שב שמעתתא/ו/א: הבדלים בין גרסאות בדף

וראיה ברורה לזה מהא דאיתא פרק יש נוחלין [[בבלי/בבא בתרא/קלד/ב|דף קל"ד <small>(ע"ב)</small>]] כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן כו' איני והאמר ר' חייא בר רבין א"ר יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן לא קשיא כאן למפרע כאן להבא איבעיא להו אמר למפרע מהו להימנוהו להבא מי פלגינן דיבורא כו', ומבואר דלמפרע ודאי לא מהימן ואלו בנטמאו טהרותיך ס"ל דכל שהיה בידו אף על פי שעתה אינו בידו נאמן כיון שהיה בידו פעם אחת וכמו שמבואר בפרק הנזקין <small>([[בבלי/גיטין/נד/ב|גיטין נד:]])</small> ובפרק האומר <small>([[בבלי/קידושין/סה/ב|קידושין סה:]])</small> ב[[תוספות/קידושין/סה/ב|תוס']] <small>(ד"ה נטמאו)</small> ובאשר"י שם <small>([[רא"ש/גיטין/ה/יג|גיטין פ"ה סי"ג]] בחילוק הי"ד)</small> וכן פסק ב[[טור/יורה דעה/קכז|טור]] ו[[שולחן ערוך/יורה דעה/קכז#א|שולחן ערוך יורה דעה סימן קכ"ז]] <small>(ס"א)</small> גבי נתנסך יינך, ואם כן אמאי אינו נאמן בגירושין למפרע כיון דבידו היה לגרשה אלא על כרחך דגבי דבר שבערוה אינו נאמן אפילו בידו ומשום דאית ליה כל דין תורת ממון ואינו אלא משום מגו גבי ממון ומגו למפרע לא מהני ודו"ק{{הערה|ביישוב ראיית רבינו כתב בשו"ת שואל ומשיב <small>([[שו"ת שואל ומשיב/ג/ג/לח|מהדורה תליתאה ח"ג סי' לח]] ד"ה ובזה כתבתי)</small> על פי סברת הפני יהושע <small>([[פני יהושע/גיטין/נד/ב|גיטין נד:]])</small> שדבר שנמסר בידו הרי הוא עליו כבעלים והוה כמו שליש, וכל זה במקום שנמסר הענין בידו ויכול לעשות בו כל דבר אז הו"ל כבעליו של הדבר, אבל בגירושין שמסיר הענין ממנו בכהאי גוונא ודאי לא נאמן משום בידו. ובספר יד שלמה <small>([[יד שלמה/יסודי התורה/ז/ז|יסודי התורה פ"ז ה"ז]])</small> יישב שכל טעם הנאמנות במקום שהיה בידו הוא כדרך שאמרו בכמה דוכתי בהימנוהו כבי תרי דנאמן ודווקא בדבר שבערוה שמועיל הימניה נאמן במקום שבידו אך לא במקום שאומר גרשתי את אשתי שלא מהני הימניה.}}

{{שולי הגליון}}