טורי אבן/מגילה/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשך
אין תקציר עריכה
(המשך)
שורה 20: שורה 20:


עוד הביאו ראיה מהא דאמר ריב"ל בגמ' כרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר ובע"כ מיירי בדליכא עשרה בטלנים דאי בדאיכא מי גרע מעיירות גדולות שקורין בי"ד וטעמא דישב ולבסוף הוקף הא הוקף ולבסוף ישב קורין בט"ו ככרך אע"פ שאין בו עשרה בטלנים. והר"ן דחה ראיה זו ופירש דכי אמר כרך שאין בו עשרה בטלנים נידון ככפר היינו לומר שאם רצו מקדימין ליום הכניסה מיהו אם לא רצו קורין בט"ו והאי דכרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר היינו לומר שאין חומתו מעלה ולא מוריד אלא קורין בי"ד ואם אין בה עשרה בטלנים אם רצה להקדים מקדים. ול"נ דאין זה דחוי אטו קריאת י"ד הוזכר הכא בהאי דישב ולבסוף הוקף נידון ככפר קאמר ולהקדים ליום הכניסה אם אין בו עשרה בטלנים מיירי והשתא שפיר דייקי התוס' הא הוקף ולבסוף ישב אינו נידון ככפר ואם רצה להקדים אינו רשאי אע"ג דאין בו י' בטלנים. מ"מ לדידי גם זה אינו ראיה דריב"ל אמתני' קאי דתני הכפרים מקדימין ליום הכניסה וארישא קאי דקתני מגילה נקראת בי"א בי"ב וכו' והא אפ"ת דמוקפין חומה נמי מקדימין ליום הכניסה באין בהם עשרה בטלנים אפ"ה קריאת י"א שהוא בחל י"ר בא' בשבת במוקפין חומה שזמנן למחר בט"ו שהוא גופא יום הכניסה לא משכחת לה דהא מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן כדפי' לעיל ובע"כ י"א דתנינן גבי כפרים לא מיירי ממוקפין חומה אלא משאינן מוקפין דזמן קריאתן בא' בשבת שהוא י"ד והשתא ה"ק כרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר דמתני' לכל מילי ואפי' לקריאת י"א ובאין בו עשרה בטלנים מיירי משום שדינו כאינן מוקפין חומה שזמנם בי"ד וכשחל י"ד בא' בשבת נדחית ליום הכניסה דה' בשבת שהוא י"א אבל אם קדמה הקפתה לישיבתה דינה כמוקפין חומה שזמן קריאתה בט"ו דה"ל יוה"כ ואין מקדמת לי"א דמיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן אבל בהקדמת י"ב בחל י"ד בשבת או י"ג בחל בע"ש או בג' בשבת כפרים מוקפין חומה ואין מוקפין חומה שוין להקדים ליום הכניסה הואיל ואין בהם עשרה בטלנים:
עוד הביאו ראיה מהא דאמר ריב"ל בגמ' כרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר ובע"כ מיירי בדליכא עשרה בטלנים דאי בדאיכא מי גרע מעיירות גדולות שקורין בי"ד וטעמא דישב ולבסוף הוקף הא הוקף ולבסוף ישב קורין בט"ו ככרך אע"פ שאין בו עשרה בטלנים. והר"ן דחה ראיה זו ופירש דכי אמר כרך שאין בו עשרה בטלנים נידון ככפר היינו לומר שאם רצו מקדימין ליום הכניסה מיהו אם לא רצו קורין בט"ו והאי דכרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר היינו לומר שאין חומתו מעלה ולא מוריד אלא קורין בי"ד ואם אין בה עשרה בטלנים אם רצה להקדים מקדים. ול"נ דאין זה דחוי אטו קריאת י"ד הוזכר הכא בהאי דישב ולבסוף הוקף נידון ככפר קאמר ולהקדים ליום הכניסה אם אין בו עשרה בטלנים מיירי והשתא שפיר דייקי התוס' הא הוקף ולבסוף ישב אינו נידון ככפר ואם רצה להקדים אינו רשאי אע"ג דאין בו י' בטלנים. מ"מ לדידי גם זה אינו ראיה דריב"ל אמתני' קאי דתני הכפרים מקדימין ליום הכניסה וארישא קאי דקתני מגילה נקראת בי"א בי"ב וכו' והא אפ"ת דמוקפין חומה נמי מקדימין ליום הכניסה באין בהם עשרה בטלנים אפ"ה קריאת י"א שהוא בחל י"ר בא' בשבת במוקפין חומה שזמנן למחר בט"ו שהוא גופא יום הכניסה לא משכחת לה דהא מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן כדפי' לעיל ובע"כ י"א דתנינן גבי כפרים לא מיירי ממוקפין חומה אלא משאינן מוקפין דזמן קריאתן בא' בשבת שהוא י"ד והשתא ה"ק כרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר דמתני' לכל מילי ואפי' לקריאת י"א ובאין בו עשרה בטלנים מיירי משום שדינו כאינן מוקפין חומה שזמנם בי"ד וכשחל י"ד בא' בשבת נדחית ליום הכניסה דה' בשבת שהוא י"א אבל אם קדמה הקפתה לישיבתה דינה כמוקפין חומה שזמן קריאתה בט"ו דה"ל יוה"כ ואין מקדמת לי"א דמיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן אבל בהקדמת י"ב בחל י"ד בשבת או י"ג בחל בע"ש או בג' בשבת כפרים מוקפין חומה ואין מוקפין חומה שוין להקדים ליום הכניסה הואיל ואין בהם עשרה בטלנים:
'''אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה.''' פירש"י שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט לפי שב"ד יושבין בעיירות למשפט בב' ובה' בתקנת עזרא והכפרים אין בקיאין לקרות וצריך שיקרא להם אחד מבני העיר ולא הטריחו חכמים להתאחר ולבא ביום י"ד. וק"ל דאמר בירושלמי בן עיר אינו מוציא בן כפר דכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן, שמע מינה דבני הכפרים קורין לעצמן אבל בן עיר אינו יכול להוציאן וי"ל דמ"מ אחד מבני העיר קורא להן אלא שבני הכפרים עונין אחריו מה שהוא אומר ובהכי סגי וכדתנן בפ"ג דסוכה (דף לח) מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרין ואע"פ שאין מחוייבים בדבר בהכי סגי. מ"מ ק"ל מדתנן לקמן (דף ה) איזהו עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנים פחות מכאן ה"ז כפר, ואי טעמא דהקדמת הכפרים משום דבאין לעיירות למשפט בב' וה' מ"ט תלה לה בעשרה בטלנים הא ביש בה ב"ד או אין בה ב"ד תלוי טעמא ועוד אי טעמא דהקדמת כפרים משום ב"ד היושבין בעיירות בב' וה' א"כ כפר הסמוך לעיר שב"ד קבועין בכל יום לא יקדימו ליום הכניסה וכה"ג מצינו רפ"ק דכתובות (דף ג) בתולה נישאת ברביעי ואלמנה ליום ה' שפעמים בשבת ב"ד יושבים בעיירות ביום ב' וביום ה' שאם היו לו טענת בתולים ישכים לב"ד ואמר בגמ' היכא דב"ד קבועין בכל יום אשה נשאת בכל יום וה"נ אי טעמא דהקדמה משום ב"ד הוא היכא דב"ד קבועין בכל יום בטלה ליה הקדמה וכ"ת ה"נ א"כ לא נשתמיט הגמרא לאשמעינן הא ועוד ר"י דמחלק בין מקום שנכנסין בב' ובה' לאין נכנסין דהשתא אין כאן טובה לבני הכפרים בהקדמה יותר ה"ל לאשמעינן הא דהיכא דב"ד קבולנין בכל יום אין קורין אלא בזמנן מה"ט דאין כאן שום טובה להו וכ"ש הא דאין נכנסין דאין קורין אלא בזמנן.
אבל הפירוש המחוור נ"ל דה"ט דהקדמה דהואיל וקורין בהן בס"ת בני הכפרים באין לעיירות לשמוע קריאת התורה וה"ט גופא דתקנת עזרא שיהא ב"ד יושבין בעיירות בב' וה' משום דשכיחי רבים דקרו לסיפרא כדאמר בספ"ז דב"ק (דף פג) וכיון דבאין בלאו הכי לעיירות הקילו להם לקרות בו המגילה ולא יטריחו לבא בשביל קריאתה בי"ד מש"ה תלי הקדמה בעשרה בטלנים דכל היכא דליכא עשרה בטלנים אינהו גופייהו באים לעיירות לשמוע קריאת התורה דהא אין קורין בתורה פחות מי' כדתנן לקמן בפ' הקורא עומד (דף כג) מש"ה הקילו להם להקדים ליום הכניסה ומיהו גם לפי פי' זה צ"ל דבני הכפרים אין בקיאים לקרות לעצמן דאל"כ יקראו בי"ד לעצמן בעירם והקדמה זו ל"ל וא"כ אכתי ק"ל הא דתלי להקדמה בעשרה בטלנים וכי פסקא למילתא דכל שאין בה עשרה בטלנים אין בקיאין לקרות לעצמן ומ"ט תלה בהכי וי"ל דלמאי שאפרש לקמן בגמרא (דף ה) דאפילו למ"ד מגילה בזמנה קורין אותה אפילו ביחיד ה"מ דיעבד אבל לכתחילה בעי עשרה משום פרסומא ניסא א"ש דמש"ה כל שאין בה עשרה בטלנים קבועים זימנין דליכא עשרה בזמנן הילכך התירו להקדים ליום הכניסה שקורין בתורה דאיכא פרסומא ניסא בעשרה אבל לפירש"י דתלי טעמא דהקדמה משום דאין בקיאין לקרות הא ודאי קשה מאי פסקא דעשרה בטלנים והתוס' פ"ק דיבמות (דף י) פירשו דבני הכפרים היה קורין בעירן והא דקרי ליה ליום הכניסה לפי שבעירם היו מתאספין לבא לבית הכנסת בב' ובה' לקריאת התורה וזה קרוב למאי דפי' מ"מ מה שהביאו ראיה התוס' שם מהאי דירושלמי דבני עיירות אין מוציאין בני כפרים משום דה"ל אינו מחויב בדבר וכיון דבני הכפרים היו בקיאין לקרות ודאי היה קורין בעירם לפי מה שכתבתי לעיל לפירוש רש"י אין זה ראיה:




תפריט ניווט