שם הגדולים/מערכת גדולים/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 609: שורה 609:


(רל) רבינו '''אפרים בר שמשון'''. חיבר פי' ורמזים וגמטריאות על התורה והוא בידי כ"י ובפ' וילך כתב ושמעתי מרבינו תם ששאל לבעל החלום וכו' כנראה דכוון על רבינו יעקב ממרויש שהיה שואל שאלות מן השמים ומשיבין לו וכמ"ש אני הדל בח"א (עיין רבינו יעקב החסיד). והנה הגיע לידי קונטרס מע' שו"ת הללו בכ"י ובשאלה אחת כתוב דהיתה בשנת ד' אלפים תתקס"ג. ורבינו אפרים בפי' הנזכר כותב ששמע ממנו א"כ הוא סביב לזמן הזה. ובפי' הנז' הזכיר הרמב"ם וי"ד ספריו שחיבר הי"ד החזקה.
(רל) רבינו '''אפרים בר שמשון'''. חיבר פי' ורמזים וגמטריאות על התורה והוא בידי כ"י ובפ' וילך כתב ושמעתי מרבינו תם ששאל לבעל החלום וכו' כנראה דכוון על רבינו יעקב ממרויש שהיה שואל שאלות מן השמים ומשיבין לו וכמ"ש אני הדל בח"א (עיין רבינו יעקב החסיד). והנה הגיע לידי קונטרס מע' שו"ת הללו בכ"י ובשאלה אחת כתוב דהיתה בשנת ד' אלפים תתקס"ג. ורבינו אפרים בפי' הנזכר כותב ששמע ממנו א"כ הוא סביב לזמן הזה. ובפי' הנז' הזכיר הרמב"ם וי"ד ספריו שחיבר הי"ד החזקה.
(רלא) רבינו '''אפרים תלמיד הרי"ף'''. עשה השגות על דברי רבו הרי"ף ועל הרב המאור והרז"ה במאור לפעמים מביא מדבריו. ובספר קורא הדורות דף ט' ע"ב כתב רבינו אפרים בר יצחק מרגנשפור"ק הצרפתי עשה השגות על דברי הרי"ף רבו וגם על הרז"ה ע"ש וזהו כמו שכתבתי אך בספר יוחסין דף צ"ח ע"ב כתב רבינו אפרים תלמיד הרב אלפס שהשיג על הרז"ה בזמן הזה עכ"ל ורואה אני בהקדמת הרז"ה למאור שכתוב ומצאתי להרב ר' אפרים ז"ל בענין הזה לא מסודרים ולא מחוברים כי אם מפורדים ומפוזרים והמעט הנכון מהם בעיני אספתיו אל מקומו עכ"ל. וממ"ש רבינו אפרים ז"ל מוכח שכבר רבינו אפרים נפטר לב"ע, ולפ"ז רבינו אפרים לא עשה הגהות כ"א על דברי הרי"ף רבו לא על הרז"ה כמ"ש ס' יוחסין וס' קורא הדורות.
גם מ"ש בס' קורא הדור' שרבינו אפרים תלמיד הרי"ף הוא רבינו אפרים מרגנשבורק הצרפתי אינו נראה, כי מדברי ס' יוחסין משמע קצת דתרי הוו. ועוד ראיתי בס' הישר כ"י לרבינו תם ובסופו שאלות ששאל רבינו אפרים מרגנשבורק לרבינו תם ורבינו תם משיב לו בכח גדול וביד חזקה ושם דף ר"ז כתב רבינו תם לרבינו אפרים וז"ל יודעים לבי ולבך ילדות היתה בך ואם לבך הוא בקרבך על לבי מה טיבך ויש ממש שאל לרבך העומד בישובך או אלי ואשיבך מיום דעתיך מורה לא שמעתיך עכ"ל והרב ר' אפרים בזה ובשאר תשובות כותב בכבוד גדול לר"ת ומזה משמע לי ההדיוט בפשיטות דאין זה רבינו אפרים תלמיד הרי"ף. גם התוספו' בע"ז דף ל"ד סוף ע"ב כתבו דרבינו תם הקפיד על רבינו אפרים וכתב והמורה יורה כבן סורר ומורה ועלי יערה רוח הבורא, ויותר לרואה כל התשובות מר"ת לרבינו אפרים והגם שראיתי בראב"ן דף קי"א ע"א דמייתי דברי רבינו אפרים מרגנשבורק ובתוך דבריו כתב ששאל את פי רבינו יצחק והודה לו ע"ש. מ"מ כעת נ"ל דכונתו על רבינו יצחק בעל התוס' בן אחותו של ר"ת ולא כיון על הרי"ף.
ושמעתי מרב א' נר"ו שראה פירוש התורה כתיבת יד לרבינו אפרים ז"ל ורבינו יהודה אביו של רבינו הרקח הי' שואל שאלות מרבינו אפרים בר יצחק כמ"ש בשו"ת הרשב"א סימן אלף ק"א ובפסקי מהר"מ ריקאנטי סימן ח"ן ע"ש.
(רלב) מהר"ר '''אריה יהודה בן הרב בית חדש'''. תשובותיו בשו"ת הרב ב"ח מר אביו בשני חלקים ובשו"ת גאוני בתראי.
(רלג) '''רבינו אשל'''. א' מרבותיו של הרקח (עיין רקח בח"ב).
(רלד) מהר"ר '''אשר ז"ל'''. זקנו של הגאון מהר"ם מלובלין חיבר ספר בקבלה והיה תופס ישיבה בק"ק קראקא. כן כתוב בהקדמת בן הגדול של מהר"ם לתשובותיו.
(רלה) רבינו '''אשר בר חיים נביו'''. (עיין רבינו יונה מגירונדי, ועיין ספר הפרדס בח"ב).
(רלו) רבינו '''אשר בן רבינו יחיאל'''. אבי רבינו יעקב בעל הטור' חיבר פירוש על התורה ופי' המשניות על זרעים וטהרות ונדפסו, ופי' על התלמו' כפי' מס' נדרים הנדפס. ואני ראיתי פירושו לנזיר כ"י. ורבינו בצלאל בלקוטי סדר קדשים וסוטה מזכיר פירושו. וחיבר תוס' על התלמוד ויש בידינו תוספותיו על קצת מס' כ"י. ועוד חיבר תוספי תוספות על התלמוד מלבד הלכותיו כהלכות הרי"ף ותשובתיו הנדפסות וכתב מהר"א שטיין בנימוקיו על הסמ"ג דף רצ"ד ע"א בתשו' הרא"ש בחבור של ש"ץ סימן תשע"ח ע"ש. ויש מי שכתב שהוא חיבר פסקי תוספות. ובספר המגיד למרן (ד"א) סוף דף ל"ו הכי קרא לרבינו הרא"ש אשר קדישי. וכתב מרן ב"י א"ה סי' נ"א משם הרב מהרלנ"ח שבספרד החזיקו הרא"ש לרבן וכ"כ בתשובת מהר"י קארו בסוף תשובת מרן א"ה ומה"רר בצלאל בתשובות סימן כ"ב ובתשובות רבינו ברכיה הלוי כ"י.
הרא"ש. מהרדב"ז סימן תצ"ה ד"ו משמע קצת דהיה תלמיד הרמ"ה ועיין מ"ש הרב כנה"ג בא"ה סימן פ"ב הגהות בית יוסף אות י"ט. ונראה פשוט דהוא ט"ס בהרדב"ז וצ"ל מהר"ם במקום הרמ"ה וכן כתבתי בעניותי בקונטרס יעיר אזן מערכת האלף דף יו"ד סוף ע"ב.
<small>דע דהרא"ש הנדפס בספר הרי"ף והר"ן בהלכות קטנות אשר הלכות הרי"ף באמצע ומצד אחד הרא"ש ומצד שני נמוקי יוסף. הנה דברי הרא"ש לקוחים הם מפסקיו שחיבר הלכות קטנות בתוך פסקיו ע"ד הלכות הרי"ף כאשר נדפסו בתוך פסקי הרא"ש ופירשם הרב מעדני מלך. ודלא כמו שנראה מדברי הרב יד מלאכי דף קע"ד ע"ב שהרא"ש פירש דברי הרי"ף וגם עשה בתוך פסקיו הלכות קטנות.
שוב ראיתי בס' קרבן נתנאל בתחלתו בכללים שכ' בכלל ב' משם הש"ך בס' תקפו כהן סי' מ"ו שכ' וז"ל ולבי אומר לי שהרא"ש כשעשה חבורו מתחלה עשאו סביב הרי"ף כמו פירוש על דברי הרי"ף כמו שעשה הר"ן רק אח"כ עשו מחבור הרי"ף ומן חבורו הכל חבור אחר. ונראה כן מהלכות קטנות שמקצתן נדפסים הרי"ף ופירוש הרא"ש סביב הרי"ף ומקצתן נדפסים הכל חבור אחד עכ"ל ולי ההדיוט נראה פשוט שהרא"ש חיבר פסקיו כמו שהם בידינו ולא כוון לעשות פי' על הרי"ף כלל. וכן נראה ממ"ש רבינו ירוחם בהקדמת ספר מישרים למתבונן בדבריו וממ"ש הרב צדה לדרך בהקדמתו כאשר יראה המשתכל בעין יפה. וכן נראה ממ"ש הרב בס' יוחסין דף ק' ע"ב וז"ל חיבר פסקים על כל התלמוד ע"ד רב אלפס ז"ל עם מה שהוסיף מפלפול ר"י בעל התוספות כמו שכתב בשאלות כלל פ"ט דין ו' עכ"ל. ונראה שאלו הם דברי הרא"ש בתשובה והיינו כמאי דכתבינן אלא שכעת לא מצאתי דברי הרא"ש בתשובה הנז'. וגם מטבע פסקי הרא"ש עונים ואומרים שלא נתחברו בדרך פי' להרי"ף וזה פשוט לקוצר דעתי. וכן תראה מפי' הרא"ש לסדר זרעים וטהרות שקיצר פירוש רבינו שמשון ולפעמים מוסיף דבר. וכן תראה מתוספי הרא"ש על התלמוד שמקצר התוס' ומוסיף קצת.
אמנם למאי דאתי עלה הגאון הש"ך שם דליכא לאקשויי על הרא"ש אם כתב לשון הרי"ף במקום אחד ובמקום אחר פוסק להפך דאינו מקפיד להעתיק לשון הרי"ף וסומך על מ"ש במקום אחר בזה דבריו נאמנו מאד.
ואני ברגליו אעבורה ולמדתי שכן הוא דרך הרא"ש גם במס' בכורות ונדרים שמביא דברי הרמב"ן בהלכותיו על דרך שהוא מביא דברי הלכות הרי"ף אף דלא שמיע ליה ובמקום אחר מגלה דעתו.
וכן אני אומר כי דרך זו דרך רבינו הרא"ש גם בפרישתו לזרעים וטהרות שהוא כותב דברי רבינו שמשון אף אי לא סביר' לי' ובמקומו מגלה דעתו דעת עליון וקדוש. </small>
הרא"ש חיבר ס' באסור והתר ומזכירו הרדב"ז בתשובות החדשות אשר נדפסו בעיר פיורדא סי' תס"ט.
שמעתי מאדם גדול שהוא ראה פי' על התורה שחיבר הרא"ש כ"י וכן כתבתי לעיל. וכפי זה יקשה שרבינו בעל הטורים בהקדמתו לפרפראות שנדפסו כותב שהוא מלקט מדברי הרמב"ן הדברים הפשוטים ויחבר אליהם איזה פשט או טעם ע"ש ולא הזכיר פי' אביו הוא הרא"ש. אם לא שנאמר שלא הגיע לידו והוא דבר זר.
הרא"ש מהקדמת ס' פי שנים והוא פי' הרא"ש לסדר זרעי' נרא' שהרא"ש פי' גם שיתא סדרי משנה. ועמ"ש במערכת ב' ולפי מה שידענו דהרא"ש פי' כל הש"ס בדרך פי' כמו שנדפס במס' נדרי' וראיתי ג"כ פי' הרא"ש מנזיר כ"י ומביאו בשיטה מקובצת נזיר ורבינו בצלאל בלקוטי סדר קדשים כ"י מייתי פי' הרא"ש וגם תוספי הרא"ש. א"כ אינו רחוק שפירש ג"כ שיתא סדרי משנה.
(רלז) '''רבינו אשר מלוניל'''. הי' בזמן ר"י בעל התוספות כמפור' בתוספות קמא דף ס"ד ע"ב והוא רבינו אשר שמזכירים בעל התרומות והמרדכי והגמי"י ואינו הרא"ש אביו של הטור כמו שכתבו ז"ל וגם הכלבו כשמזכיר הרא"ש כונתו על הרא"ש מלוניל א' מפליז"א כמ"ש הרב שיורי א"ח סוף סימן רצ"ד.
רבינו אשר שמזכיר בעל התרומות סבר הרב מה' אהרן אבייב ז"ל בתשו' כי באה בשו"ת מהרשד"ם א"ה סי' רמ"א שהוא הרא"ש אביו של רבינו בעל הטורים וכן תפס הרב מהר"ם מלובלין ז"ל בתשו' סי' י"ד. והאמת הברור הוא שהוא הרא"ש מלוניל שמביאים התוספות. וכבר ענין זה הארי"ך אותו הכהן הגדול הרב שפתי כהן בח"מ סוף סי' ק"ז והראה באותות ובמופתים דלא אפשר שהרב התרומות יזכיר לרבינו אשר בר יחיאל אבי הטור והשיג על הרב מהר"ם מלובלין ע"ש באורך וגם הרב כנה"ג כתב כן שם במהדורא קמא. אלא דבמהדורא בתרא הביא דברי הרב מהר"ם מלובלין ושתק ולפחות הול"ל ועמ"ש בנדפס. כי אחד הרואה דבריו במהדורא בתרא יסבור דשתיקה כהודאה.
(רלח) '''רבינו אשר''' בן הרב ר' משולם. בס' תמים דעים סי' ק"ך מייתי הלכות יום טוב מהרב ז"ל.
(רלט) מהר"ר '''אשר שלם'''. (עיין עטור סופרים בח"ב).
658

עריכות

תפריט ניווט