174,646
עריכות
גליוני הש"ס/סנהדרין/ה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
ה' | {{מרכז|'''דף ה' ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|נקיטנא}} רשותא מאבא מרי.''' נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות סי' ל' ושו"ת שבות יעקב סי' מ"ד: | |||
שם תוד"ה ואם הי' מומחה כו' כ' ולראי' פי' הא דפריך לקמן כו' ה"מ לשנויי דמיירי ביחיד מומחה לרבים | '''{{עוגן1|ואיב"א}} על שם חכמתו כו'.''' נ"ב מצינו עוד כזה שם בן אחות דאין הכוונה ממש רק שהוא בן עמו ואומתו ע' ב"מ צ"ג ב' ידעת בי' בבר אחתך כו' וברש"י כלומר בבן עמך ואומתך עכ"ל ואולם שם צ"ע באמת דמנ"ל לרש"י לפרש כן ושלא הי' בן אחותו ממש וגם י"ל גם שם הפי' על שם חכמתו ואף דשם קרא לעצמו כך ולא שייך שישבח את עצמו שהוא חכם מ"מ יוכל להיות שר' פפא הי' רגיל לקרותו כן בן אחות ע"ש חכמתו וכהך דכאן וזהו שאמר לו ידעת בי' בבר אחתך דמצי למיעבר חדא חדא כלומר הרי אותה קורא אותי בן אחות ע"ש החכמה ואתה מחזיקני לחכם בתורה ואיך אוכל לטרוח טירחא כזו למיעבר חדא חדא ואולם מפני זה לכאורה לא הי' לו להפטר מלשלם אם לא דגם שאר אדם אין מחויב לטרוח בכמו זה ושפיר הוכרח רש"י לפרש בבן עמך ואומתך דגם לומר שהי' בן אחותו ממש ג"כ לא מתיישב מטעם הנ"ל דהי' משמע הכוונה דמפאת היותו קרובו וממשפחה נעלה אין לו לטרוח בכמו זה וזה הא אין לו להועיל לפטור וכנ"ל: | ||
'''תוד"ה {{עוגן1|ואם}} הי' מומחה כו'''' כ' '''ולראי' פי' הא דפריך לקמן כו' ה"מ לשנויי דמיירי ביחיד מומחה לרבים.''' נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' קל"ז: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||