חובת התלמידים/שלשה מאמרים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,247 בתים ,  ביום רביעי בשעה 04:20
המשך הקלדה
(המשך הקלדה)
(המשך הקלדה)
שורה 425: שורה 425:
ללמוד דיני פסח, עניניו, רמזיו, רמזי הסדר וכו' וממהר לשכב
ללמוד דיני פסח, עניניו, רמזיו, רמזי הסדר וכו' וממהר לשכב
ולקום לשרוף החמץ ועל כלם לאפיות המצות מצוה. יש לו כבר
ולקום לשרוף החמץ ועל כלם לאפיות המצות מצוה. יש לו כבר
מצה בביתו אף של שמורה, אבל בזמן שביהמ"ק הי' קיים ובפלטרין
המלך דרנו באנו בשעה זו אל היכל קדשו והקרבנו לו קרבן, את
הוד קדושת אבינו מלכנו עין בעין ראינו, ויחד עם חבצלת השרון
כנסת ישראל במרום שירה שרנו, והלל אל מלך הכבוד
זמרנו. ועתה הכל נלקח מאתנו אבל אבינו מאז גם עתה לנו, את
אהבתו ואת יראתו, מן האש ומן החרב הצלנו ובלבנו טמננו ואת
ההלל כמו מלפנים, גם עתה לפניו נשיר, לא אבלות ולא עצבות
מתעורר עתה, רק געגועים אל ראית הוד קדושתו ואל משכן כבודו
מאז מתעוררים בנו, הנפש מתגברת ואת כל המחיצות שוברת, הבדל
המקום לא יעצרוה, ומרחק הזמן לא יפריעהו אין גשם ולא גבול
לה, ויחד עם יוצאי מצרים מלפנים ועם מקריבי הפסח במקדש,
אנו עובדים עתה את עבודת קדושנו, גופנו את המצות אופה
ונשמתנו עורגת כוספת ואת ההלל שרה.
כן היא הדבר, רק מי שגם בכל השנה מתעורר ונפשו קמה
ועולה מעט, מרגיש את הפסח מהו. אבל בכל השנה יש זמנים
שלבו של האיש נופל בקרבו, במה אני ישראל, ואף ששומר אני
את התורה, אבל מי יערבני שתורתי מתקבלת במרום, ומי יבטיחני
שאני עכ"פ מקטני הקטנים של אותו ישראל, שהתנה הקב"ה עמנו
והייתם לי סגולה ממלכת כהנים וגוי קדוש. הן מרגיש אני
לפעמים התעוררות ואור של קדושה, אבל האם בטוח אני כבר
בזה, האם לבלעם להבדיל לא נתגלו נבואיות יותר גדולות לעת
הצורך, ומי יודע איזה צורך הוא בשעה שמעוררים אותי ממרום.
אפשר ח"ו עומד אני בשעה זו לשקוע לגמרי בטיט היון, ולבלתי
ידח ממנו נדח בא מלאך ויאחזני בציצת ראשי ומעלני, ונפשי
מרגשת אז מעט מאור העליון. ואם כבלעם לעבירות ח"ו איני נופל
אח"כ, אבל מ"מ הלא נופל אני ואור נפשי היתירה נעדר ממני,
ובמה יודע איפה שכלן גם ירידותי עבודה הן, מיני עליות וירידות
קטנות וגדלות העובד הן, ולא ח"ו להיפך שגם עליותי רק מיני
הצלה הן, הצלה מלהשקיע ח"ו לגמרי.
זהו רק בכל השנה, אבל בימי הפסח יודע הוא כבר בקרבו
כי ישראל הוא. לא די לו הלל אחד שאמר ובשירה אחת לא שקטה
נפשו הסוערת, הימים ימי קדם הם, הגן עדן ירד לו לעוה"ז והוא
יושב בו, וכלו נהפך לאיש אחר עכ"פ לעקבי איש ישראל האמיתי
הגיע לא זהו המוח ולא זהו הלב של כל השנה, ליל פסח כבר בא
----
----
{{ביאורים}}
{{ביאורים}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט