117
עריכות
בינת נבונים/כללים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כלל ב
(ספר בינת נבונים) |
(כלל ב) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הרא"ש כתב בפ"ד דב"ק סי"ד וז"ל דמאיזה טעם עשו חכמי הגמרא כלל זה לפסוק הלכה כשמואל בדיני וכרב באיסורי בכל מקום לפי שידעו ששמואל היה רגיל תמיד לפסוק ידינין ולכך היה מדקדק בהן ויורד לעומק ומשכיל על כל דבר אמת, וכן רב היה רגיל לדקדק בהוראות איסור והתר לכך סמכו על הוראותיו לעניני איסור והתר עכ"ל, ולפי דברי הרא"ש הנ"ל אם כן דוקא בדיני איסור והתר הנוהגים בזמן הזה דרב היה רגיל לפוסקן קי"ל דהלכה כרב באיסורי אבל בדברים שאינם נוהגים בזמן הזה לא איפסוק הלכתא כרב לגבי שמואל. אבל אפ"ל דטעם דהלכה כרב באיסורי משום דהיה גדול הרבה משמואל, דאפילו רב אסי תלמידו דרב היה גדול משמואל עיין ב"ק דף פ' בהא דרב ושמואל ורב אסי איקלעו לבי שבוע הבן שמואל לא עיל קמי דרב אסי משום דרב אסי היה גדול ממנו, ושם ברש"י שמואל קטן שבכולן היה עכ"ל ולכך הלכה כרב שהיה גדול הרבה משמואל אלא שבדיני ממונות הלכה כשמואל לגבי דרב אע"פ שרב היה גדול ממנו משום ששמואל עסק במקצוע זו הרבה והיה בקי בהן ולכך הלכה כמותו במקצוע זו, אבל בשאר מילי הלכה כרב משום שהיה גדול משמואל ולכך אפילו בדברים שאינם נוהגים בזמן הזה הלכה כרב (שם): | הרא"ש כתב בפ"ד דב"ק סי"ד וז"ל דמאיזה טעם עשו חכמי הגמרא כלל זה לפסוק הלכה כשמואל בדיני וכרב באיסורי בכל מקום לפי שידעו ששמואל היה רגיל תמיד לפסוק ידינין ולכך היה מדקדק בהן ויורד לעומק ומשכיל על כל דבר אמת, וכן רב היה רגיל לדקדק בהוראות איסור והתר לכך סמכו על הוראותיו לעניני איסור והתר עכ"ל, ולפי דברי הרא"ש הנ"ל אם כן דוקא בדיני איסור והתר הנוהגים בזמן הזה דרב היה רגיל לפוסקן קי"ל דהלכה כרב באיסורי אבל בדברים שאינם נוהגים בזמן הזה לא איפסוק הלכתא כרב לגבי שמואל. אבל אפ"ל דטעם דהלכה כרב באיסורי משום דהיה גדול הרבה משמואל, דאפילו רב אסי תלמידו דרב היה גדול משמואל עיין ב"ק דף פ' בהא דרב ושמואל ורב אסי איקלעו לבי שבוע הבן שמואל לא עיל קמי דרב אסי משום דרב אסי היה גדול ממנו, ושם ברש"י שמואל קטן שבכולן היה עכ"ל ולכך הלכה כרב שהיה גדול הרבה משמואל אלא שבדיני ממונות הלכה כשמואל לגבי דרב אע"פ שרב היה גדול ממנו משום ששמואל עסק במקצוע זו הרבה והיה בקי בהן ולכך הלכה כמותו במקצוע זו, אבל בשאר מילי הלכה כרב משום שהיה גדול משמואל ולכך אפילו בדברים שאינם נוהגים בזמן הזה הלכה כרב (שם): | ||
כלל ב. | |||
המראה פנים בירושלמי פ"ז דסנהדרין ה"ה כתב וז"ל ילמדנו מכאן כלל א' דאף דנמצא בכמה מקומות בש"ס דמוחלפין הם דברי תנאים ואמוראים מגמרא דבבלי לגמרא דירושלמי ודברי הבבלי עיקר דמהדורא בתרא דילהון הוי ולפי הכלל הלכה כפלוני לגבי פלוני וזכרתי מזה כמה פעמים וכדאשכחן בכמה מקומות בש"ס קם אביי בשיטתיה דרבא ורבא בשיטתיה דאביי, מכל מקום היכא דנמצא בש"ס כי אתא פלוני מארץ ישראל וקאמר וכו' בהא על רוב מקומות תפסו לנוסחת גמרא דבני מערבא לעיקר, הלא תראה דכאן פסק הרמב"ם כרבי יוחנן דהלכתא כותיה לגבי ר' אלעזר תלמידו ובנוסחא דירושלמי דר"י הוא דאמר אין לוקין על החרישה עכ"ל ועיין בש"ך יו"ד סי' קמ"ה סוף סק"א שכתב נמי הכי עיי"ש היטב (שער ענינים השונים פ"ד): | |||