174,647
עריכות
גליוני הש"ס/יבמות/עא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עוגנים ועיצוב
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ע"א ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|כגון}} שהיו אביו ואמו חבושין.''' נ"ב ולא נימול בשעת שחיטה ואע"ג דכי ליתי' לאב מלין אותו אחרים הכא הרי איתי' לאב, ס' הפרדס לרש"י סי' מ"א ע"ש וכן מתבאר מפירש"י כאן: | |||
'''{{עוגן1|דזנתיה}} אישתא.''' נ"ב ע' פירש"י דהחולי זן את החולה וע' נימוקי יוסף נדרים י"ז ב' מדפי הרי"ף ד"ה זן את החולה: | |||
'''{{עוגן1|דלא}} מעוי.''' נ"ב י"ג מערי ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רנ"ז: | |||
'''{{עוגן1|לא}} ניתנה כו'.''' נ"ב ל' הבה"ג ה' מילה מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל וכן הוא אומר בעת ההוא אמר ד' אל יהושיע עשה לך חרבות צורים ושוב מול את בני ישראל שנית שנית זו פריעת מילה א"ל הקב"ה ליהושיע תני מהלינהו כי היכי דמהלו במצרים משום דלא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו אלא ניתנה למשה במצרים דאי ס"ד פריעת מילה לאו ליהושיע ניתנה א"כ ליכתוב רחמנא שוב מול ולישתוק אלא להכי כתב שנית כלומר שנית למצרים עכ"ל כוונתו דבמצרים הי' פריעה פעם הראשונה ובימי יהושיע הי' הפעם השני' וזהו שנית ומשא"כ אילו הי' כוונת המקרא על גוף המילה לא שייך שנית שהרי המילה כבר הית' הרבה פעמים מימי אברהם אבינו וצ"ע להתאים דברי הבה"ג אלה בגמ' דכאן ואולי הי' לו גירסא אחרת כאן: | |||
'''{{עוגן1|ומאי}} שנית לאקושי סוף מילה לתחלת מילה.''' נ"ב דוגמת היקש זה בחולין ל"א ב' מת"ל שנית מקיש תכבוסת שני' לתכבוסת ראשונה וע"ע דוגמת זה דשני הוא היקיש דאיתקש השני לראשון בהוריות ה' ב' ת"ל ופר שני שני לעולה מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת: | |||
{{ | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה לא עדיף''' כ' '''והא דתנא לודאה יום הבראתו כו'.''' נ"ב ע' שאלתות פ' אחרי וז"ל אמרי לא יום הבראתו כיום הולדו ועולה מן המניין מיהו עדיף יום הבראתו מיום הולדו דאילו יום הולדו מקצת היום ככולו ואילו יום הבראתו מעת לעת עכ"ל ומיושבת קישית רש"י ועוד חידוש יוצא מנוסחת השאלתות דמה שקבעה תורה מילה בשמיני אינו מפאת דא"צ שמונה ימים רק דבאמת צריך שמונה ימים אלא דמקצת היום ככולו וככל הנך דאמרי' בהו, מקצת היום ככולו אף שצריך מספר ימים ודו"ק ושוב מצאתי עוד בשו"ת מהרי"ו סי' קנ"ח וז"ל ועל מה דשאלת לעניין מת ביום ל' לעניין אבילות כו' בכל דוכתא מקצת היום ככולו כגון בשבעת ימי נדה דקיי"ל מקצת היום ככולו כדאי' בפרק בנות כותים וכן לעניין אבילות דהלכה רווחת בישראל דמקצת היום ככולו לעניין שבעה בתחלתו ובסופו ולעניין מילה נמי דמהלינן קודם השלמת שביעי מעל"ע דלפי דבריך נולד בשבת לאחר חצות אנו צריכין להמתין עד יום ראשון לאחר חצות ואם נפשך לומר דשאני התם דכתי' וביום השמיני ימול דהיינו קודם השלמת מעל"ע מ"מ היינו צריכין להמתין לשבת הבאה אחר חצות עכ"ל ומשמע ממ"ש ואם נפשך לומר דדעתו אינה כן רק דהא דלא בעי' ח' שלמים הוא מטעם מקצת היום ככולו ואולם מדברי השאלתות נתיישבתי דאין ראי' די"ל כוונתו רק על יום הלידה דאמרי' בי' מקצת היום ככולו לא על יום השמיני ויום הלידה הא הוי טעמא בהכרח משום מקצת היום ככולו וכמהרי"ו הנ"ל ויש עדיין לדון בדבר ואין הגליון מספיק: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||