דבר אברהם/ג/לב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיפורים והוספות
(גרסה ראשונית)
 
(שיפורים והוספות)
 
שורה 20: שורה 20:
'''על הגליון איזה רשומות לקונטרסו הנ"ל.'''
'''על הגליון איזה רשומות לקונטרסו הנ"ל.'''


'''א) העירות''' על מה שכתבתי בספרי בסי' א' אות י"ד להקשות על דעת רבינו יונה ז"ל דהפקר בי"ד אינו מועיל אלא להפקיע ולא להקנות ואינו קונה עד שיבוא ליד הזוכה, א"כ מאי קס"ד בב"מ (דף צ"ו ע"ב) גבי בעיא דרמב"ח בעל בנכסי אשתו מי מעל נמעלו בי"ד כו' משום שהם תקנו לו קנין זה והרי בי"ד רק הפקיעו והקנין עושה הבעל עצמו אח"כ כשיבוא לידו ואמאי ימעלו בי"ד. וע"ז העירות דאין בזה קושיא כלל דהפקעה לא שייכא בנכסי הקדש וכלא כלום היא, ודק הוצאה לרשות אחרת הוא דאית בהו ושעי"ז הם יוצאים לחולין וא"כ לדעת ר"י קודם שיבואו מעות ההקדש ליד הבעל לא פעלה עליהם עדיין כלום תקנת חכמים לעשותם מופקרים ורק בבואם ליד הבעל פועלת תקנת חכמים לעשותם ברשותו ע"י קנינו והוו הם ממש המוציאים מרשות הקדש לרשות אחרת.
'''א) העירות''' על מה שכתבתי בספרי בסי' א' אות י"ד להקשות על דעת רבינו יונה ז"ל דהפקר בי"ד אינו מועיל אלא להפקיע ולא להקנות ואינו קונה עד שיבוא ליד הזוכה, א"כ מאי קס"ד בבבא מציעא {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/צו/ב|דף צ"ו ע"ב]]}} גבי בעיא דרמב"ח בעל בנכסי אשתו מי מעל נמעלו בי"ד כו' משום שהם תקנו לו קנין זה והרי בי"ד רק הפקיעו והקנין עושה הבעל עצמו אח"כ כשיבוא לידו ואמאי ימעלו בי"ד. וע"ז העירות דאין בזה קושיא כלל דהפקעה לא שייכא בנכסי הקדש וכלא כלום היא, ודק הוצאה לרשות אחרת הוא דאית בהו ושעי"ז הם יוצאים לחולין וא"כ לדעת ר"י קודם שיבואו מעות ההקדש ליד הבעל לא פעלה עליהם עדיין כלום תקנת חכמים לעשותם מופקרים ורק בבואם ליד הבעל פועלת תקנת חכמים לעשותם ברשותו ע"י קנינו והוו הם ממש המוציאים מרשות הקדש לרשות אחרת.


'''הנה''' מש"כ דהפקעה והפקר לא שייכא בנכסי הקדש ורק הונאה לרשות אחרת הוא דאית בהו, לא כן מבואר בחולין (דף קל"ט ע"א) בתרנגולת של הקדש שמרדה פקעה קדושתייהו ומבואר בראשונים דכיון דמרדה הו"ל כהפקר, הרי אע"ג דאין כאן עדיין הוצאה לרשות אחרת מ"מ פקעה רשות הקדש מינה, ואפי' למאן דפליג התם וס"ל דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא היינו דוקא לענין הפקר דממילא דמשו"ה במאי דמרדה לא פקעה רשות הקדש מינה משום דלא הוו כאבודין ואין מקום להפקר בשביל זה כמבואר ברש"י שם, אבל לענין הפקעה שע"י תק"ח שפיר א"ל מצד זה דשייכא ואין תשובה ע"ז ממאי דבי גזא דרחמנא איתא כמובן. ולפי דבריך דבהקדש ל"ש הפקעה הן עוד יותר קשה האיך ימעלו בי"ד והרי לר"י לא עשו כלום, ומה שרצית לרפא על נקלה באמרך שבבוא ליד הבעל פועלת תק"ח לעשותם ברשותו כו', רואה אני שיש בזה רק סיוע להוצאה וקנין, ומי אשכחן מעילה על סיוע כה"ג.
'''הנה''' מש"כ דהפקעה והפקר לא שייכא בנכסי הקדש ורק הונאה לרשות אחרת הוא דאית בהו, לא כן מבואר בחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/קלט/א|דף קל"ט ע"א]]}} בתרנגולת של הקדש שמרדה פקעה קדושתייהו ומבואר בראשונים דכיון דמרדה הו"ל כהפקר, הרי אע"ג דאין כאן עדיין הוצאה לרשות אחרת מ"מ פקעה רשות הקדש מינה, ואפי' למאן דפליג התם וס"ל דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא היינו דוקא לענין הפקר דממילא דמשו"ה במאי דמרדה לא פקעה רשות הקדש מינה משום דלא הוו כאבודין ואין מקום להפקר בשביל זה כמבואר ברש"י שם, אבל לענין הפקעה שע"י תק"ח שפיר א"ל מצד זה דשייכא ואין תשובה ע"ז ממאי דבי גזא דרחמנא איתא כמובן. ולפי דבריך דבהקדש ל"ש הפקעה הן עוד יותר קשה האיך ימעלו בי"ד והרי לר"י לא עשו כלום, ומה שרצית לרפא על נקלה באמרך שבבוא ליד הבעל פועלת תק"ח לעשותם ברשותו כו', רואה אני שיש בזה רק סיוע להוצאה וקנין, ומי אשכחן מעילה על סיוע כה"ג.


'''ב) ומה''' שכתבת לדחות ראייתי מזבחים (ס"ה ע"ב) דאין שהיי' פוסלת בעוף בין סימן לסימן דסימן השני במליקה לאו שם שחיטה עליו כלל, איני יודע מאי דיחויא הוא, והרי הכי קאמינא אם אין שם מליקה על סימן השני ה"ג אין שם שחיטה עליו, וממילא אין שהיי' פוסלת.
'''ב) ומה''' שכתבת לדחות ראייתי מזבחים (ס"ה ע"ב) דאין שהיי' פוסלת בעוף בין סימן לסימן דסימן השני במליקה לאו שם שחיטה עליו כלל, איני יודע מאי דיחויא הוא, והרי הכי קאמינא אם אין שם מליקה על סימן השני ה"ג אין שם שחיטה עליו, וממילא אין שהיי' פוסלת.

תפריט ניווט