13,494
עריכות
מאין תקציר עריכה |
(המשך הקלדה) |
||
שורה 239: | שורה 239: | ||
והשכל מהנשמה היא, ולמעלה, מפני שכח בהם לגלות מעט את | והשכל מהנשמה היא, ולמעלה, מפני שכח בהם לגלות מעט את | ||
הנפש יותר מכח חכמתו. | הנפש יותר מכח חכמתו. | ||
כך הוא הדבר, אנו במצבנו ובדורנו, לא מבעיא שבשכלנו | |||
שכל אנושי א"א לנו לחקור ולדעת מהות שום דבר רוחני, אלא | |||
אף לעורר את עצמנו ולגלות מעט מפנימיות נפשנו מחוץ למכסה | |||
גופנו, יכולים בדברים האוחזים את הרוח ואת הנפש יותר מאשר | |||
בדברי עיון. אין כונתנו שבעבודת הגוף ובעשיתו לבדו את המצות | |||
גם בלא מחשבה וכונה, יכול הוא כבר לעורר את נפשו ולגלותה, | |||
רק כשעבודתו היא עם מחשבה. כי גם בשתי עובדות הנ"ל, אם | |||
הי' מרקד לבד לא הי' עושה ולא כלום, רק כשגם חשב במחשבה | |||
חזקה מן ד' ותורתו כנ"ל ובה שמח ורקד עורר את רוחו ונפשו, | |||
וכן בתפלתו, בצעקה לבדה לא הי' מתעורר רק כשגם דאג | |||
מקודם על אוטם לבו והתרחקותו מד', וחשב במחשבה חזקה איך | |||
הוא עומד עתה לפני ד', אז תפלתו בקול עוררהו. א"א להעשי' | |||
שתפעול בלא המחשבה, ולהמחשבה בלא עשיות המתאימות לה, | |||
אבל רק המחשבה החזקה יכולה לעזור להעשי' בעת העבודה | |||
והתפלה ולא העיון בשכל, ואין עומדים להתפלל אלא מתוך הלכה | |||
פסוקה. ועיין באגרת השלוחה בסידור הרב זצ"ל שבפרטית כונות | |||
התפלה אף מי שיודע לכוון ג"כ לא כל אחד יכוון אותן. בשעת | |||
התפלה יכון רק את תמצית הענינים, ואת פרטיהם ילמוד בשעות | |||
הלימוד, חוץ מכונת ק"ש שצריך לכוון ע"ש, כי המחשבה הרחבה | |||
שיחשב בחוזק מד' ית' ושהוא מלא כל הארץ כבודו עם פה"מ העיקר | |||
בזה. וכבר דברנו לעיל איך שהמחשבה ג"כ מן הרוח ונפש היא, ואחת | |||
היא עם עשיותיו ובהן הנפש והרוח מתגלים, ולא הם בלבד | |||
רק גם הנשמה מתעוררת ע"י. ולמה לנו להתחכך בזה הרבה והלא | |||
רואים בפרדס שער י' פ"א (הנ"ל בה[[חובת התלמידים/שיח עם המלמדים ואבות הבנים|שיח]]) איך גם החוש יכול | |||
לעורר את האיש עד נשמתו וכו', כי אומר הוא בקדשו שראית | |||
הנפש על גוון לבן או שחור מעוררת את הרוח והרוח את הנשמה | |||
וכו'. וזהו מטעם הנ"ל מפני שבחי' הישראלית מתצמצמת גם לבחי' | |||
האדם שבו, ובהתעורר חלק האדם גם חלקי נפשו רוחו נשמתו | |||
וכו' מתעוררים. לכן בכל דברי הנפש והרוח צריכים לדעת את | |||
הכלל הזה, האיש מדורנו ובפרט איש המתחיל בהעבודה כשרוצה | |||
לגלות את נפשו ורוחו, אז בחלק האדם שבו יתבונן ובו יאחז | |||
לעורר, כמו במשל השושנה הנ"ל עם ריחה הערב, כי האם | |||
מי שרוצה להבין את תוכנה לא יצטרך לעסוק בחלק הצמח שבו, | |||
ורק אז יוכל להגיע ולהבין גם את תוכן ריחה הערב. | |||
לא שאומרים בזה שיכול האדם להתקדש ולהתעורר אף אם | |||
לא ישעבד את חכמתו ובינתו בקדושה ובתורה, הס מלהזכיר, רק | |||
שכשבא להתעורר אז איש הפשוט לא יוכל להתעורר עם העיון, | |||
אנו אומרים, אבל בכלל אדרבה מוכרח הוא להיות שקוע כלו | |||
בתורה ובקדושה. וככל שירבה להעביד את עצמו, לא חלקים ממנו | |||
בלבד רק בכלו, בגופו ונפשו בעשיותו, במדות שברוחו ובמחשבתו, | |||
ובדעתו בשכל ועיון ישקיע א"ע בתורה וקדושה, תרב רוחניות | |||
ספירות ועולמות העליונים להתגלות בו, מתחילה ביראה ואהבה | |||
סתמית כמי שעומד לפני המלך, כמו שדברנו לעיל בהקונטרס | |||
ואחר כך ביראה ואהבה גם בהתלהבות, כי כיון שנתרבה | |||
אור קדושת ד' עליו אז אף שאיהו לא חזי מזלי' חזי שעומד הוא | |||
יותר קרוב לד', ומתלהב ברוח בוער באהבה וביראה ומתבייש | |||
מלפני עיני ד' המביטות בו וחודרות בכל גופו ונפשו, ויש פעמים | |||
שמשתוקק לד' כ"כ, עד שמרגיש בפועל כאב הלב מגודל תשוקתו | |||
לד' עתה. וישנם זמנים שכל כך מוסיף רוח בני הנביאים לשרות | |||
עליו עד שגם ניצוץ מתפארת עליון מופיע עליו ונשמתו מצצת | |||
בזוהר יופי העליון ובהארה מן ההדור נאה זיו העולם. בדעתו לא | |||
ידע מה אצלו, רק מרגיש הוא התרגשות נפשו פנימה, התבטלות | |||
ועונג, ערבות ושמחה הבאה אליו ממרום ומושכתו למרום, עד | |||
שמוכרח הוא לאמור שירות ותשבחות לו יתברך. א"א לבאר את | |||
הדבר בשכל מפני שאינו דבר שכל כמו שאמרנו, אבל בקצת משל | |||
נאחז, הילד כשמתעוררת אהבתו לאביו ביתר שאת ואי אפשר לו | |||
להכיל בקרבו אהבה רבה כזו רץ אליו ונושקו, ועוד לא נתקררה | |||
דעתו ומתרפק עליו ואומר אבי יקר, אבי מתוק, אבי חכם וכו'. לא | |||
שבא עתה לספר את גדלות אביו לזולתו, ולמה זה מייקר את אביו | |||
ומדמהו לטעם נופת המתוק. התלהבות נפשו שהתעוררה בו מאהבת | |||
---- | ---- | ||
{{ביאורים}} | {{ביאורים}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |