שו"ת הרא"ש/ב/טז: הבדלים בין גרסאות בדף

עוד כתב הר"ם בכלאי הנהגה דאינו לוקה אלא בטמאה וטהורה אבל שני מיני טהורין או שני מיני טמאים אינו לוקה וקשה לן דמתניתין דכלאים קתני בהמה עם בהמה וחיה עם חיה טמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה טמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה אסורים לחרוש ולמשוך ולהנהיג המנהיג סופג את הארבעים אלמא סתמא דמתניתין לא מיפלגו בין טמאה עם טהורה וטהורה עם טהורה וכן משמע בפ' אותו ואת בנו (ע"ט) דגרסינן התם אמר ליה רבי אבא לשמעיה כי מעיילת לי כודנייתא בריספק עיין להנך דדמיין להדדי ועייל לי אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב וסימנין דאורייתא ואם טמאה עם טמאה ליכא איסור דאורייתא היכא פשיטא דסימנין דאורייתא אפילו הוו סימנין דרבנן סמכינן עלייהו באיסור דרבנן וכן מתניתין דשור שנגח את הפרה (נ"ד) אחד השור ואחד כל בהמה כו' עד לכלאים וקאמר בגמ' אי כלאים דחרישה יליף שור שור משבת אי דהרבעה יליף בהמתך בהמתך משבת ומשמע חרישה כמו הרבעה לאסור כל המינין ובשלהי פרק הפרה (נ"ה) גרסינן בעי רחבא המנהיג בעיזא ושיבוטא מאי ושיבוטא דג טהור הוא כי בצרפת אוכלים אותו ותו אמרינן במכות פרק אלו הן הלוקין (כ"ב) המנהיג בשור פסולי המוקדשין לוקה שהרי גוף אחד הוא ועשאו הכתוב ב' גופין פי' שקראו הכתוב צבי ואיל ואין לפרש לוקה מכת מרדות דמשמע דומיא דהמרביע בשור פסולי המוקדשים דקאמר רבי אושעיא.

[[קטגוריה:שו"ת הרא"ש]]