174,647
עריכות
גליוני הש"ס/יבמות/קיח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף קי"ח ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|}} האיש נאמן לומר מת אחי שאייבים את אשתו.''' נ"ב דווקא בזקוקה ליבם אבל אם הי' נשוי אחותה דאינה זקוקה] נאמן להתיר אשתו ולא חיישי' דמשום ירושה קאמר אף אם אב ואח אין לו, שו"ת ח"צ סי' פ"ה ע"ש: | |||
'''{{עוגן1|א"ל}} תנינא וחוששין לדברי' כו'.''' נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' ע"ה דכ' דהיכא דהוא ספק אז אם אומרת אח"כ דניחא לה ה"ל זכות למפרע עש"ה וצ"ע דא"כ אחרי שאנו אומרים לפי פשיטות האיבעי' דהוא ספק א"כ הדק"ל דנשאלה את פי' עכשיו וצ"ע וגם בלא"ה ק' כאן דאחרי דפשטי' דחולצת ולא מתייבמת א"כ כיון דסוף סוף לא תתייבם אזדא לי' חשש דרחמא לי' ושוב הוי זכות גמור וראוי שגם חליצה לא תצטרך וע' שו"ת מהר"י מינץ סי' י"ד דכ' דע"א נאמן עתה ביבמה להתיר' לעלמא וכן היא עצמה דכיון דאנן לא נהגינן לייבם א"כ אין לומר זימנין דסניא לי' כו' ע"ש: | |||
'''{{עוגן1|המזכה}} גט לאשתו במקום קטטה מהו כו'.''' נ"ב ע' שו"ת מהרי"ל סי' ק': | |||
'''{{עוגן1|טב}} למיתב דן דו כו'.''' נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהר"ם פדוואה סי' ע' לעניין הנשבע לאשה לישאנה דיהי' יכולין להתיר לו שלא בפני' אע"ג דהנשבע לחבירו אין מתירין לו אלא בפניו מ"מ כיון דהוא רק בעשה לו טובה ע"כ כאן לא מיחשיב עשתה לו טובה במה שנתרצית להנשא לו כי לאיש מצויות נשים כי אשה בכל דהו ניחא לה כי טב למיתב טן דו כו' עכ"ל ע"ש ומ"ש כי אשה בכל דהו ניחא לה הוא ל' הגמ' כתובות ע"ה א' ועמש"ש בגליון: | |||
{{ | '''{{עוגן1|אביי}} אמר כו'.''' נ"ב ע' שו"ת תה"ד סי' רל"ז וע' שו"ת רד"ך בית ט' חדר ז' ד"ה ואין לומר דבנשואה על כרחך כו' ע"ש שכ' דהך וכולן מזנות כו' וודאי הוא לא ספק ואמרי' לי' בין להחמיר ובין להקל עש"ה והוא חידוש וע' שו"ת שבות יעקב סי' ק"א וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתר"כ דכ' יש דברים שאנו מדמים והמעשה רחוקה כי הך דעירובין נ"ה ב' דאמר יושבי צריפין והולכי מדבריות חייהן אינם חיים ובניהם אינם שלהם ומפרש טעמא שאין להם מרחצאות ופירש"י דנשותיהם נזקקות למנאפים כו' וכי אם הם בעיני חכמים כבני זנונים יעשו מעשה אם נשאו הבנים להפרישם כממזרים ממש ולא כן נראה מדלא פריש ממזרות גמור וכאלה רבות עכ"ל ונ' לכאורה דגם הך דכאן עניינו כן אבל אין הכוונה שנדונם לדינא לוודאי מזנות דאל"כ ה"ל לפרושי דאסורות לבעליהן ושכופין אותן לגרש: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||