גליוני הש"ס/סנהדרין/ה/א
נקיטנא רשותא מאבא מרי. נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות סי' ל' ושו"ת שבות יעקב סי' מ"ד:
ואיב"א על שם חכמתו כו'. נ"ב מצינו עוד כזה שם בן אחות דאין הכוונה ממש רק שהוא בן עמו ואומתו ע' ב"מ צ"ג ב' ידעת בי' בבר אחתך כו' וברש"י כלומר בבן עמך ואומתך עכ"ל ואולם שם צ"ע באמת דמנ"ל לרש"י לפרש כן ושלא הי' בן אחותו ממש וגם י"ל גם שם הפי' על שם חכמתו ואף דשם קרא לעצמו כך ולא שייך שישבח את עצמו שהוא חכם מ"מ יוכל להיות שר' פפא הי' רגיל לקרותו כן בן אחות ע"ש חכמתו וכהך דכאן וזהו שאמר לו ידעת בי' בבר אחתך דמצי למיעבר חדא חדא כלומר הרי אותה קורא אותי בן אחות ע"ש החכמה ואתה מחזיקני לחכם בתורה ואיך אוכל לטרוח טירחא כזו למיעבר חדא חדא ואולם מפני זה לכאורה לא הי' לו להפטר מלשלם אם לא דגם שאר אדם אין מחויב לטרוח בכמו זה ושפיר הוכרח רש"י לפרש בבן עמך ואומתך דגם לומר שהי' בן אחותו ממש ג"כ לא מתיישב מטעם הנ"ל דהי' משמע הכוונה דמפאת היותו קרובו וממשפחה נעלה אין לו לטרוח בכמו זה וזה הא אין לו להועיל לפטור וכנ"ל:
תוד"ה ואם הי' מומחה כו' כ' ולראי' פי' הא דפריך לקמן כו' ה"מ לשנויי דמיירי ביחיד מומחה לרבים. נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' קל"ז:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |