חכמי צרפת/אסתר/ט: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
'''ויכתוב מרדכי את הדברים האלה''', כל האמור למעלה כיצד נתקנא המן במרדכי וכיצד נישאת אסתר למלכות וביטלה גזירתו הכל כתב מה ראה לעשות משתה ומה הגיע אליהם זו גזירת המן וישועת אסתר ומרדכי. '''להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר''', היהודים הפרזים. '''ואת יום חמשה עשר בו''', היהודים אשר בשושן בכל שנה ושנה. '''ומשלוח מנות איש לרעהו''', שאינו צריך לו. '''ומתנות לאביונים''', מפני שהם צריכים. '''וקיבל''', וקבלת היהודים. '''אשר החלו לעשות''', כך כתבו להם אחינו בית ישראל אשר בכל מדינות המלך אחשורוש אודיע לכם שכבר החלו לעשות במקומנו בארבעה עשר ובחמשה עשר באדר.
'''ויכתוב מרדכי את הדברים האלה''', כל האמור למעלה כיצד נתקנא המן במרדכי וכיצד נישאת אסתר למלכות וביטלה גזירתו הכל כתב מה ראה לעשות משתה ומה הגיע אליהם זו גזירת המן וישועת אסתר ומרדכי. '''להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר''', היהודים הפרזים. '''ואת יום חמשה עשר בו''', היהודים אשר בשושן בכל שנה ושנה. '''ומשלוח מנות איש לרעהו''', שאינו צריך לו. '''ומתנות לאביונים''', מפני שהם צריכים. '''וקיבל''', וקבלת היהודים. '''אשר החלו לעשות''', כך כתבו להם אחינו בית ישראל אשר בכל מדינות המלך אחשורוש אודיע לכם שכבר החלו לעשות במקומנו בארבעה עשר ובחמשה עשר באדר.


''''ואת אשר כתב מרדכי עליהם''', שינהוג הדבר לדורות ומה ראו לעשות יום טוב ומה ראה אחשורש שגזר להשמיד להרוג את כל היהודים. '''כי המן בן המדתא צורר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם''', כענין הזה הי' כתוב באיגרת איש אחד קם עלינו להאבידנו בימי המלך אחשורוש והמן האגגי שמו, והיתה לנו אחות מזרע בנימין ושמה אסתר ותלקח אל המלך ובבואה לפני המלך לבקש מלפניו על עמה אמר המלך עם הספר שכבר הגיע לכם מפעם הראשון להעביר את רעת המן האגגי לבד מדברי האגרת הראשונה אמר דבר זה שישיב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשונים ותלו אותו ואת בניו על העץ יוודע לכם אחינו בית ישראל שכבר תלו אותו ואת בניו על העץ, כי באגרת הראשונה לא נכתב כי אם להעביר את רעת המן אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם אבל לא נכתב באגרת זאת מה ראו על ככה שגזרו להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים ומה ראו עכשיו שגזרו שיהא הדבר נהפך אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם כי השעה היתה דחוקה לא היתה השעה להאריך באיגרות ולא כתבו בהן כי אם להעביר את רעת המן האגגי אשר ישלטו היהודים בשונאיהם כי הרצים יצאו דחופים בדבר המלך ולא הי' פנאי להאריך, אבל באיגרת הפורים הזאת השנית הוידעו ליהודים אשר בכל מדינות אחשורוש ומה ראה אחשורוש לשעבר שגזר להשמיד את כל היהודים, ומה ראה עכשיו להעביר את רעת המן האגגי, ושישלטו היהודים המה בשונאיהם ולעשות ימי משתה ושמחה, הכל כתבו להם באיגרת הפורים הזאת השנית דכתי' '''ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים וגו' לקיים עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה'''.
'''ואת אשר כתב מרדכי עליהם''', שינהוג הדבר לדורות ומה ראו לעשות יום טוב ומה ראה אחשורש שגזר להשמיד להרוג את כל היהודים. '''כי המן בן המדתא צורר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם''', כענין הזה הי' כתוב באיגרת איש אחד קם עלינו להאבידנו בימי המלך אחשורוש והמן האגגי שמו, והיתה לנו אחות מזרע בנימין ושמה אסתר ותלקח אל המלך ובבואה לפני המלך לבקש מלפניו על עמה אמר המלך עם הספר שכבר הגיע לכם מפעם הראשון להעביר את רעת המן האגגי לבד מדברי האגרת הראשונה אמר דבר זה שישיב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשונים ותלו אותו ואת בניו על העץ יוודע לכם אחינו בית ישראל שכבר תלו אותו ואת בניו על העץ, כי באגרת הראשונה לא נכתב כי אם להעביר את רעת המן אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם אבל לא נכתב באגרת זאת מה ראו על ככה שגזרו להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים ומה ראו עכשיו שגזרו שיהא הדבר נהפך אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם כי השעה היתה דחוקה לא היתה השעה להאריך באיגרות ולא כתבו בהן כי אם להעביר את רעת המן האגגי אשר ישלטו היהודים בשונאיהם כי הרצים יצאו דחופים בדבר המלך ולא הי' פנאי להאריך, אבל באיגרת הפורים הזאת השנית הוידעו ליהודים אשר בכל מדינות אחשורוש ומה ראה אחשורוש לשעבר שגזר להשמיד את כל היהודים, ומה ראה עכשיו להעביר את רעת המן האגגי, ושישלטו היהודים המה בשונאיהם ולעשות ימי משתה ושמחה, הכל כתבו להם באיגרת הפורים הזאת השנית דכתי' '''ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים וגו' לקיים עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה'''.


'''קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם''', כשהגיעה האיגרת הזאת אליהם שכתב מרדכי עליהם לעשות ימי משתה ושמחה בכל שנה ושנה והם מקיימים עליהם ועל זרעם. '''ועל כל הנלוים עליהם''', אלו הגרים כענין מאמר ונלוה הגר עליהם. ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה וגו'. '''והימים האלה נזכרים''', על ידי מקרא מגילה. '''ונעשים''', ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. [ר' יוס'.] '''לא יעברו''', לא יפסקו. '''לא יסוף''', עד תום מתרגמי' עד דסף, יסוף מן סף, יסור מן סר, ישוב מן שב: [ר' שמוא'.]
'''קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם''', כשהגיעה האיגרת הזאת אליהם שכתב מרדכי עליהם לעשות ימי משתה ושמחה בכל שנה ושנה והם מקיימים עליהם ועל זרעם. '''ועל כל הנלוים עליהם''', אלו הגרים כענין מאמר ונלוה הגר עליהם. ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה וגו'. '''והימים האלה נזכרים''', על ידי מקרא מגילה. '''ונעשים''', ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. [ר' יוס'.] '''לא יעברו''', לא יפסקו. '''לא יסוף''', עד תום מתרגמי' עד דסף, יסוף מן סף, יסור מן סר, ישוב מן שב: [ר' שמוא'.]
156

עריכות

תפריט ניווט