174,647
עריכות
גליוני הש"ס/בבא בתרא/כב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף כ"ב ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|לאיקבועי}} דלא כהלכתא.''' נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' רנ"ג ועש"ה כל התשובה לעניין השגת גבול לת"ח וגוף הך דכאן דשרא להו כו' לאיקבועי דלא כהלכתא וברש"י אלא לפנים משורת הדין והיינו שהטיל חיוב על סתם בני אדם לעשות לפנים משורת הדין היינו הסוחרים שהם הם המפסידים בקביעות ר' יאשי'. כו' ורק שחייבם לסבול הפסד זה מצד לפנים משורת הדין הוא חידוש דאיך אפשר לחייב דבר שלא מצד הדין וע' תבואות שור סי' י"ז ס"ק י"ב מש"ש דאע"ג דאפי' דבשל ישראל יש מדת חסידות כו' מ"מ אין מורין כן לשאר בני אדם משא"כ בשל עכו"ם מורין כן לכל ישראל להתנהג בחסידות זו כיון דלית לי' פסידא כו' ע"ש כל העניין וע' נדה י"ב א' וזהו עדן של צנועות כו' תני תנא צריכות כו' א"ל שאני אומר כו' ע"ש ברש"י ד"ה וזהו עדן דכ' דהוא מדת חסידות והיינו דס"ל דאף דהוא רק מדת חסידות מ"מ חייבו חכמים מדת חסידות זה לכל הנשים בתורת מדת חסידות והיינו דתני צריכות ומאן דפליג עלי' ס"ל דלא שייך לחייב דבר ממדת חסידות וכיון דתנא צריכות ע"כ דהוא מעיקר הדין ודו"ק: | |||
'''{{עוגן1|כפיפה}} מצרית.''' נ"ב הוזכר כלים פכ"ו מ"א: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||