מראי מקומות/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שומע כעונה בקריאת שמע
(סדר)
(שומע כעונה בקריאת שמע)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
==מאימתי קורין==
הגר"א בשנות אליהו {{ממ|[[שנות אליהו/ברכות/א|ברכות פ"א מ"א]]}} דקדק לשון המשנה שנקטה לשון רבים ואמרה {{ממ|[[משנה/ברכות/א#א|שם]]}} 'קורין', ואילו גבי ברכות קריאת שמע נקטה לשון יחיד ואמרה {{ממ|[[משנה/ברכות/א#ד|שם מ"ד]]}} 'בשחר מברך'. לפי שבברכות דוקא אחד מברך ומוציא לכולם מה שאין כן גבי קריאת שמע כל אחד ואחד צריך לקרות בעצמו.
אמנם דעת השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ו|סימן ו]]}} שגם בקריאת שמע אדם יכול להוציא את חבירו בשמיעה.
ובשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/סא#כו|סימן סא סכ"ו]]}} הביא שתי שיטות בנדון אם צריך לקרות קריאת שמע בלחש או בקול רם. ובמגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/סא#טז|סקט"ז]]}} הביא משו"ת מהר"ם אלשקר {{ממ|[[שו"ת מהר"ם אלשקר/ו|סימן ו]]}} שדעת רבינו האי ורשב"א שאין לקרותה בקול רם כי אולי יבטח אחד על השמיעה ולא יקרא בעצמו. הרי שדעתם שבק"ש אינו יוצא בשמיעת קריאת חבירו.
ובכנסת הגדולה {{ממ|[[כנסת הגדולה/הגהות טור/אורח חיים/סב#א|הגהות טור, או"ח סימן סב סק"א]]}} כתב בשם הרא"ם {{ממ|[[שו"ת הרא"ם/א/מא|ח"א סימן מא]]}} ששומע ולא קרא יצא, ובמקום אחר {{ממ|[[שו"ת הרא"ם/א/מב|סימן מב]]}} הביא דעת מהר"ם אלשקר שלא יצא. והביא עוד דעת ריא"ז {{ממ|ח: אות ג}} שאפילו הרהר בלבו יצא ואם כן כ"ש שבשמיעה יצא.
==משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן==
==משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן==
'''דעת רש"י''' {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א|ד"ה עד סוף]]}} שזמן קריאת שמע להלכה משעת צאת הכוכבים. ולכך כתב בשם הירושלמי שקריאת שמע הנאמרת בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אינה אלא כדי לעמוד מתוך דברי תורה, ולפיכך חובה לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא. וכן פסק הרי"ף שזמן ק"ש משעת צאת הכוכבים.
'''דעת רש"י''' {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א|ד"ה עד סוף]]}} שזמן קריאת שמע להלכה משעת צאת הכוכבים. ולכך כתב בשם הירושלמי שקריאת שמע הנאמרת בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אינה אלא כדי לעמוד מתוך דברי תורה, ולפיכך חובה לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא. וכן פסק הרי"ף שזמן ק"ש משעת צאת הכוכבים.
2,169

עריכות

תפריט ניווט