5,263
עריכות
כף החיים/אורח חיים/רפא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== א == | == א == | ||
א) '''[סעיף א'] אין לשחות בולך אנחנו מודים וכו'''' נראה דוקא במודים שאינו לשון שחייה. וה"ה בכל קומה לפניך תשתחוה שאינו אלא דרך סיפור בעלמא אבל בואנחנו כורעים ומשתחוים וכו' בעלינו לשבח יש לשחות דמדאומר ואנחנו כורעים ומשתחוים וכו' אם לא יכרע וישתחוה אז מיחזי כשיקרא. דרישה. וכן אין להשתחות בליל ש"ק בעת שאומר השתחוו לה' בהדרת קודש. א"ח או א': | א) '''[סעיף א'] אין לשחות בולך אנחנו מודים וכו'.''' נראה דוקא במודים שאינו לשון שחייה. וה"ה בכל קומה לפניך תשתחוה שאינו אלא דרך סיפור בעלמא אבל בואנחנו כורעים ומשתחוים וכו' בעלינו לשבח יש לשחות דמדאומר ואנחנו כורעים ומשתחוים וכו' אם לא יכרע וישתחוה אז מיחזי כשיקרא. דרישה. וכן אין להשתחות בליל ש"ק בעת שאומר השתחוו לה' בהדרת קודש. א"ח או א': | ||
== ב == | == ב == | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
== ג == | == ג == | ||
ג) '''שם בהגה. ונוהגין שבשבת מאחרין וכו'''' אבל מ"מ ממהרין לבא יותר מביו"ט כדי לקרות ק"ש בזמנה. מ"א סק"א. והרדב"ז בתשובות החדשות סי' תרי"ד כתב אף דיש לישב דברי המרדכי מ"מ מנהג בלתי הגון הוא אלא הטוב והישר להשכים לתפלה בשבת כמעשהו בחול יעו"ש. מחב"ר או' ב': | ג) '''שם בהגה. ונוהגין שבשבת מאחרין וכו'.''' אבל מ"מ ממהרין לבא יותר מביו"ט כדי לקרות ק"ש בזמנה. מ"א סק"א. והרדב"ז בתשובות החדשות סי' תרי"ד כתב אף דיש לישב דברי המרדכי מ"מ מנהג בלתי הגון הוא אלא הטוב והישר להשכים לתפלה בשבת כמעשהו בחול יעו"ש. מחב"ר או' ב': | ||
== ד == | == ד == | ||
ד) '''שם בהגה. ונוהגין להרבות בזמירות וכו'''' ועיין בלבוש שכתב טעם לכל המזמורים שאנו מוסיפים ביום השבת שמדברים ממעשה בראשית שכלו ביום שבת או ממתן תורה שנתנה בשבת ואומרים שיר של פגעים שהוא יושב בסתר עליון להציל מן המזיקין המצויין בליל שבת יעו"ש. ועוד עיין בזוה ק פ' תרומה דף קל"ז ע"ב שנתן טעם בסוד למזמורים שמוסיפין בשבת וגם בענין נשמת כל חי שאומרים בשבת יעו"ש. ועיין לקמן או' ז': | ד) '''שם בהגה. ונוהגין להרבות בזמירות וכו'.''' ועיין בלבוש שכתב טעם לכל המזמורים שאנו מוסיפים ביום השבת שמדברים ממעשה בראשית שכלו ביום שבת או ממתן תורה שנתנה בשבת ואומרים שיר של פגעים שהוא יושב בסתר עליון להציל מן המזיקין המצויין בליל שבת יעו"ש. ועוד עיין בזוה ק פ' תרומה דף קל"ז ע"ב שנתן טעם בסוד למזמורים שמוסיפין בשבת וגם בענין נשמת כל חי שאומרים בשבת יעו"ש. ועיין לקמן או' ז': | ||
== ה == | == ה == | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
== ט == | == ט == | ||
ט) '''שם בהגה. אם לא אמר לאל אשר שבת וכו'''' מחזירין אותו כתוב בהגמ"נ ותמה אני דהא בטלטולא אין אומרים אותו עכ"ל ול"נ דלא קאמר דיחזור ליוצר אור דהא לא נזכר בתלמוד ועוד דאינו אלא מנהג אלא כוונתו שיאמרו עדיין אחר התפלה משא"כ בשאר זמירות שאינן אלא רשות ואם רצה אין אומרם כלל. מ"א סק"ג. וכ"כ הרב בר יוחאי ז"ל שער ז' דף קמ"א ע"א דאם לא אמרו אין מחזירין אותו כיון שלא הוזכר בש"ס יעו"ש. והביאו הפתה"ד או' ו': | ט) '''שם בהגה. אם לא אמר לאל אשר שבת וכו'.''' מחזירין אותו כתוב בהגמ"נ ותמה אני דהא בטלטולא אין אומרים אותו עכ"ל ול"נ דלא קאמר דיחזור ליוצר אור דהא לא נזכר בתלמוד ועוד דאינו אלא מנהג אלא כוונתו שיאמרו עדיין אחר התפלה משא"כ בשאר זמירות שאינן אלא רשות ואם רצה אין אומרם כלל. מ"א סק"ג. וכ"כ הרב בר יוחאי ז"ל שער ז' דף קמ"א ע"א דאם לא אמרו אין מחזירין אותו כיון שלא הוזכר בש"ס יעו"ש. והביאו הפתה"ד או' ו': | ||
ט) '''ואם''' נזכר בתוך התפלה אפי' קודם שסיים ברכת יוצר לא יחזור לראש הברכה בשבילו הואיל ואינו אלא מנהג בעלמא. וה"ה שלא יאמר אותו לבדו במקום שנזכר כיון שאינו שייך שם. ר"ז או' ב': | ט) '''ואם''' נזכר בתוך התפלה אפי' קודם שסיים ברכת יוצר לא יחזור לראש הברכה בשבילו הואיל ואינו אלא מנהג בעלמא. וה"ה שלא יאמר אותו לבדו במקום שנזכר כיון שאינו שייך שם. ר"ז או' ב': | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
== יא == | == יא == | ||
יא) שם בהגה. ויש להאריך וכו'''' דוקא בניגון שיש בו נעימה כעין שעושין בפסוקי דזמרה. וכבר הפליגו הקדמונים בגנות המשוררים המאריכים ומפרידים אות מחברתה ותיבה מחברת. מ"א סק"ד: | יא) '''שם בהגה. ויש להאריך וכו'.''' דוקא בניגון שיש בו נעימה כעין שעושין בפסוקי דזמרה. וכבר הפליגו הקדמונים בגנות המשוררים המאריכים ומפרידים אות מחברתה ותיבה מחברת. מ"א סק"ד: | ||
== יב == | == יב == | ||
יב) שם בהגה. ואין למחות במאריך וכו'''' ומ"מ יזהרו לקרות ולהתפלל בזמנו. מ"א סק"ה: | יב) '''שם בהגה. ואין למחות במאריך וכו'.''' ומ"מ יזהרו לקרות ולהתפלל בזמנו. מ"א סק"ה: | ||
== יג == | == יג == | ||
יג) שם בהגה. אעפ"י שהמוחה מכוין משום ביטול תורה וכו'''' רב גדול ומובהק היה גומר בבהכ"נ לפי שהיו מאריכין בברכות שהיה דעתו ללמוד ונענש על זה. ס' הגן דף ה' מחב"ר או' ד': | יג) '''שם בהגה. אעפ"י שהמוחה מכוין משום ביטול תורה וכו'.''' רב גדול ומובהק היה גומר בבהכ"נ לפי שהיו מאריכין בברכות שהיה דעתו ללמוד ונענש על זה. ס' הגן דף ה' מחב"ר או' ד': | ||
== יד == | == יד == | ||
יד) איש''' אחד מאן דהו זכה לג"ע שהיה אומר הברכות בקול נעים בבהכ"נ ואף מהיה אדם קל בזכות זה הביאוהו לג"ע ומכבדין אותו. כך סיפר הוא אחר פטירתו לשמש בהכ"נ. ס' הגן שם. מחב"ר או' ה': | יד) '''איש''' אחד מאן דהו זכה לג"ע שהיה אומר הברכות בקול נעים בבהכ"נ ואף מהיה אדם קל בזכות זה הביאוהו לג"ע ומכבדין אותו. כך סיפר הוא אחר פטירתו לשמש בהכ"נ. ס' הגן שם. מחב"ר או' ה': | ||
== טו == | == טו == | ||
טו) ישמח''' משה. פי' כשהיו אבותינו במצרים וראה משה כובד השעבוד שהכבידו עליהם בקש מפרעה שיתן להם יום אחד בשבוע שינוחו בו ונתנו לו ובחר ביום השביעי וכאשר נצטוו על יום השבת שמח משה שבחר בו וזהו ישמח משה במתנת חלקו. וי"מ משום הא דכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם א"ל הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם וע"כ תיקנו ישמח משה באותה מתנה. טור. ובשער הכוו' דף ס"ו ע"א כתב כי כשעלה מרע"ה אל הר סיני לקבל התורה נתנו לו אלף חלקי אורה הנרמזים באלף רבתי דאדם שת אנוש בד"ה. וכשחטאו ישראל בעגל נסתלקו ממנו בעון ישראל ולא נשתייר בו רק חלק אחד מן האלף והיא סוד האלף זעירא דויקרא אל משה. ולפי שמשה לא אבדם ע"י חטא עצמו אלא בעוון ישראל לכן הקב"ה משלים אליו אלו האלף חלקים מחלקם של ישראל שהם בחי' אותם האורות והעטרות והעדיים שקבלו ישראל בהר סיני ואח"כ נתנצלו ונתפרקו מהם כמש"ה ויתנצלו בני ישראל את עדיים מהר חורב. ומשם נטלם ונשלם מחלקם של ישראל. והנה בכל ע"ש בבוא ליל שבת חוזר מרע"ה לקחת אותם האורות של אלף חלקים שלו עצמם שנאבדו ממני ולוקחם בסוד תוספת שבת וכיון שלוקחם משלו הוא מחזיר לישראל אותם ההארות שלקח מחלקם ואלו האורות נתנים לישראל בכל ע"ש בסוד תוספת שבת. וז"ס ישמח משה במתנת חלקו פי' כי משה הוא שמח עתה ביום השבת במתנת חלקו עצמו הראשון שנאבדו ממנו ועתה נתנו לו במתנה ביום השבת. והכוונה לומר ולהגיד מעלת מרע"ה כי אעפ"י שניתנו לו בתחי' האורות והכתרים מחלקם של ישראל הנה הוא שמח בחלקי ודי לו בזה ותיכף מחזיר הארותיהם של ישראל להם ואינו נוטלם לעצמו כי חפץ הוא לזכות את הרבים ואינו אומר כיון שאני לא חטאתי והם חטאו בעגל ובעבורם אבדתי שלי א"כ גם עתה אעכב את שלהם בידי אמנם הוא שמח במתנת חלקו ואז מחזיר להם חלקם. ונמצא כי בזה ניכרת מע' מרע"ה כי עבד נאמן קראת לו כי אעפ"י שהפקיד השי"ת בידו פקדון חלקם של ישראל הנה עתה ביום השבת הוא עבד נאמן להחזיר הפקדון לבעליו והם ישראל. וביאר מה ענין מתנת חלקו הנז' ואמר כי היא כליל תפארת אשר בראשו נתתה בעמדו לפניך על הר סיני ונאבדה ממנו ועתה חוזר השי"ת ליתנה לו במתנה עכ"ל: | טו) '''ישמח''' משה. פי' כשהיו אבותינו במצרים וראה משה כובד השעבוד שהכבידו עליהם בקש מפרעה שיתן להם יום אחד בשבוע שינוחו בו ונתנו לו ובחר ביום השביעי וכאשר נצטוו על יום השבת שמח משה שבחר בו וזהו ישמח משה במתנת חלקו. וי"מ משום הא דכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם א"ל הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם וע"כ תיקנו ישמח משה באותה מתנה. טור. ובשער הכוו' דף ס"ו ע"א כתב כי כשעלה מרע"ה אל הר סיני לקבל התורה נתנו לו אלף חלקי אורה הנרמזים באלף רבתי דאדם שת אנוש בד"ה. וכשחטאו ישראל בעגל נסתלקו ממנו בעון ישראל ולא נשתייר בו רק חלק אחד מן האלף והיא סוד האלף זעירא דויקרא אל משה. ולפי שמשה לא אבדם ע"י חטא עצמו אלא בעוון ישראל לכן הקב"ה משלים אליו אלו האלף חלקים מחלקם של ישראל שהם בחי' אותם האורות והעטרות והעדיים שקבלו ישראל בהר סיני ואח"כ נתנצלו ונתפרקו מהם כמש"ה ויתנצלו בני ישראל את עדיים מהר חורב. ומשם נטלם ונשלם מחלקם של ישראל. והנה בכל ע"ש בבוא ליל שבת חוזר מרע"ה לקחת אותם האורות של אלף חלקים שלו עצמם שנאבדו ממני ולוקחם בסוד תוספת שבת וכיון שלוקחם משלו הוא מחזיר לישראל אותם ההארות שלקח מחלקם ואלו האורות נתנים לישראל בכל ע"ש בסוד תוספת שבת. וז"ס ישמח משה במתנת חלקו פי' כי משה הוא שמח עתה ביום השבת במתנת חלקו עצמו הראשון שנאבדו ממנו ועתה נתנו לו במתנה ביום השבת. והכוונה לומר ולהגיד מעלת מרע"ה כי אעפ"י שניתנו לו בתחי' האורות והכתרים מחלקם של ישראל הנה הוא שמח בחלקי ודי לו בזה ותיכף מחזיר הארותיהם של ישראל להם ואינו נוטלם לעצמו כי חפץ הוא לזכות את הרבים ואינו אומר כיון שאני לא חטאתי והם חטאו בעגל ובעבורם אבדתי שלי א"כ גם עתה אעכב את שלהם בידי אמנם הוא שמח במתנת חלקו ואז מחזיר להם חלקם. ונמצא כי בזה ניכרת מע' מרע"ה כי עבד נאמן קראת לו כי אעפ"י שהפקיד השי"ת בידו פקדון חלקם של ישראל הנה עתה ביום השבת הוא עבד נאמן להחזיר הפקדון לבעליו והם ישראל. וביאר מה ענין מתנת חלקו הנז' ואמר כי היא כליל תפארת אשר בראשו נתתה בעמדו לפניך על הר סיני ונאבדה ממנו ועתה חוזר השי"ת ליתנה לו במתנה עכ"ל: | ||
== טז == | == טז == | ||
טז) כתוב''' בסידורים ובשביעי רצית בו ולפי גירסא זו מלת בו מיותרת דכיון דכתיב בשביעי א"צ לומר בו ובהרד"א הביא הנוסח והשביעי רצית בו. שכנה"ג בהגב"י או' ג' וכתב הרב זלה"ה כי אין לומר זכר למעשה בראשית בשחרית כ"א בערבית ובמוסף. ש"ץ דף ר"ח ע"ד. שע"ת: | טז) '''כתוב''' בסידורים ובשביעי רצית בו ולפי גירסא זו מלת בו מיותרת דכיון דכתיב בשביעי א"צ לומר בו ובהרד"א הביא הנוסח והשביעי רצית בו. שכנה"ג בהגב"י או' ג' וכתב הרב זלה"ה כי אין לומר זכר למעשה בראשית בשחרית כ"א בערבית ובמוסף. ש"ץ דף ר"ח ע"ד. שע"ת: | ||
== יז == | == יז == | ||
טוב) ומנהג''' בספרד לומר אתה הראת קודם ס"ת לפי שנאמר על קבלת התורה והיא ניתנה בשבת. טור: | טוב) '''ומנהג''' בספרד לומר אתה הראת קודם ס"ת לפי שנאמר על קבלת התורה והיא ניתנה בשבת. טור: | ||