות קריאת שמע נקטה לשון יחיד ואמרה {{ממ|[[משנה/ברכות/א#ד|שם מ"ד]]}} 'בשחר מברך'. לפי שבברכות דוקא אחד מברך ומוציא לכולם מה שאין כן גבי קריאת שמע כל אחד ואחד צריך לקרות בעצמו. | ||
ובשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/סא#כו|סימן סא סכ"ו]]}} הביא שתי שיטות בנדון אם צריך לקרות קריאת שמע בלחש או בקול רם. ובמגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/סא#טז|סקט"ז]]}} הביא משו"ת מהר"ם אלשקר {{ממ|[[שו"ת מהר"ם אלשקר/ו|סימן ו]]}} שדעת רבינו האי ורשב"א שאין לקרותה בקול רם כי אולי יבטח אחד על השמיעה ולא יקרא בעצמו. הרי שדעתם שבק"ש אינו יוצא בשמיעת קריאת חבירו. | ובשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/סא#כו|סימן סא סכ"ו]]}} הביא שתי שיטות בנדון אם צריך לקרות קריאת שמע בלחש או בקול רם. ובמגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/סא#טז|סקט"ז]]}} הביא משו"ת מהר"ם אלשקר {{ממ|[[שו"ת מהר"ם אלשקר/ו|סימן ו]]}} שדעת רבינו האי ורשב"א שאין לקרותה בקול רם כי אולי יבטח אחד על השמיעה ולא יקרא בעצמו. הרי שדעתם שבק"ש אינו יוצא בשמיעת קריאת חבירו. | ||
ובכנסת הגדולה {{ממ|[[כנסת הגדולה/הגהות טור/אורח חיים/סב#א|הגהות טור, או"ח סימן סב סק"א]]}} כתב בשם הרא"ם {{ממ|[[שו"ת הרא"ם/א/מא|ח"א סימן מא]]}} ששומע ולא קרא יצא, ובמקום אחר {{ממ|[[שו"ת הרא"ם/א/מב|סימן מב]]}} הביא דעת מהר"ם אלשקר שלא יצא. והביא עוד דעת ריא"ז {{ממ|ח: אות ג}} שאפילו הרהר בלבו יצא ואם כן כ"ש שבשמיעה יצא. | ובכנסת הגדולה {{ממ|[[כנסת הגדולה/הגהות טור/אורח חיים/סב#א|הגהות טור, או"ח סימן סב סק"א]]}} כתב בשם הרא"ם {{ממ|[[שו"ת הרא"ם/א/מא|ח"א סימן מא]]}} ששומע ולא קרא יצא, ובמקום אחר {{ממ|[[שו"ת הרא"ם/א/מב|סימן מב]]}} הביא דעת מהר"ם אלשקר שלא יצא. והביא עוד דעת ריא"ז {{ממ|ח: אות ג}} שאפילו הרהר בלבו יצא ואם כן כ"ש שבשמיעה יצא. | ||
וכתב מהר"ם אלשקר, שאף שאינו יוצא, הוא דווקא באדם בקי או באינו בקי ביחיד, אך באינו בקי בעשרה ש"ץ מוציא את מי שאינו בקי, וכ"כ המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/נט#ה|סימן נט סק"ה]]}}, וכן הסכים האליה רבה שם. | |||
בדעת האבודרהם כתב מהר"ם אלשקר שאף הוא ס"ל שש"ץ יכול להוציא מי שאינו בקי בק"ש, אך באליה רבה שם הביא דעת האבודרהם שאף ש"ץ אינו יכול להוציא מי שאינו בקי בק"ש וא"כ סתרו דבריו. | |||
ודעת השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ו|סימן ו]]}} שגם בקריאת שמע אדם יכול להוציא את חבירו בשמיעה. | |||
ובאליה רבה {{ממ|[[אליה רבה/אורח חיים/סב#ב|סימן סב סק"ב]]}} הסכים עם דעת מהר"ם אלשקר שאינו יוצא בשמיעה, ושכן משמע מספר תמים דעים {{ממ|[[תמים דעים/רמ|סימן רמ]]}}. | |||
ובטעם המחלוקת, טעם הסוברים שיצא ידי חובתו הוא מדין [[ערך:שומע כעונה|שומע כעונה]], וכשם שבברכות ק"ש יכול להוציא את חבירו הוא הדין והוא הטעם בקריאת שמע. | |||
וטעם הסוברים שאינו יוצא הוא משום שנאמר 'ודברת בם'{{הערה|אליה רבה שם בשם אבודרהם.}} ואם כן מצות קריאת שמע היא הקריאה דווקא{{הערה|אליה רבה שם בשם מהר"ם אלשקר.}}. | |||
ולדעת הסוברים ששליח ציבור בעשרה מוציא מי שאינו בקי בקריאת שמע, ביאר האליה רבה שכיון שהוא בעשרה ועונה אמן הוי כמו שמדבר בעצמו כיון שאינו בקי וקרינן ביה 'ודברת בם'. | |||
==משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן== | ==משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן== | ||