בנין ציון/ב/פד: הבדלים בין גרסאות בדף

ב"ה אלטאנא יום ה' י"ג ניסן תר"ט לפ"ק

'''על''' מה שכתב מעכ"ת נ"י על דברי המל"מ (ריש הל' קרבן פסח) דמדברי הרמב"ם מוכח דגם בחו"ל החיוב על ישראל לבא לירושלים ולשחוט הפסח ותמה על התוס' פסחים (דף ג' ע"ב) שכתבו דבחו"ל פטורים מנ"ל זה הא חובת הגוף נוהג בחו"ל דנראה לו דדברי התוס' פשוטים ומיוסדים על דברי התוס' בקדושין (ל"ז ע"ב) ד"ה הואיל וכו' בתירוץ הראשון דגבי פסח דכתיב כי תבואו אינו נוהג אלא לאחר ירושה וישיבה וכן איתא במכילתא פ' בא והובא ברש"י שם ומבואר בקדושין (ל"ז ע"ב) מקו' הש"ס דא"ל ר"ע והרי שבת דנאמר בו מושבות ואפ"ה נוהג בא"י ובח"ל מזה מוכח מה דאינו נוהג אלא לאחר ירושה וישיבה אינו נוהג בח"ל והפ"י צידד שם בזה ואפ"ה מסתבר לי' כן וא"כ שפיר כ' התוס' בפסחים ופסח מצרים ופסח מדבר היו הוראות שעה עפ"י הדבור והרמב"ם סובר כאידך תי' של התוס' דביאה הנאמר גבי פסח הוא להורות עשה מצוה זו ובשבילה תכנס לארץ זה שורש הפלוגתא לענ"ד איברא לתי' ראשון של התוס' תמהני מזבחים (קי"ח ע"א) דקאמר ויעשו בני ישראל את הפסח בגלגל למה לי פשיטא וכו' וקשה הא טובא איצטריך לפי תירוץ ראשון של התוס' לאשמעינן דעפ"י הדבור הקריבו וצ"ע על התוס' וראיה לתי' ב' ולשיטת הרמב"ם: