5,263
עריכות
כף החיים/אורח חיים/קלו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== א == | == א == | ||
א) '''[סעיף א'] בשבת וי"ט וכו'''' פי' דבב' וה' ובמנחה בשבת דאין מוסיפין על ג' לא שייך האי דינא אלא בשבת דקורין ז' שייך, וה"ה ביו"ט ויוה"כ נמי שייך דאם רצו להוסיף יכולין להוסיף כדלקמן בסי' רפ"ב יעו"ש ב"ח, ועיין מ"ש הפתה"ד או' א' דגם מרן ז"ל ס"ל דמוסיפין ביו"ט ויוה"כ יעו"ש ומ"ש הפרישה או' א' דבחול שאין קורין אלא ג' פשיטה שקורין הגדול לשלישי וכו' עיין רש"י גיטין דף ס' ע"א ד"ה מי ששבת וכו' דמשמע שם דבחול לא ובימי התלמוד וה"ה עכשיו יכול לקרוא בחול מי שירצה א"א: | א) '''[סעיף א'] בשבת וי"ט וכו'.''' פי' דבב' וה' ובמנחה בשבת דאין מוסיפין על ג' לא שייך האי דינא אלא בשבת דקורין ז' שייך, וה"ה ביו"ט ויוה"כ נמי שייך דאם רצו להוסיף יכולין להוסיף כדלקמן בסי' רפ"ב יעו"ש ב"ח, ועיין מ"ש הפתה"ד או' א' דגם מרן ז"ל ס"ל דמוסיפין ביו"ט ויוה"כ יעו"ש ומ"ש הפרישה או' א' דבחול שאין קורין אלא ג' פשיטה שקורין הגדול לשלישי וכו' עיין רש"י גיטין דף ס' ע"א ד"ה מי ששבת וכו' דמשמע שם דבחול לא ובימי התלמוד וה"ה עכשיו יכול לקרוא בחול מי שירצה א"א: | ||
== ב == | == ב == | ||
ב) '''שם בשבת וי"ט וכו'''' מצוה לקרות בי"ט אנשים המעמידים הקהלה לפיכך הן קודמים לכל אם אין שם ת"ח מופלג, מהרי"ל, מ"א. סו"ב. משמע דת"ח מופלג בעירו קודם לעשיר נכבד ובסי' רפ"ב כתב רמ"א ז"ל דמותר לקרות ע"ה עשיר ונכבד קודם לת"ח היינו בת"ח שאינו מופלג, ומה שנוהגים באיזה קהלות קטנות לקרוא לפי השנים או לפי החתונה ע"ה קודם ת"ח איסורא הוא, א"א או' א' פת"ע או' א': | ב) '''שם בשבת וי"ט וכו'.''' מצוה לקרות בי"ט אנשים המעמידים הקהלה לפיכך הן קודמים לכל אם אין שם ת"ח מופלג, מהרי"ל, מ"א. סו"ב. משמע דת"ח מופלג בעירו קודם לעשיר נכבד ובסי' רפ"ב כתב רמ"א ז"ל דמותר לקרות ע"ה עשיר ונכבד קודם לת"ח היינו בת"ח שאינו מופלג, ומה שנוהגים באיזה קהלות קטנות לקרוא לפי השנים או לפי החתונה ע"ה קודם ת"ח איסורא הוא, א"א או' א' פת"ע או' א': | ||
== ג == | == ג == | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
== ד == | == ד == | ||
ד) '''שם אחר לוי ת"ח הממונים וכו'''' כתב מ"א בשם ב"י סי' קל"ה דנהגו שגדול הצבור עולה אחרון וכ"כ הלבוש בסי' קל"ה סעי' יו"ד, וכ"כ הברכ"י בזה הסי' או' א' דיש מקומות שנהגו דהמסיים הוא הגדול וכמ"ש מרן בב"י לעיל בסי' הקודם לזה, ואם עלה הרב ג' פשוט שלא היה עשרת הדברות וכיוצא וקראו לתלמיד משלים כתב הרדב"ז סי' ש"ד דלא יעלה דחלשה דעתיה דרביה ואם נתן לו רשות יעלה עכ"ד, והביאו הברכ"י שם ובספרו לד"א סי' ה' או' ל"ג, מיהו נראה דבזה"ז שנתפשטו דברי האר"י ז"ל שכתב דהששי הוא גדול מכולם ואחריו הג' והשביעי הוא גרוע מכולם כמ"ש לעיל בסי' קל"ה או' י"ט יעו"ש לא שייך דין זה דהכל יודעים דהג' הוא גדול מן המשלים, וכן מנהג ק"ק בית אל יכב"ץ דהוא בקהל חסידים של עיר קדשנו ירושת"ו דהגדול שבהם עולה ששי שהוא כנגד בחי' היסוד, וכתב הרו"ח דכך נוהגים מימי עולם ושנים קדמוניות יעו"ש, מיהו אם עלה רבו שלישי וכ"ש ד' וה' לא יעלה התלמיד שישי עד שיתן לו רבו רשות משום זלותא: | ד) '''שם אחר לוי ת"ח הממונים וכו'.''' כתב מ"א בשם ב"י סי' קל"ה דנהגו שגדול הצבור עולה אחרון וכ"כ הלבוש בסי' קל"ה סעי' יו"ד, וכ"כ הברכ"י בזה הסי' או' א' דיש מקומות שנהגו דהמסיים הוא הגדול וכמ"ש מרן בב"י לעיל בסי' הקודם לזה, ואם עלה הרב ג' פשוט שלא היה עשרת הדברות וכיוצא וקראו לתלמיד משלים כתב הרדב"ז סי' ש"ד דלא יעלה דחלשה דעתיה דרביה ואם נתן לו רשות יעלה עכ"ד, והביאו הברכ"י שם ובספרו לד"א סי' ה' או' ל"ג, מיהו נראה דבזה"ז שנתפשטו דברי האר"י ז"ל שכתב דהששי הוא גדול מכולם ואחריו הג' והשביעי הוא גרוע מכולם כמ"ש לעיל בסי' קל"ה או' י"ט יעו"ש לא שייך דין זה דהכל יודעים דהג' הוא גדול מן המשלים, וכן מנהג ק"ק בית אל יכב"ץ דהוא בקהל חסידים של עיר קדשנו ירושת"ו דהגדול שבהם עולה ששי שהוא כנגד בחי' היסוד, וכתב הרו"ח דכך נוהגים מימי עולם ושנים קדמוניות יעו"ש, מיהו אם עלה רבו שלישי וכ"ש ד' וה' לא יעלה התלמיד שישי עד שיתן לו רבו רשות משום זלותא: | ||
== ה == | == ה == | ||
ה) '''שם ת"ח הממונים וכו'''' ואינו רשאי למחול אפי' לפרנס שיקרא במקומו דהוה כמו שקוראין לעלות לס"ת ואינו עולה שהוא בכלל קיצור ימים, ואף שיקרא לפרנס ג"כ רק שירצה למחול שיקרא במקומו לפניו אין רשאי למחול, עט"ז, ועיין לעיל אות ג': | ה) '''שם ת"ח הממונים וכו'.''' ואינו רשאי למחול אפי' לפרנס שיקרא במקומו דהוה כמו שקוראין לעלות לס"ת ואינו עולה שהוא בכלל קיצור ימים, ואף שיקרא לפרנס ג"כ רק שירצה למחול שיקרא במקומו לפניו אין רשאי למחול, עט"ז, ועיין לעיל אות ג': | ||
== ו == | == ו == | ||
ו) '''שם הממונים על הצבור וכו'''' פרנסי הדור אף שאינם ת"ח קודמים לאותם המכונים בשם חבר וגם לבן דיין מדינה עפ"י התקנה, הרב מנחת יעקב בקו' השאלות שבסופו סי' א' ברכ"י אות ב': | ו) '''שם הממונים על הצבור וכו'.''' פרנסי הדור אף שאינם ת"ח קודמים לאותם המכונים בשם חבר וגם לבן דיין מדינה עפ"י התקנה, הרב מנחת יעקב בקו' השאלות שבסופו סי' א' ברכ"י אות ב': | ||
== ז == | == ז == | ||
ז) '''שם, ואח"כ ראשי כנסיות וכו'''' מפ' אלו עוברין משמע דאינם ת"ח ודלא כפרישה א"ה סי' ב' שפי' ראשי כנסיות אנשי מעשה וצדיקים, הרב הנז' בתשו' הנז' ברכ"י אות ג': | ז) '''שם, ואח"כ ראשי כנסיות וכו'.''' מפ' אלו עוברין משמע דאינם ת"ח ודלא כפרישה א"ה סי' ב' שפי' ראשי כנסיות אנשי מעשה וצדיקים, הרב הנז' בתשו' הנז' ברכ"י אות ג': | ||
== ח == | == ח == | ||
ח) '''שם, ואח"כ ראשי כנסיות וכו'''' וכ"ז מיירי במקומות שאין מוכרים המצית אלא שעומד הממונה וקורא לפי הכבוד אבל במדינות אלו שמוכרין המצות ונופל המעות לצדקה כל הקונה אותם יש לו רשות לקרות למי שירצה ובלבד שגם הוא יקרא כל אחד לפי כבודו שלא יבא לידי מחלוקת, לבוש, מ"א. א"ר אות א' עיין בס' מאורי אור בחלק באר שבע דף ל"ה ע"א שכתב וז"ל סדר הקוראים שהוא מדין התלמוד ופו' נתבטל ברוב הקהלות מפני הכנסות צדקה וקניית הסגן לצרכי בהכ"נ ומהאי טעמא נהגו להרבות בהוצאות פרשיות מסויימות כשירת הים ועשר בדברות לרווחא דקופת הקהל יעוש"ב, והביאו א"ת או' א': | ח) '''שם, ואח"כ ראשי כנסיות וכו'.''' וכ"ז מיירי במקומות שאין מוכרים המצית אלא שעומד הממונה וקורא לפי הכבוד אבל במדינות אלו שמוכרין המצות ונופל המעות לצדקה כל הקונה אותם יש לו רשות לקרות למי שירצה ובלבד שגם הוא יקרא כל אחד לפי כבודו שלא יבא לידי מחלוקת, לבוש, מ"א. א"ר אות א' עיין בס' מאורי אור בחלק באר שבע דף ל"ה ע"א שכתב וז"ל סדר הקוראים שהוא מדין התלמוד ופו' נתבטל ברוב הקהלות מפני הכנסות צדקה וקניית הסגן לצרכי בהכ"נ ומהאי טעמא נהגו להרבות בהוצאות פרשיות מסויימות כשירת הים ועשר בדברות לרווחא דקופת הקהל יעוש"ב, והביאו א"ת או' א': | ||
== ט == | == ט == | ||
ט) '''שם. ואח"כ ראשי כנסיות וכו'''' ועיין בלבוש ומ"א סי' רפ"ב וש"א ש"ב מי הם הקודמים והחיובים לעלות ולא כתבנו אותם מפני שיש בזה מנהגים שונים וכל אחד מחזיק במנהגו רק כתבנו קצת מה שנוהג ברוב המקומות לעיל בסי' קל"ה או' כ"א ואו' כ"ב, ומי שעמד לקרוא במקים חבירו כתבנו אותו ג"כ לעיל בסי' הנז' או' מ"ג יעו"ש, ועיין א"ר בזה הסי' או' א' וברכ"י או' ד' ודו"ק: | ט) '''שם. ואח"כ ראשי כנסיות וכו'.''' ועיין בלבוש ומ"א סי' רפ"ב וש"א ש"ב מי הם הקודמים והחיובים לעלות ולא כתבנו אותם מפני שיש בזה מנהגים שונים וכל אחד מחזיק במנהגו רק כתבנו קצת מה שנוהג ברוב המקומות לעיל בסי' קל"ה או' כ"א ואו' כ"ב, ומי שעמד לקרוא במקים חבירו כתבנו אותו ג"כ לעיל בסי' הנז' או' מ"ג יעו"ש, ועיין א"ר בזה הסי' או' א' וברכ"י או' ד' ודו"ק: | ||
== י == | == י == | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
== יא == | == יא == | ||
יא) כהן''' שזה שנים נתרצו והסכימו בני העיר שיעלה ראשון לס"ת בשבת בראשית ע"י שיפרע הך מה ואחר עבור זמן וזמנים רצו הצבור להעבירו ולהכריז את העלייה אין הצבור יכולין להעבירו לכהן זה הראשון שכבר זכה והחזיק במצותו, שות מהר"י טרביט כ"י סי' קמ"א, בי"מ בדיני עולין לת"ת או' מ"ה: | יא) '''כהן''' שזה שנים נתרצו והסכימו בני העיר שיעלה ראשון לס"ת בשבת בראשית ע"י שיפרע הך מה ואחר עבור זמן וזמנים רצו הצבור להעבירו ולהכריז את העלייה אין הצבור יכולין להעבירו לכהן זה הראשון שכבר זכה והחזיק במצותו, שות מהר"י טרביט כ"י סי' קמ"א, בי"מ בדיני עולין לת"ת או' מ"ה: | ||
== יב == | == יב == | ||
יב) כהן''' זקן שהיה עולה ראשון בכל שבת ובא כהן בחור אחד וטוען שרוצה גם הוא לעלות בשחרית של שבת כמוהו פעם בפעם, אין בטענת כהן הבחור כלום ואין להחליף את הזקן בבחור כיון שאינו חכם ואם כדי לפרסם הבחור כהונתו יעלה במנחת שבת. ובשני וה' יחלקו ביניהם זה בב' וזה בה' מהר"י טרבו"ט שם, בי"מ שם אות מ"ו: | יב) '''כהן''' זקן שהיה עולה ראשון בכל שבת ובא כהן בחור אחד וטוען שרוצה גם הוא לעלות בשחרית של שבת כמוהו פעם בפעם, אין בטענת כהן הבחור כלום ואין להחליף את הזקן בבחור כיון שאינו חכם ואם כדי לפרסם הבחור כהונתו יעלה במנחת שבת. ובשני וה' יחלקו ביניהם זה בב' וזה בה' מהר"י טרבו"ט שם, בי"מ שם אות מ"ו: | ||
== יג == | == יג == | ||
יג) מי''' שהוחזק לעלות לס"ת ששי בשבתות ידועים או איזו עלייה אחרת זכה בעלייה זו מכח חזקה ואין מעבירין ממנו עליה זו ליתנה לאחר ואפי' שזה שהוחזק בעלייה זו הוא ע"ה אין מעבירין אותו ואפי' כדי להעלות לה לת"ח, כן מפורש יוצא מדברי הראנ"ח ז"ל ח"ב סי' ע' אבל הרמב"ם ז"ל בתשו' הנקראים פאר הדור סי' קנ"ה כתב היפך זה דאם האיש הלזה אשר רוצה לעלות במקומו גדול ממנו בחכמה וביראה יהיה כמ"ש הקהל, ואם הוא שוה אליו משום דרכי שלום אבל אם הוא פחות ממנו לא, שעל זה נאמר מעלין בקודש ולא מורידין יעו"ש, בי"מ שם אות מ"ז: | יג) '''מי''' שהוחזק לעלות לס"ת ששי בשבתות ידועים או איזו עלייה אחרת זכה בעלייה זו מכח חזקה ואין מעבירין ממנו עליה זו ליתנה לאחר ואפי' שזה שהוחזק בעלייה זו הוא ע"ה אין מעבירין אותו ואפי' כדי להעלות לה לת"ח, כן מפורש יוצא מדברי הראנ"ח ז"ל ח"ב סי' ע' אבל הרמב"ם ז"ל בתשו' הנקראים פאר הדור סי' קנ"ה כתב היפך זה דאם האיש הלזה אשר רוצה לעלות במקומו גדול ממנו בחכמה וביראה יהיה כמ"ש הקהל, ואם הוא שוה אליו משום דרכי שלום אבל אם הוא פחות ממנו לא, שעל זה נאמר מעלין בקודש ולא מורידין יעו"ש, בי"מ שם אות מ"ז: | ||
== יד == | == יד == | ||
יד) אם''' לא היה חכם בקהל ונתנו קריאת עשר דברות לזקן אחד ואח"כ לקחו הקהל חכם אחר והמנהג בעיר שחכם הקהל קורא עשר דברות בזה וכיוצא זוכה חכם הקהל ואין לזקן שום חזקה, לד"א סי' ב' אות י"ג, בי"מ בדיני מצות ס"ת אות כ"ד: | יד) '''אם''' לא היה חכם בקהל ונתנו קריאת עשר דברות לזקן אחד ואח"כ לקחו הקהל חכם אחר והמנהג בעיר שחכם הקהל קורא עשר דברות בזה וכיוצא זוכה חכם הקהל ואין לזקן שום חזקה, לד"א סי' ב' אות י"ג, בי"מ בדיני מצות ס"ת אות כ"ד: | ||
== טו == | == טו == | ||
טו) קהל''' שהסכימו שכל מי שהוא פנוי לא יקרא. בתורה עד שישא אשה אם מפני כבוד התורה כדי שתתכבד בגדולים או מפני חשש איסור שא"א בלא. הרהור אם בהסכמה הטילו בה חרס חל החרם אבל בלא הטלת חרס אין טעם לאוסרם, הרשב"ץ ח"ג סי' רס"א, י"א במ"ב: | טו) '''קהל''' שהסכימו שכל מי שהוא פנוי לא יקרא. בתורה עד שישא אשה אם מפני כבוד התורה כדי שתתכבד בגדולים או מפני חשש איסור שא"א בלא. הרהור אם בהסכמה הטילו בה חרס חל החרם אבל בלא הטלת חרס אין טעם לאוסרם, הרשב"ץ ח"ג סי' רס"א, י"א במ"ב: | ||
== טז == | == טז == | ||
טז) ביו"ט''' של סוכות לא יקרא ללוי למי שאוכל חדש וכיוצא בזה, בשנת השמטה אינו ראוי לקרות בתורה לא יגוש את רעהו למי שלא עשה פרוזבול ער"ה העבר בכניסת שמיטה וכיוצא באלו ראוי להחסידים להזהר, תשו' ח"ס חא"ח סי' ע"ו בשם מנהג רבו הגאון מ' נתן אדלער, פת"ע: | טז) '''ביו"ט''' של סוכות לא יקרא ללוי למי שאוכל חדש וכיוצא בזה, בשנת השמטה אינו ראוי לקרות בתורה לא יגוש את רעהו למי שלא עשה פרוזבול ער"ה העבר בכניסת שמיטה וכיוצא באלו ראוי להחסידים להזהר, תשו' ח"ס חא"ח סי' ע"ו בשם מנהג רבו הגאון מ' נתן אדלער, פת"ע: | ||
== יז == | == יז == | ||
טוב) יש''' להשתדל לעלות לס"ת לפחות פעם אחת בחדש כי כראות פני מלך חיים הוא ובכההיא דאמרו אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים אלא פעם אחת בחודש דיים, שלחן מלכים, אמ"ל בדין עליית קס"ת אות כ"א, לד"א סי' ה' אות כ"א: | טוב) '''יש''' להשתדל לעלות לס"ת לפחות פעם אחת בחדש כי כראות פני מלך חיים הוא ובכההיא דאמרו אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים אלא פעם אחת בחודש דיים, שלחן מלכים, אמ"ל בדין עליית קס"ת אות כ"א, לד"א סי' ה' אות כ"א: | ||